ניתוח אמות המידה הבינלאומיות הנדרשות  מגופי בחינה  והשוואתן לדרישות הרגולטוריות בישראל מחברת ניהול תיקי השקעות.
 
 
 ד"ר ערן  נוטע
 
 
 
 
תוכן
 
 
 
תקציר 4
מונחים וקיצורים 6
מוטו 7
1. מבוא 8
   1.1 הצורך בהסמכת "גופי בחינה". 12
   1.2 נתונים סטטיסטיים. 12
   1.3 הגדרות וגישות בבחינה. 13
      1.3.1 הגדרת המושג בחינה Inspection. 13
      1.3.2 גוף הבחינה Inspection body. 14
      1.3.3 גישת EA . 15
      1.3.4 גישות של גופים לאומים.      16
      1.3.5 הבחינה ב ISO 9000 . 18
2. מודל ההסמכה הגלובלי. 19
   2.1 התעדה והסמכה. 19
   2.2 התעדה והסמכה בהקשר לגופי בחינה. 20
   2.3 המבנה ההיררכי העולמי של מערכת ההסמכה. 23
   2.4  גוף לאומי להסמכה. 24
3. מטרת העבודה 28
4. תקן EN 45004- ISO 17020 30
   4.1 רקע 30
      4.1.1 אי תלות. 31
      4.1.2 כשירות ויכולת מקצועית. 32
      4.1.3 מערכת איכות. 32
      4.1.4 סודיות. 32
   4.2 דיון בעיקרי התקן. 33
   4.3 הפרשנות האירופאית לתקן  ISO 17020(EN 45004) 36
   4.4 הייחוד של התקן ISO 17020 (EN 45004) 43
5. דיון בהבדלים בין גוף בחינה למעבדת בדיקה  וכיול. 45
   5.1 השוואה בין ISO 17020  לבין ISO Guide 25.
         (אשר הוחלף ב ISO17025[5])
45
   5.2 התוספות הנדרשות ממעבדה מוסמכת המקימה גוף בחינה. 57
   5.3 דוגמא למעבדה מוסמכת בארץ המבצעת בחינה במסגרת הסמכתה. 59
6. מסקנות הבהרות והמלצות חלק א' של העבודה. 62
   6.1 דיון ומסקנות- חלק א' של העבודה. 62
   6.2 הבהרות החשובות להבנת הדרישות מגוף בחינה. 63
7. חלק ב' – אופן התקינה בחברת ניהול תיקי השקעות והתאמתה לאמות      המידה המקובלות בעולם 75
7. סקר ספרות 75
    7.1 הרשות לניירות ערך   75
    7.2חברות לניהול תיקים ומנהלי תיקים מוסמכים בישראל 78
    7.3 חובותיו של מנהל תיקים. 81
    7.4 תהליך קבלת רישיון ( ייעוץ, שיווק וניהול תיקי השקעות) 84
      7.4.1 פירוט החומר הכלול בבחינות לקבלת רישיון 87
      7.4.2 פרוט אופן ההתמחות 95
    7.5  קריטריונים לקבלת רישיון לחברה 97
8. ניתוח נקודות דומות בין תקן ISO17020  ובין הדרישות הרגולטוריות
    הנדרשות מחברת ניהול תיקי השקעות
103
9. דיון ומסקנות – חלק ב' 366
10. סוף דבר. 368
ספרות.
טבלאות
369
1 . הצדדים היכולים להשתמש בכלים להערכת תואמות. 9
2 . הבדל בין בחינה והתעדת מוצר. 15
3. ההבדלים העיקריים בין התעדה והסמכה. 20
4. השלבים אותם צריך להציג גוף בחינה ומעבדה בפני גוף ההסמכה. 44
5. השוואה בין שתי הגישות לסיווג אי תלות. 67
6. רשימת מערכות ומחיריהם.
7. טבלה שפורסמה ע"י חברת B&D  המציגה את גופי הניהול הגדולים
    בישראל ואת היקף הנכסים המנוהלים על ידם.
72
80
8. טבלת מעקב לדיווחים לרשות ניירות ערך 363-364
 
ציורים
 
1. ההיררכיה של גוף לאומי להסמכה, גוף בחינה מוסמך וישות נבחנת. 11
2. מבנה היררכי גלובלי של מערך ההסמכה. 26
3.  תחומי ההסמכה להם אחראי גוף הסמכה לאומי. 27
 
 

תקציר:
 
הגשמת המודל להיררכיה גלובלית של הסמכה והתעדה  מתקדמת ללא הרף. אחד הצעדים החשובים הנו פיתוח הכלים להסמכת גופי בחינה (Inspection ). בשנת 1998 ועדת  ISO להערכת תואמות, החליטה על אמוץ התקן האירופאי EN 45004, ופורסמה טיוטת התקן
הבינלאומי ISO 17020 המפרט אמות מידה לפעולת גופי בחינה.
תקן ISO 17020 מתייחס לפעילויות של גופים אשר עבודתם עשויה לכלול בחינה של חומרים , מוצרים, התקנות, מפעל, תהליכי עבודה או שרות וקביעת מידת תואמותם עם דרישות מוגדרות.
תוצאות הבחינה מדווחות ללקוחות וכאשר נדרשת הבחינה ע"פ חוק מועברות התוצאות גם לרשויות המפקחות. הבחינה מתייחסת לרוב להיקף ניכר של פעילויות.
לדוגמא: בחינת מוצר, מתקן או מפעל נוגעת בכל השלבים של מחזור החיים של הפריטים  כולל שלבי התכנון והמחזור או ההשמדה. הגדרת הבחינה ע"פ ISO 17020 כוללת שיפוט מקצועי
 (professional judgment ) להערכת תואמות ולקביעת התאמתה לשימוש ולמונח זה השלכות רציניות על הבוחנים של הגוף הבוחן.
התחום של שירותי בחינה נוגע במגוון רחב של פעילויות אנוש כגון: בחינה של תואמות פריטים לדרישות, פיקוח באתרי בניה, בחינת מאזנים כספיים של חברות, פיקוח על תקינות מעליות, פיקוח על מערכות כיבוי אש ואמצעי בטיחות אחרים, פיקוח על בתי ספר, פיקוח על ביצוע מדידות גיאודזיות וכד'. נקבע שגוף בחינה יעמוד בהסמכה בדומה למעבדות בדיקה וכיול, ולגופי התעדה.
מטרת העבודה הייתה להבין את הדרישות של ISO 17020 לגבי גוף בחינה והמשמעויות העולות מהן, את הייחוד הקיים בתקן ואת המשמעות לגבי מעבדות שבצעו קודם לכן בחינה במסגרת ההסמכה לבדיקה.
 
בעבודה נחקרו ההיבטים הבאים:
  1.  הגישות לנושא הבחינה הרווחות בסקטורים השונים נבחנו ההגדרות השונות שהיו נהוגות עד כה בתקני ISO  , הגישה של האיחוד האירופאי לנושא הבחינה, גישות של גופים לאומיים והבחינה ב ISO 9001  הניסיון הרב שנרכש במשך שנים רבות של ביצוע בחינות בתחומים השונים הוביל להבנה שיש לפרש ממצאים ותוצאות תוך הסתמכות על שיפוט מקצועי, בצורך להפעיל כבוחנים בעלי מקצוע מתאימים היכולים להבין ולהתמודד עם הנושא הנבחן והשלכותיו, ובצורך לדווח בצורה ברורה  את ממצאי הבחינה כולל הצהרה ברורה על תואמות לאמות מידה ולדרישות מוגדרות ומוסכמות. כל הניסיון תרם בפיתוח תקן ISO 17020.
  2.  ניתוח משמעות הדרישות שבתקן ISO 17020   תוך התחשבות בפרשנות האירופאית.
    נערך ניתוח התקן לאור האינטרפטציה האירופאית  EAL-G24 . מתוך ניתוח התקן זוהו שלושת החידושים העיקריים שלו.
  • הגדרה חדשה לנושא הבחינה .
  • אמות מידה חדשניות לנושא האי תלות (Independence ) של הגוף הבוחן.
  •  נושא של התאמת שיטת הבחינה לנושא הנבחן.
  1.  השוואה בין הדרישות ממעבדה לדרישות מגוף בחינה. עד כה חלק מפעולות הבחינה בוצעה ע"י מעבדות בדיקה. בירור ההבדלים בין הדרישות ממעבדות בדיקה וכיול ובין הדרישות מגופי בחינה נעשה ע"י ניתוח סעיפי תקן ISO 17020  בהשוואה עם  ISO Guide 25 אשר הוחלף ב- ISO 17025 , הדרישות ממעבדות.
  2.  בחינת הנדרש ממעבדה מוסמכת אם היא מעוניינת לקיים גם פעילויות של גוף בחינה ולקבל הסמכה לכך. לאחר שזיהינו את ההבדלים בין הדרישות ממעבדת בדיקה וכיול לבין הדרישות השונות מגופי בחינה בודדנו את הדרישות בהן אין חפיפה, או שישנה חפיפה חלקית. ההבדלים שזיהינו בין גוף הבחינה למעבדת בדיקה הנם מהותיים ומעבדה אשר בעבר בצעה הן פעולות בדיקה והן פעולות בחינה חייבת בהגדרה מחדש כישות אשר תכיל מעבדה וגוף בחינה. המעבדה תפעל ע"פ ISO 17025 וגוף הבחינה ע"פ ISO 17020  .
  3. תמצית המבנה ההיררכי של חברת ניהול תיקי השקעות בארץ ישראל מול הרשות המפקחת והמסמיכה, הרשות לניירות ערך. אופן קבלת הרישיון וההסמכה.
ניתוח הדרישות הנדרשות מחברת ניהול תיקי השקעות, דרישות רגולטוריות הנדרשות בחוק מנהלי תיקים (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 ) ובתקנות הרשות לניירות ערך.
  1. בחינת הנדרש מגוף בחינה העובר הסמכה על פי ISO 17020  , והשוואת הדרישות של התקן מול הדרישות הרגולטוריות הנדרשות מחברת ניהול תיקי השקעות .
  2. יישומים ניהוליים בפועל של הדרישות הרגולטוריות מחברת ניהול תיקי השקעות הדומים לדרישות התקן ISO 17020  , הכוללים בניית ספר נוהלי עבודה על פי הדרישות הרשות לניירות ערך בישראל התואמים את אופן התנהלות החברה, דיווחים שוטפים ובקורות של הגוף המסמיך והמפקח.
  3. בניית מודל -בחינה של  התאמה צרכי הלקוח לאופן ניהול תיק ההשקעות. מודל אחיד התואם את אופי הלקוח ומנטרל את העדפת הסיכון (אוהב סיכון או שונא סיכון) של מנהל התיקים או משווק ההשקעות.
 
העבודה מצביעה על ההדגש שניתן בתקן למקצועיות והניסיון הנדרשים מהבוחנים של גוף הבוחן ועל הצורך להשתמש, במקרים רבים, בנהלים גנריים. סקלת הסיווג לאי תלות גוף הבחינה שהוכנס ב- ISO 17020 עולה על זה שהוכנס בתקני ISO  שהוכנו לפניו.
הדרישות הגנריות הנדרשות מגוף בחינה על פי תקן ISO 17020   דומות בחלקן לדרישות מחברת ניהול תיקים העוברת הסמכה ( Accreditation) על ידי הרשות לניירות ערך בישראל, דרישות אשר מעוגנות בחוק (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 ) ובתקנות הרשות לניירות ערך.
 
 

 
מושגים ומילים:
1. התעדה Certification
2. הסמכה Accreditation
3. גוף מסמיך Accreditation Body
4. גוף מוסמך

Accredited Body

5. גוף נבחן Inspected Body
6. גוף מתעיד Certification Body
7. גוף בחינה או גוף בוחן Inspection Body
8. מנהל מקצועי Technical manager
9 . גוף לאומי להסמכה National Accreditation Body
10. תואמות

Conformity

11. גוף הסמכה אזורי

Regional Accreditation Body

12 . פריט נבחן: מוצר, תהליך, פעולות וכד'.

Inspected item

 
 
 
קיצורים:
 
Asia Pacific Laboratory Accreditation Body APLAC 1
European Co- operation for Accreditation.
EA
2
European Accreditation of  Certification EAC 3
European Cooperation for Accreditation of Laboratories. EAL 4
 European Standardization  
גוף התקינה האירופאי
EN 5
Interamerican Accreditation Cooperation
גוף אזורי להסמכה של אמריקה
IAAC 6
International Accreditation Forum IAF 7
International Laboratory Accreditation Cooperation. ILAC 8
National Accreditation Body NAB 9
Pacific Accreditation Cooperation. PAC 10
South Africa Development Community
גוף אזורי להסמכה של דרום ומרכז אפריקה
SADC 11
 
 

מוטו
 
 
 
בחינה בטבע:
“…The white stork couple have nested in the same tree for the last four years. Each year the male comes to inspect the nest in late February, making whatever repairs are necessary and adding to the nest. Two weeks later he leaves to collect his mate, and shortly thereafter they both return for the eggs to be laid”.
 
G. Rubin; Psalmist with a camera, Abbeville Press, New York, 1981.p.102
 

1 .  מבוא:
 
בעולם הסחר המודרני הבינו היצרנים שעל מנת להצליח בשוק תחרותי עליהם לשים דגש על סיפוק רצונותיו של הלקוח תוך הקפדה על שיפור מתמיד של המוצר או השרות.
תפיסת עולם זו הביאה להתפתחותן של גישות ניהול  אשר הדגישו את נושא איכות המוצר ואת ניהול האיכות.
בעשור האחרון פורסמו אמות מידה - תקנים בינלאומיים בתחום ניהול האיכות אשר מטרתם להקנות ללקוח אמון בארגון של הספק.
לנושא של שירותים הניתנים ללקוח ושאותם אין ביכולתו לבדוק או לבחון ע"י השואה לתוצאות ייחוס או השואה בין ספקים שונים (כגון שירותי בדיקה של מעבדה) ניתן הדגש במערך תקני האיכות.
לסוג זה של שירותים פותחו תקנים בינלאומיים קפדניים יותר אשר מתייחסים לצורת הניהול של הארגון וליכולת המקצועית שלו הכוללת את רמת כוח האדם, המכשור, המתקנים ותנאי הסביבה.
כדי להבחין בין התחומים בהם ההתייחסות הנה רק למערכת הארגונית ולאלו בהם נדרשת גם בחינת היכולת המקצועית הוכנסו שני המושגים - התעדה (Certification) והסמכה
((Accreditation . בפרק 2 מובא דיון מפורט יותר.
ההתעדה מתייחסת לדרישות מהמסגרת הניהולית - ארגונית. לצורך מתן התעדה נבדק קיום, הטמעה ותחזוקה של מערכת האיכות.
ההסמכה מתייחסת לדרישות ממערכת האיכות וליכולת המקצועית של הארגון ועובדיו. ההסמכה ניתנת למעבדות, ולגופים המעניקים התעדה לארגונים המספקים מוצרים ושירותים, לגופים המתעידים רמה מקצועית של כוח אדם, לגופים המאשרים עמידה של ארגונים בדרישות להגנת הסביבה ולגופים המבצעים בחינה (Inspection ). 
על מנת שארגונים במדינה יוכלו להוכיח את יכולתם לעמוד  בתקנים הבינלאומיים על המדינה להקים תשתית הכוללת גוף לאומי להסמכה(NAB - National Accreditation Body )  . גוף זה יסמיך את גופי ההתעדה הפועלים במדינה. גופי התעדה יכולים להיות גוף שלישי לבדיקת העמידה בדרישות מסוימות מארגונים שונים. כדוגמה לגוף התעדה נביא את זה המתעיד שלארגונים יש מערכות איכות העומדות בדרישות המפורטות באחד המודלים של [1]ISO 9000 . בארץ פועלים כיום מספר גופי התעדה מסוג זה: מנהלת אישור מערכות איכות במכון התקנים הישראלי, ג'סקו, המכון לבקרה ואיכות, לואידס רגיסטר ורונט.
לקוח הפונה לספק שקבל התעדה  מארגון מוסמך ע"י גוף הסמכה לאומי, יכול לתת אמון בכך שמערכת האיכות של הספק עונה  ל - 20 האלמנטים של ISO 9000  , אולם על הלקוח לבדוק שהוא מקבל מוצר  ( או שרות ) העונה למפרט שבחוזה בינו לבין הספק ושהתהליכים עליהם הוסכם מתקיימים . גוף ההסמכה מסמיך גופי התעדה ומעבדות כאשר הוא פועל עבור כל סוג של גופים בהתאם לדרישות מתאימות. לדוגמא כאשר הוא מסמיך גוף התעדה לניהול מערכות איכות (מודל ISO 9000) עליו לפעול לפי הדרישות המוצגות ב ISO Guide 61 [2] והוא בודק עוד שגוף ההתעדה פועל ע"פ הדרישות ב ISO Guide 62 [3] .
הגוף הלאומי מסמיך מעבדה על פי  תקן [4]ISO Guide 25 (1990)  בו מוצגות דרישות לניהול המעבדה, לתחזוקה וכיול של  ציוד המעבדה, יכולת מקצועית של  כוח האדם במעבדה ותנאי הסביבה, מסמך זה הוחלף בתחילת שנת 2000 בתקן [5] ISO 17025 . גוף ההסמכה הלאומי פועל בתהליך ההסמכה של מעבדה על פי  [6] ISO Guide 58 (1993).
הדרישות מגופים המבצעים בחינות מפורטות ב EN 45004(1995) [7] אשר נמצא בתהליך אימוץ של ISO כ -[8] ISO 17020 , ואילו גוף ההסמכה הלאומי פועל בהסמיכו גוף בחינה על פי הדרישות ב - [9] 17010  ISO .  ( לתקן זה אין אקוויוולנט מטעם EN ). לשם הבהרה מובא תיאור ההסמכה והתעדה לנושא הבחינה בציור 1 . גוף הבחינה מבצע בחינות על פי דרישות מסמך יחוס מסוים שהוסכם עליו עם הלקוח שלו, או שנדרש על פי חוק או תקנה. אם נמצא שהביצוע של הגוף הנבחן עומד בדרישות מעניק לו גוף הבחינה תעודה, כלומר הוא מתעיד אותו.
בטרם יצא EN 45004   פורסמו דרישות להקניית אמון בארגון המבצע בחינה
ב - [10] 39 (1988) GuideISO   אולם באותה תקופה טרם נקבעה ההבחנה בין התעדה להסמכה  והשתמשו במונח  "קבלה" Acceptance  . עם יצירת ההבחנה והקביעה בשנת - 1998 שגופי בחינה יעברו הסמכה פותח ISO 17010   . תקן זה מושפע מ -[11] EN 45003 (1995) או האקוויוולנט   שלו ISO Guide 58 (1993)[6]   המתייחס לגוף הסמכה של מעבדות,
 ומ - ISO Guide 61(1996)[2]    המתייחס לגוף הסמכה של גופי התעדה.
התהליך לקביעת עמידה של מוצרים, תהליכים, מערכות או אנשים בדרישות מסוימות קבל את המונח: מבדק תואמות (Conformity assessment ). ועדה של  ISO בנושא זה ((CASCO הכינה מספר מסמכים מנחים. הכלים של מבדק תואמות ע"פ סדר היסטורי של הופעתם במסמכים הנם: הצהרת יצרן, בחינה, בדיקה, סיקור, התעדה והסמכה. בכלים אלו יכולים להשתמש צד ראשון כלומר היצרן, צד שני כלומר הלקוח, רגולטור או אחר המציג דרישות לגבי תואמות, צד שלישי גוף שהנו בלתי תלוי בספקים ובלקוחותיהם. החלוקה לגבי יכולת השימוש בכלים ניתנת להלן:
 
כלים להערכת תואמות צד I צד II צד III
הצהרת יצרן *    
בחינה (Inspection ) * * *
בדיקה (Testing ) * * *
סיקור (Auditing ) * * *
התעדה     *
הסמכה     *
 
 
טבלה 1 : הצדדים היכולים להשתמש בכלים להערכת תואמות.
Table 1: Parties that can apply tools for conformity assessment.
כפי שרואים כל אחד מהצדדים יכול לבצע בחינה, בדיקה וסיקור.
התחום של שירותי בחינה  הנו  רחב מאוד, ונוגע במגוון רחב של פעילויות לדוגמא: בחינה של תואמות פריטים לדרישות, פיקוח באתר בניה, ביקורת דוחות כספיים של חברות, פיקוח על תקינות מעליות, פיקוח על מערכות כיבוי אש ואמצעי בטיחות אחרים, פיקוח על בתי ספר, פיקוח על  ביצוע מדידות וכד' . הדרישה להסמכה ולא להסתפק בהתעדה של גופים המספקים שירותי בחינה  נובעת מכך שקשה להקנות אמון בבחינה שנערכה, מאחר שלא ניתן לבצעה שנית באותם תנאים  ע"י אותו גוף בחינה או ע"י אחר. מסיבה זו נקבע שגוף בחינה יעמוד בהסמכה בדומה למעבדות בדיקה וכיול.
לאור הדרישות והפרשנויות החלקיות שפורסמו עד כה לא ברור לגמרי ההבדל בדרישות מגוף בחינה לעומת הדרישות ממעבדות בדיקה וכיול. עד כה חלק מעבודת הבחינה בוצעה ע"י מעבדות.
ההתמקדות בעבודה הנוכחית הנה בדרישות של EN 45004, או המסמך הזהה ISO 17020 , לפיהן פועל גוף הבחינה. העמידה של גוף הבחינה בדרישות אלו הנו תנאי להסמכה ע"י גוף לאומי להסמכה.



 
 
 

   הסמכה

 
 
   

 
 
 

התעדה                                                                                                                                                                                                                                   
 

 
 
   


  ציור 1 : ההיררכיה של גוף לאומי להסמכה, גוף בחינה מוסמך וישות נבחנת.
 
Fig 1: Hierarchy of National Accreditation Body, accredited inspection body and inspected entity.
 
 

 
1.1 הצורך בהסמכת "גופי בחינה": 
כפי שכבר צוין בחינות (inspections ) נעשות בתחומים רבים, כשרות לפרטים ולחברות. חלק מהבחינות הנעשות, מבוצעות מכוח החוק כמו בחינה תקופתית לרכב, ביקורת דוחות כספיים של חברות. וחלקן נעשה באופן וולונטרי ע"י גופים המעוניינים לעמוד בסטנדרטים שונים.
מאחר ובחינות אלו הנן בחינות מקצועיות, יש צורך בהסמכה מטעם גוף לאומי על אופן ודרכי ביצוע הבחינה.
הסמכת גופי בחינה, תחייב גופים אלו לפעול במסגרת ובצורה המתאימה לאמות המידה הבינלאומיות. דבר אשר יבטיח :
א. הגנה על הצרכן: מאחר שהבחינות הנעשות הנן בחינות מקצועיות, אין לצרכן את היכולת לבקר ולבדוק את רמת הבחינה שנעשתה. חלק ניכר מהבחינות שמבוצעות מחויבות על פי חוק והן באות בכדי להבטיח את בטיחות הצרכן.
הסמכת גופי בחינה מקנה אמון לצרכן, שצוות העובדים המועסק ע"י הגוף הבוחן , הנו בעל הכשרה ומיומנות מתאימה לביצוע פעולת הבחינה, ושהגוף המבצע את הבחינה פועל על פי צורת עבודה קבועה ומסודרת המוכתבת בנהלים.
ב. פתיחות לשוק הגלובלי: משנת 1997 השוק האירופאי הנו שוק מאוחד אשר מאפשר לכל מוצר הנכנס לאירופה להימכר בכל ארצות האיחוד האירופאי.
על מנת להיכנס לשוק האירופאי המוצרים חייבים להיות בעלי סימון “CE”. בכדי לעמוד בדרישות ה - CE יש לעמוד במספר דירקטיבות אירופיות הכוללות בין היתר בחינה של רמת בטיחות המוצר.
    כאשר הבחינות הללו מבוצעות  על ידי גוף מוסמך העובד לפי אמות מידה המקובלות באירופה, הכניסה של אותו מוצר לשוק האירופאי תהיה קלה יותר.
ג. יעילות הגוף הבוחן: עבודה לפי אמות מידה מפורטות תאפשר לגוף הבוחן לפעול באופן יעיל אשר ימנע ביצוע בחינות חוזרות ותלונות מצד הלקוחות. יעילות באופן ביצוע הבחינה ימנע עבודה חוזרת ויקטין את עלויות הבחינה.
 
1.2  נתונים סטטיסטיים.
להלן מספר נתונים שדווחו בכנס של ILAC בסוף 1998 לגבי הסמכה של מעבדות וגופי בחינה. באוקטובר 1998 דווח בעולם על 2630 מעבדות כיול מוסמכות , 11010  מעבדות בדיקה מוסמכות  ו2499- גופים מוסמכים  לביצוע בחינות ([12] (ILAC Meeting. Australia, Oct 1998  .
מחוץ לאירופה  היו 878 מעבדות כיול מוסמכות (כ - 33% מכלל מעבדות הכיול הקיימות), מתוכם 324 מעבדות כיול מוסמכות באוסטרליה. 5519 מעבדות בדיקה מוסמכות היו מחוץ לאירופה ומרביתן, 2138 מעבדות, באוסטרליה ( כ - 20% מכלל מעבדות הבדיקה המוסמכות). מרבית הגופים המוסמכים לביצוע בחינה נמצאים באירופה, רק 98 גופים מוסמכים נמצאים מחוץ לאירופה. 1937 גופי בחינה מוסמכים נמצאים בשוודיה.
להישגים הללו הגיעו תוך זמן יחסית קצר מאחר שמערך ההסמכה העולמי עם ILAC ו- IAF  (International Accreditation Forum) בראש ההיררכיה של ההסמכה הגלובלית אושר רק ב- 1996. בישראל הוקמה הרשות להסמכת מעבדות על פי  חוק שאושר בכנסת ב- 13 באפריל 1997 . הרשות הנה למעשה גוף לאומי להסמכה המטפל רק בנושא המעבדות. המטרה  הנה ליצור תשתית שתאפשר  למעבדות מוסמכות  בארץ להוציא תעודות בדיקה/כיול שתהיינה מוכרות בשוק הגלובלי. הרשות פועלת ע"פ הדרישות מגוף הסמכה לאומי המאופיינים ב - (1993) 58 ISO Guide ובמסמכי הגוף הבינלאומי להסמכת מעבדות ILAC והגוף האזורי האירופאי להסמכה EA .
לפי נתונים מינואר 1999 קימות בישראל 7 מעבדות כיול ו- 14 מעבדות בדיקה מוסמכות (רשימת המעבדות המוסמכות, ינואר 1999 ).  על פי נתוני הרשות הלאומית להסמכת מעבדות בישראל (http://www.israc.gov.il) עולה כי בספטמבר 2014 יש כ 175 מעבדות כיול ובדיקה מוסמכות.
אם תהא בעתיד הרחבה של החוק גם לתחום הבחינה יוכל הגוף הלאומי להסמכה בארץ להסמיך
גם גופי בחינה, ולצורך זה יהיה עליו לפעול ע"פ ISO 17010 .
 
1.3  הגדרות וגישות בבחינה.
1.3.1 הגדרת המושג בחינה Inspection  
א. הגדרה מ- ISO 17010  סעיף 3.1 ומ - ISO 17020    סעיף 2.1:
Examination of a product design, product, service, process or plant, and determination of their conformity with specific requirements or, on the basis of professional judgement, general requirements.
Note 1. Inspection of processes includes personnel, facilities, technology and methodology.                                                                                                                   
Note 2. The results of inspection may be used to support certification.                         
 תרגום שלי:
בחינה Examination)) של תכנון מוצר, מוצר, שרות, תהליך או מתקן וקביעת התואמות שלהם עם דרישות ספציפיות או, על בסיס של שפיטה מקצועית , עם דרישות כלליות.
 הערה 1 : בחינה של תהליכים  ( Inspection of processes ) הכוללת את העובדים, מתקנים, הטכנולוגיה והמתדולוגיה.
הערה 2 : תוצאות הבחינה יכולות לשמש כסיוע בהתעדה.
הגדרה זו הנה חדשה ובאה במקום זו שפורסמה ב-ISO Guide 39 [10]  וב- ISO Guide 2 [13] . ההגדרה הנה רחבה ומתאימה לפעילויות בחינה רבות, הערכת תואמות באמצעות בחינה אינה מוגבלת למוצר ומפעל, אלא מתאימה באותה מידה גם לשטחים אחרים כגון שירותים ותהליכים. האזכור של "שפיטה מקצועית" בהגדרה הנו הכרה בצורך של מומחיות מקצועית הנדרשת מהבוחנים של גופי הבחינה כאשר הם מבצעים בחינות מסוימות. לדוגמא לשם בחינה של ציוד מכני בשרות יש צורך בבוחן בעל ידע והבנה בפעולה והפעלה של ציוד זה.
 
ב. הגדרה מ -  ISO Guide 2 (1991) [13] סעיף 14.2:
Conformity evaluation by observation and judgement accompanied as appropriate by measurement, testing or gauging.
                                                                                    
ג. התרגום כפי שמופיע בת"י 2222 (1996 ) [14] סעיף 13.3.1:
בחינה: הערכת תואמות*  על ידי מדידה, צפייה או בדיקה, לרבות בדיקה במדידים, של האופיינים הרלוונטיים.
הערה: בהקשרים אחרים מקובל להשתמש במונחים "ביקורת", "פיקוח" ו"מעקב" כשקילים למונח "בחינה".
*סעיף 13.3 הערכת תואמות: בדיקה שיטתית של המידה שבה מוצר, תהליך או שירות עומדים בדרישות מוגדרות.
 
ד. ההגדרה המובאת ב- ISO 8402 (1994) [15] סעיף 15.2 :
Activity such as measuring, examining; testing or ganging, one or more characteristics of an entity and comparing the results with specified requirements in order to establish whether conformity is achieved for each characteristics.
 
בהערה מס' 2 בסעיף זה מצוין שההגדרה מתאימה למטרות של תקני האיכות. בעוד שהמונח “Inspection”  מוגדר ב- ISO Guide 2 .
ההגדרה כאן הנה הבהירה ביותר אולם חסר כאן בקביעת התואמות  הנושא של השיפוט המקצועי.
הערה: יש לזכור שההגדרה המקובלת היום הנה זו של ISO 17020 , כלומר EN 45004 .
 
ה. הגדרה של NATA[16] :
(National Association of Testing Authorities) NATA שהנו גוף ההסמכה באוסטרליה נותן ב- Inspection Accreditation Requirements  (ניתן להורדה מהאתר של NATA) סעיף 1.03, הגדרה זהה לזו של ISO 17020 בתוספת של המשפט:
It includes expediting, witnessing, tractability and consignment, verification
המשתמע מכאן הוא שהבוחן חייב להיות בעל הידע הדרוש לבצע זאת ועל כך נדון בהמשך.
 
1.3.2 גוף בחינה Inspection body :
א. הגדרה מ- ISO 17010  סעיף 3.1 ומ - ISO 17020   סעיף 2.2:
Body that performs inspection.                                                                                        Note. A body can be an organization or part of an organization.                                                                                                  
תרגום שלי:
גוף המבצע בחינה.
הערה: הגוף יכול להיות ארגון או חלק מארגון.
 
ב. ההגדרה הזו זהה לזו הניתנת ב- ISO Guide 2 (1996) סעיף 14.3:
Body that performs inspection.                                                                                                    
ג. התרגום כפי שמופיע בת"י 2222 (1996 ) סעיף 14.4 .
גוף שמבצע שירותי בחינה בשמו של גוף מתעיד.
שים לב: התוספת בנוסח העברי: "בשמו של גוף מתעיד" אינה במקום כי גוף הבחינה הנו הגוף המתעיד. (הערה שלי).
 
 
1.3.3 גישת EA:
במסמך הפרשנות של גוף ההסמכה האירופאי EA ל- EN 45004 מופיעה ההערה הבאה לגבי ההגדרה של בחינה: ההגדרה של בחינה חופפת את זו של בדיקה ושל התעדת מוצר בפעילויות שיש להן אופיינים משותפים. ההבדל העיקרי הנו שסוגים רבים של בחינה כוללים שיפוט מקצועי לקביעת קבלה (acceptability) כנגד דרישות כלליות. לכן גוף הבחינה חייב להראות שיש לו את היכולת הדרושה למלא תפקיד זה. (מתוך EAL-G24 (1996) [17] סעיף 2).
לגבי ההבדל בין בחינה לבין התעדת מוצר לפי EN 45011 (1998) [18] נאמר שם שאמנם קיים דמיון ביניהם אולם הבחינה כוללת קביעה ישירה של תואמות למפרטים של מוצר ייחודי, לעיתים מסובך או קריטי, או של סדרה קטנה של מוצרים. התעדת מוצר כוללת קביעה בלתי ישירה של התאמת מוצרים מסדרת ייצור ארוכה של מוצרים. הבדל חשוב נוסף הנו שהבחינה מבוצעת אף עבור מוצרים בשירות (in-service inspection)  ואילו התעדה של מוצרים בשימוש אינה קיימת.
בהקשר זה מתאים להביא כאן את הסיכום המובא ב- EAL-G24 .
 
פעולה התעדת מוצר בחינה (ללא בחינה בשרות)
טיב הפעולה התעדה של סדרות מוצרים ע"י צד שלישי (קביעה בלתי ישירה של תואמות). בחינה של מוצרים בודדים ולאו דווקא ע"י צד שלישי (אישור ישיר* לתואמות).
הוצאה של רשיונות ניתן להוציא רשיון או תעודה לא מוצא רשיון כלשהו.
סימון של מוצרים ניתן להדביק תווית על מוצר מיועד שיש לו רשיון. תוויות יודבקו רק על מוצרים שכוסו ע"י הבחינה.
פיקוח** לרוב דרוש. כפי שנדרש.
 
* “Direct confirmation”             ** Surveillance   
 
טבלה 2: הבדל בין בחינה (EN45004) והתעדת מוצר (EN45011 ISO/IEC Guide 65)
Table 2: Some differences between Inspection (EN 45004) and product Certification (EN 45011 ISO/IEC Guide 65)
 
הבחינה תוך כדי שרות הנה כיום דיסציפלינה בפני עצמה הכוללת בין היתר שימוש בבדיקות לא הורסות. המטרה של בחינה זו [19] הינה לאבטח שלא חל ניוון ברכיבים העשוי להוביל להתפתחות כשל חמור בעל השלכות בטיחותיות וכלכליות.
 
1.3.4 גישות של גופים לאומיים:
מובא כאן מעט מן המעט מהמפורסם על נושא זה באינטרנט.
הדוגמא הראשונה היה משוודיה ומטרתה להראות שגופים לאומיים יכולים להחמיר או לצמצם הגדרות כל עוד אין חריגה מהכתוב בתקנים הבינלאומיים.
במסמך של: SP – Swedish National Testing and Research Institute מ- 2000, הניתן להורדה באינטרנט, בפרק על Metrology – terminology מצוין לגבי בחינת מוצר:
“Inspection involves measurement, investigation or testing of one or more characteristics of a product, and includes a comparison of the results with specified requirements in order to determine whether the requirements have been fulfilled”.
הגדרה זו אינה מדגישה את הייחוד של הבחינה והוא "השיפוט המקצועי". אם כי יתכן שנושא זה מובלע בנאמר על "השוואה של התוצאות עם דרישות מוגדרות כדי לקבוע אם הדרישות מולאו".
 
הדוגמא השניה הנה מהסוכנות לבריאות במשרד החקלאות האמריקאי, Food Safety and Inspection Service (FSIS) , האחראית לכך שמוצרי בשר, עופות וביצים המסופקים לשוק יהיו בטוחים מבחינה בריאותית ומותווים בצורה נכונה. (המסמכים בעניין זה ניתנים להורדה מ- www.fsis.usda.go . בדירקטיבה של FSIS מס' 5400.5 הדנה במערכות בחינה כתוב:
“FSIS is modernizing it’s approach to inspection to rely less on after–the–fact detection of problems and more on verifying the effectiveness of establishment processes and process control.”
בהמשך קיימת התייחסות לחוק מיולי 1996 בעניין של הקטנת סיכונים מפתוגנים ע"י ניתוח הסיכון ובקרה בנקודות קריטיות על התהליך:
Hazard Analysis and Critical Control Point (HACCP).
חוק זה והתקנות הנוספות מחייבים גופים ממסדיים לנקוט באמצעי מניעה ופעולה מתקנת בכל שלב בתהליך ייצור המזון בו סיכון יכול להיווצר.
בתחום זה ניתן אף לקרוא את הדרישות האוסטרליות לבחינה לגבי יבוא ויצוא של מזון, בעלי חיים, צמחים וגרעינים. ב- www.aqis.gov.au וב- www.dpie.gov.au .
 
דוגמא שלישית הנה בחינה של בתים בארה"ב. החוקים מופיעים עם שינויים קלים במדינות השונות ובאזורים השונים. הבחינה של הבית נדרשת כאשר הבעלות מועברת לגורם שאינו בן משפחה קרוב. הבחינה קובעת אם הבניין עומד בדרישות המינימליות של הקודים לתחזוקת מבנים. ראה לדוגמא את הדרישות בעיר מילווקי ב- www.ci.mil.wi.us אשר על העמידה בהן אחראית המחלקה לשירותים שכונתיים (Dept. of  Neighborhood Services) . אם הבחינה מראה שקיימות חריגות שאינן מהוות סכנה מיידית תוצא תעודה זמנית והבעלים יוכל לתקנן תוך פרק זמן קצר שיקבע. אם החריגות מסוכנות יותר, לא תוצא תעודה ואז המכירה של הנכס אינה אפשרית. תקנה אחרת מתייחסת שם לבחינה של מבנה חדש כתנאי למתן אישור לאכלוס שלו. ההתייחסות הנה לשלוש דיסציפלינות עיקריות: בחינות של סיכונים למתגוררים, בחינת מיכל מים חמים (בוילר) ובחינת תהליך הבניה (הכולל: יסודות, קירות לפני כיסוי, בטיחות הבוילר, מיזוג אויר, מתזים, חשמל, צנרת, חימום, מעלית וכד'). חומר רב על נושא זה ניתן למצוא ישירות באתרים של המדינות השונות או באמצעות ה - American  Society of  Home Inspectors (ראה www.ashi.com ) הפועלת מ- 1976.
האגודה הוציאה תקנים מעשיים (ASHI Standards of Practice) המתייחסים לאלמנטים השונים במבנה ובהם רשימות של פרטים אותם יש לבחון והבוחן חייב לדווח עליהם. הבוחנים חייבים לעבור בחינות מקצועיות ולקבל תעודה המאשרת שהם מתאימים לעבוד כבוחנים.
 
דוגמא רביעית הנה מתחום הבחינה של עמידה בהסכמים ואמנות בינלאומיות. במסגרת NATO קיים הסכם לבקרת נשקים כדי לשמור על השלום והיציבות באירופה. האמנה:
“Treaty on Conventional Armed Forces in Europe” – CFE Treaty הנה מ- 19.11.90 ונכנסה לתוקף ב- 14.11.92, שלושים מדינות חברות באמנה זו. לכל מדינה הזכות לבצע בחינות ויש לה את המחויבות לעמוד לבחינה. (ראה NATO Basic Fact Sheets מ- 27.1.00, בפרק: Verification and Implementation of Arms Control Agreements שניתן להורדה מהאינטרנט).
הבחינה במדינות השונות כוללת מתקנים צבאיים ולא-צבאיים ומערכות להגבלת הנשקים. הצוות הבוחן מונה מתשע מדינות שונות ותפקידו להשוות בין ההצהרה על הנשקים הנמצאים באתר הנבחן לבין הנמצא בו פיזית בעת הבחינה. הצוות מוסר מידע על האתר שייבדק רק מספר שעות לפני הבחינה. כדוגמא, בבחינה שנערכה באתר ברומניה ביוזמת איטליה השתתפו גם בוחנים מאזרביג'אן, הונגריה ופולניה. בבחינה משתמשים אף במידע המתקבל מביצוע ההסכם של "שמים פתוחים" שנחתם במרץ 1992, הדן בטיסות פיקוח מעל בסיסים ומתקנים במדינות החברות.
 
הדוגמאות הללו מצביעות על חלק קטן מהתחומים הרבים בהם מבוצעות בחינות. הניסיון שנרכש במשך שנים רבות של ביצוע בחינות יצר גישות שיש בהן הרבה דמיון בכל הארגונים המבצעים בחינות. המשותף הנו בהבנה שיש לפרש ממצאים ותוצאות ולהשתמש בשיפוט מקצועי, בצורך להפעיל כבוחנים בעלי מקצוע מתאימים היכולים להבין ולהתמודד עם החומר והמשמעויות, ובצורך לדווח את ממצאי הבחינה כולל הצהרה ברורה על תואמות לאמות מידה ודרישות מוגדרות ומוסכמות.
תקן ISO 17020 מכיל אפוא ניסיון רב שהצטבר ולכן יש לצפות שהוא יתקבל כמתאים בכל התחומים בהם יש צורך בבחינה ובדרך זו תיווצר הרמוניזציה מלאה בכל התחומים.
 
 
 
1.3.5 הבחינה ב- ISO 9001[20]
לא ניתן להסתפק בהגדרות הנ"ל מבלי להביא את ההתייחסות לנושא הבחינה
ב- ISO 9001:1994 [20] , תקן שהינו ידוע ונפוץ בשימוש. הניתוח של הכתוב בתקן מראה שישנה בו דרישה שהארגון הספק יבצע את ארבעת סוגי הבחינה הבאים:
  1. בחינת מוצרים נקלטים “Incoming inspection" סעיף 4.10.2. נושא זה נקשר לרכש (סעיף 4.6).
  2. בחינה בתהליך “In-process inspection" סעיף 4.10.3. נושא זה נקשר לבקרת תהליך (סעיף 4.9).
  3. בחינה סופית של מוצרים גמורים “Final inspection of finished products" סעיף 4.10.4. נושא זה נקשר לסעיף 4.15 - שינוע, אחסון, אריזה שימור והספקה.
  4. בדיקה שמחוץ לקו הייצור “Off-line inspection” נושא זה נקשר הן לסעיף 4.9 - בקרת תהליך והן לסעיף 4.4 בקרת תכן.
למעשה כל ארבעת הסוגים קשורים לסעיף 4.2 הדן בתכנון והקמה של מערכת האיכות. כי הבחינה מהווה כלי מעקב לתואמות המוצרים ותנאי הביצוע.
לאור זאת ניתן לסכם ולאמור שהבחינה מהווה נושא חשוב ביותר ב- ISO 9001 ושסעיף 4.10 בחינה ובדיקה קשורה לאלמנטים הבאים:
 
 
אלמנט סעיף
תכנון מערך הבחינה 4.2: מערכת איכות
4.8: זיהוי המוצר ועקיבותו
בחינת מוצרים נקלטים 4.6: רכש
עבודה בתהליך 4.9: בקרת תהליך
בחינה מחוץ לקו הייצור 4.9: בקרת תהליך
4.4: בקרת תכן
בחינה של מוצרים גמורים 4.15: שינוע, אחסון, אריזה, שימור והספקה
רשומות 4.12: מצב הבחינה והבדיקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
2. מודל ההסמכה הגלובלי.
להלן מובאת סקירה המפרטת יותר את אשר נאמר במבוא.
2.1 התעדה והסמכה.
כפי שהוסבר קודם המושגים התעדה והסמכה מתייחסים לגישות שונות לבחינת העמידה של ארגון בדרישות הייחוס.
התעדה של מערכת איכות הנה תהליך לפיו גוף שלישי בודק ברמת אמון מתאימה שמערכת האיכות בארגון הנבדק תואמת (is in conformity ) לדרישות המפורטות בתקן מסוים. תעודת התעדה הניתנת מתייחסת למערכת האיכות בלבד ואין בה משום התייחסות ליכולת המקצועית, או לטיב מוצרים / שירותים המסופקים על ידו.
הסמכה של מערכת איכות הנה תהליך לפיו גוף שלישי בוחן שבארגון פועלת מערכת איכות העומדת בדרישות תקן מסוים או מסמך ייחוס אחר, ומוודא שלארגון היכולת לבצע פעולות מסוימות. תעודת ההסמכה ניתנת למערכת האיכות ולפעולות מסוימות בלבד.
בדיקת היכולת מתייחסת למקצועיות העובדים, תקינות הציוד, המתקנים והחומרים ולהתאמת אזורי העבודה. ולכן ההסמכה מתבססת על בודקים המכירים את הדרישות ממערכת האיכות ובנוסף על בודקים מקצועיים (Technical assessors) בעלי ידע וניסיון בפעולות אותן יש לבדוק.
בכדי להבליט את ההבדלים בין המושגים התעדה והסמכה בתקנים, משתמשים במילים שונות בהתייחסות לפעולות הבדיקה. המבדק בהתעדה הנו : Audit ובהסמכה: Assessment , הבודק בהתעדה הנו: Auditor   ובהסמכה: Assessor ,   צוות הבודקים בהתעדה מורכב מ - Principal Auditor ו - Auditors נוספים, ובהסמכה מ - Lead Assessor  ו - Technical Assessors  .
בתוכנית הפיקוח של תוכניות ההתעדה וההסמכה קיים הבדל מהותי המתבטא בכך שבהסמכה, בנוסף למבדק של הטמעת מערכת האיכות, מבוצעים גם מבדקי מיומנות של העובדים.
ההבדלים בין התעדה להסמכה נובעים משתי גישות שונות שהתפתחו בשני העשורים האחרונים למבדק של מערכת איכות.
הגישה הראשונה הנה הגישה המערכתית System oriented approach  , מטרתה של גישה זו היא להבטיח שהוקמה אצל הלקוח ומופעלת מערכת אבטחת איכות העונה לדרישות מסוימות. ההתעדה הניתנת לספק מקנה אמון אצל הלקוח שלו. הלקוח מבין שהוא בקשר עם ספק אשר הארגון שלו כפוף לדרישות מינימום מסוימות. אולם פרטים על אופייני המוצר או השרות אשר הלקוח יקבל נשארים לקביעה בהתקשרות החוזית שבין הלקוח והספק. הלקוח חייב להיות ידען מספיק כדי לקבוע את המפרטים הדרושים ולהיות מסוגל לבדוק ולוודא שאכן הוא מקבל את שהובטח לו בחוזה. אי לכך אם המוצר או השרות לא הוגדרו בחוזה בצורה מספקת, הרי שהלקוח יכול להיות לא מרוצה מהתוצאות, אולם אין בכך כדי להטיל דופי  במערכת האיכות של הספק.
הגישה השניה הנה הגישה המערכתית עם דגש על המוצר. עם התפתחות הגישה עבר ההדגש מהמוצר לתהליך. על פי גישה זו הגוף השלישי הנותן את ההסמכה בדק ווידא מבחינה מקצועית את יכולת הארגון לבצע פעולה מסוימת, לכן הלקוח יכול, גם אם הוא "לא ידען", לתת אמון בגוף המסמיך. כל שנאמר עד כה מסוכם בטבלה 3.
 
  התעדה- Certification הסמכה Accreditation
הגישה: גישה מערכתית גישה מערכתית והדגש על מיומנות מקצועית, ביצוע, ציוד, מתקנים וחצרים.
מבדק: AUDIT                                 

ASSESSMENT                        

בודק: AUDITOR                           
PRINCIPAL + AUDITORS  
ASSESSOR LEAD + TECHNICAL                
תוכנית פיקוח:

AUDITS                               

ASSESSMENTS+          PROFICIENCY TESTING
ביצוע בדיקת  מערכת האיכות:  גוף שלישי  גוף שלישי
קביעת טיב ורמת הפעילות: הלקוח גוף שלישי
 
 
טבלה 3 : ההבדלים העיקריים בין התעדה והסמכה.
Table 3: Main differences between certification and accreditation.
 
2.2 התעדה והסמכה בהקשר לגופי בחינה.
המטרות של תקני האיכות שפותחו שונות ולכן הבחינה לעומתם סיפקה רמות שונות של אמון.
סדרת ה- ISO 9000 מציגה אמות מידה למערכת גנרית לניהול איכות של ארגון ללא  תלות במוצר או בשירות המסופקים על ידו. לעומת סדרה זו תקן  ) ISO Guide 25אשר הוחלף ב-[5] ISO 17025 ) למעבדות פותח כדי לספק דרישות מינימליות בעניין ניהול איכות בסביבה של מעבדה ודרישות מקצועיות להפעלה מתאימה של המעבדה. הדרישות המקצועיות גורמות להבדל בין התקנים. לכן כאשר נבדקת היכולת המקצועית היא נבדקת לפעילויות מסוימות ולזה מיוחס מאז 1996 המונח הסמכה בעוד שלבדיקת מערכת האיכות בלבד המונח התעדה. קודם לכן היה בלבול בין המושגים ובארה"ב רק עתה נעשה מאמץ להחדיר את השפה החדשה. הבלבול הנובע מחוסר שפה אחידה מורגש מהקריאה של מסמכים באינטרנט. לדוגמא במסמכים של USEPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה) מדובר על הסמכה של העובדים עם אסבסט ועל מעבדות מותעדות לבדיקת מי שתייה ובמסמכים אחרים מאותה סוכנות מדובר על התעדת עובדי מעבדות ועל מעבדות מוסמכות. בקוד האמריקאי לבניה קיימת התייחסות למוצרים מוסמכים, בעוד ש- Underwriter Laboratories (UL) משתמשים במונח נרשם (listed) במקום הותעד (certified) . הם מתרצים זאת בהסבירם שהתעדה כוללת לדעתם משמעות של אחריות.
 
 
תקן הדרישות מגוף בחינהISO 17020  דומה במבנה לזה של הדרישות ממעבדות. כלומר, הוא מכיל את שני האלמנטים: מערכת איכות ודרישות מקצועיות. גוף בחינה עובר הסמכה על מנת להוכיח את יכולת עמידתו בדרישות התקן. לכן ניתן לאמור שלתקן שלושה תפקידים עיקריים:
  1. הוא מהווה בסיס להסמכה ליכולתם המקצועית של גופי בחינה ע"י גוף לאומי להסמכה.
  2. הוא קובע דרישות כלליות כדי להראות תואמות של גוף בחינה לביצוע בחינות מסוימות.
  3. הוא מסייע בפיתוח וההטמעה של מערכת האיכות בגוף בחינה.
בפיתוח התקן ניכרת ההשפעה של תקן המעבדות ISO Guide 25  (ISO 17025). שפותח בעיקר במסגרת עבודתם של גופי ההסמכה. הטיוטה של ISO 17020 הוכתבה ברובה ע"י המשתתפים ב- International Laboratory Accreditation Conference (זה הגוף שהתקיים לפני הגוף ILAC החדש -  (International Laboratory Accreditation Cooperation)).
ה- ISO Guide 25 ((ISO/IEC 17025 מהווה כיום את הבסיס להסכמי הכרה בין גופים לאומיים להסמכה, וברור ש- ISO 17020 ממלא תפקיד דומה.
בפרק הראשון של התקן "היקף" מצוין שיתכן ויש צורך לפרש את אמות המידה של התקן כאשר מדובר על תחומים מסוימים או על בחינה בעת שרות (in-service inspection). הצהרה זו אקוויוולנטית לזו המופיעה במבוא של ISO Guide 25 (ISO 17025): "בעבור מעבדות הפועלות בתחומי בדיקה ייחודיים, כגון, כימיה או טכנולוגית המידע, יש צורך בדרישות נוספות או בפרשנות של הדרישות הכלולות בתקן זה".
 
עולה מכאן שלמטרת הסמכה מדובר על ההיררכיה הבאה של אמות מידה עבור גוף בחינה:
 
- תקן (EN 45004) ISO 17020.
- קריטריונים לתחום בחינה מסוים.
- דרישות מקצועיות מתהליכים ומוצרים מסוימים.
 
כתוצאה מכך צוות מבדק ההסמכה של גוף בוחן חייב בדומה לצוות הבודק מעבדה להיות מורכב מבודק מוביל הבקי בנבכי מערכת האיכות ובודקים מקצועיים שהנם מומחים בתחומים בהם מבצע גוף הבחינה את הפעילות שלו.
הבדל חשוב נוסף הנו שההסמכה כוללת הערכת היכולת המקצועית של העובדים ופעולות הציוד. לכן ההסמכה מתייחסת לא רק לפעילויות מסוימות אלא גם לאנשים מסוימים אשר להם הכשירות לבצע אותן. כלומר אם עובד האחראי לפעילות מסוימת עוזב את הגוף, עשויות להיות לכך השלכות לגבי המשכיות ההסמכה. ברור שלהתעדה של מערכת איכות אין כל קשר לכוח אדם אפילו לא לבכירים. היכולת המקצועית של המנהלים והמבצעים של תהליכים איננה נושא הנבדק ע"י צוות הסוקרים במסגרת התעדה. מתוך המסמכים של המדיניות, תיאורי התפקידים, נהלים, הוראות עבודה, דרישות הדרכה ומראיות אובייקטיביות להטמעה שלהם יכולים הסוקרים להעריך את האלמנט של כ"א במערכת אולם הוא לא בודק ממש את כשירותו. ברור שחילופי עובדים אינו מהוות גורם בשמירה על ההתעדה.
לסיכום, התעדה של ארגון הנו מדד המצביע ללקוח על היכולת שלו לספק מוצר ושירות במסגרת מודל לניהול איכות כמתואר בתקני ISO 9000. ההסמכה שלו חייבת להיתפס ע"י הלקוח כהבטחה שהוא יכול מבחינה מקצועית ומנהלית לבצע פעולות מסוימות כלומר הוא יכול לבצע
 “A technically competent job".
גוף מוסמך מטביע את החותם (לוגו)  של גוף ההסמכה על התעודות או הדוחות שלו וזאת כדי להדגיש שיכולתו לביצוע הפעולות הנדונות הוכחה לגוף ההסמכה כלומר, לצד שלישי.
סדרת ISO 9000 אינה מיועדת לשימוש בדרך דומה, היא מתייחסת למערכת האיכות ולא ליכולת מקצועית מיוחדת. לכן לא ניתן להשתמש בחותם של גוף ההתעדה באישור לתואמות של מוצר מסוים למפרט נתון או לכשירות ביצוע של תהליך (כגון: בחינה, בדיקה וכו').
ההבדלים נראים בצורה ברורה אף בשאלות המוצגות במבדק. בתהליך ההתעדה יעסיקו את הסוקרים שאלות מהסוג:
  • האם הנהלים שלכם מזוהים?
  • האם הם מתועדים?
  • האם הם הוטמעו?
בתהליך ההסמכה תהיינה שאלות אלו ובנוסף:
  • האם הנהלים שלכם מובילים לתוצאות אמינות?
  • כיצד הוכחתם (ערכתם ולידציה) את התהליכים?
  • האם הנכם מבינים את ההיבטים המדעים הנדסיים של התהליכים הנדונים?
  • האם ברורים לכם המגבלות של התהליכים?
  • האם מבינים הנכם את ההשפעות של המשתנים השונים על התהליכים?
  • האם יש לכם את הציוד, חומרים ומשאבים אחרים הדרושים לביצוע התהליכים?
  •  העובדים שלכם הרשאים לבצע פעולה מסוימת יבחנו ע"י מומחים חיצוניים.
מאחר שקל יותר לקבל התעדה מאשר הסמכה היו עד כה מעבדות שבחרו בדרך הקלה. אולם כבר ב- 1992 פרסם הארגון European Organization for Testing and Certification (EOTC) את ההצהרה הבאה [21]:
the only acceptable stand is to state that QS certification cannot be taken as an alternative to accreditation, when assessing the proficiency of testing laboratories. Not trying to underrate the QS certification procedure, it should none the less be underlined that, by being intended as a systematic approach to the assessment of an extremely broad scope of organizations and field of activity, it cannot include technical requirements specific to any given domain.”
 
סיכום: גוף בחינה המעונין שתעודותיו ודוחותיו יתקבלו במדינות המשתתפות במודל ההסמכה/התעדה הגלובלי חייב לעבור הסמכה לדרישות ISO 17020 (EN 45004).

2.3 המבנה ההיררכי העולמי של מערכת ההסמכה.
השגת אמון בינלאומי בבצוע פעילויות מסוימות כרוך בהסכמה  על אמות מידה. במסחר הבינלאומי אותרו פעילויות רבות אשר השגת אמון בביצוען יוביל לשוק בו תוקטנה ההוצאות  הנלוות הקשורות ברכישת אמון ואימות, זאת מאחר שניתן יהיה להגיע לבדיקה אחת ללא צורך בחזרות ע"י לקוחות שונים שאינם רוכשים אמון בבדיקות של אחרים. בפעילויות הקשורות בסחר ניתן להבחין בשני "שחקנים" עיקריים:
השוק: תחום הכולל יצרנים, צרכנים/ לקוחות ורשויות תקינה. הלקוחות ורשויות התקינה מציבים דרישות וצפיות למוצרים וליצרנים.
מבחן התואמות ( Conformity Assessment ): תחום הכולל את הרשויות ואת גופי האישור השונים הבודקים, בוחנים ומאשרים עמידה של יצרנים בדרישות שנקבעו.
בכדי להמעיט במספר המבדקים הנערכים ליצרנים ובמספר הבדיקות החוזרות המבוצעות למוצרים העוברים ממדינה למדינה, החלו הרשויות והגופים המאשרים במדינות השונות במהלכים של רכישת אמון.
המהלכים כללו גיבוש אמות מידה מהורמנות ומוסכמות, קביעת כללים לביצוע בדיקה והערכה ולניסוח הדרישות לגבי רמתם המקצועית של הבודקים. כאשר הושגו הסכמות, ולו גם חלקיות בנושאים אלו, החלו הגופים לבצע מבדקים הדדיים  כדי להשתכנע שההסכמות אכן מבוצעות בפועל. תוצאות משביעות רצון במבדקים אלו היוו תשתית להכרה הדדית בין הגופים, שהוציאו תעודות אולם במהרה התברר שכל אחד מהגופים הקדיש משאבים רבים להסכמים דו צדדיים עם כל אחד מהגופים האחרים בשוק. וכל גוף היה חייב לקיים אמצעי פיקוח  על האחרים שאכן תנאי ההסכם מיושמים גם לאחר החתימה.
בשוק גלובלי עם מספר גדול מאוד של גופים מאשרים הפועלים במגוון רב מאוד של תחומים ההוצאות הכרוכות בהסכמים מסוג זה הנן אדירות. הוצאות אלו מתווספות לעלויות המוצר ולכן הן לא הצדיקו גישה זו המבוססת על הכרות הדדיות של כל אחד בכל אחד אחר.
מצב זה הביא להוספת "שחקן" נוסף למגרש הסחר העולמי:  ההשגחה (Supervision). אשר הכניסה את הגוף ה"מסמיך" כגורם הבודק את עמידתם של ה"מאשרים" וה"בודקים" בדרישות ובאמות מידה מוסכמות.
פעולת גוף זה שחררה את הגופים הנותנים התעדה, את גופי הבחינה ואת המעבדות מהצורך לבצע מבדקים הדדיים ביניהם ולפקח לאחר החתימה על המשך העמידה בדרישות. המסמיך הוכנס כנדבך נוסף במערך ההסמכה הגלובלי.
הגוף המסמיך מבטיח שגופים אשר נבדקו והוסמכו על ידו הנם בעלי יכולת מקצועית הדרושה לביצוע פעילותם, שמערכת האיכות מוטמעת אצלם ושהם מבצעים פעולות מסוימות בדרך שנקבעה ושהיושר והאיכות של עבודתם אינם עשויים להיפגע ע"י תחרות כלכלית או השפעת לחצים כלשהם.
כדי לגבות את הגוף המסמיך ולאפשר לו לכסות חבות הנובעת מעבודתו, החליטו במרבית המדינות לקיים גוף לאומי להסמכה  אחד (National Accreditation Body - NAB ). אמון בפעולתו של גוף ההסמכה הלאומי נרכש אם הוא פועל בצורה זהה לזו של גופי ההסמכה הלאומיים האחרים, ע"פ אותן אמות מידה, עומד באותן דרישות ומקפיד על רמת כוח אדם המקצועי ועדכונו בתיאום עם האחרים. לדוגמא משתתף בתוכניות "לכיול" הבודקים.
בכדי לבחון עמידה של גוף ההסמכה הלאומי בדרישות שנקבעו לו, במסגרת ההסמכה הבינלאומית, הוכנסה נדבך השגחה נוסף של "גופי הסמכה אזוריים או "גושיים" .
כיום בשכבה זו קיימים שלושה גופים:
 באיחוד האירופאי פועל EA-European Cooperation for Accreditation
 (EA הנו איחוד של EAC ושל EALEAC- European Accreditation of Certification
EAL- European Cooperation for Accreditation Laboratories).
בגוש האמריקאי  פועל ה- IAAC  בגוש אסיה פסיפיק פועל ה - APLAC /PAC
 (APLAC- Asia Pacific Accreditation Body, PAC- Asia Pacific Accreditation of Certification Bodies)  
ובאפריקה פועל ה SADC  (  (South Africa Development Community.
 הכוונה היא שמספר הגופים האזוריים יהיה מועט מאוד , והם יבחנו זה את זה ע"י "מבדק בין שווים".
בראש ההיררכיה של מערך ההסמכה העולמי נמצאים 2 גופים:
IAF – International Accreditation Forum, ו-ILAC – International Laboratory Accreditation Cooperation אשר במשך הזמן התאחדו לגוף אחד. גוף זה מיועד ליצור הרמוניזציה עולמית בתהליכי ההסמכה, לפקח על פעולת המארג העולמי, לפתור בעיות באמצעות קבוצות עבודה, לדרבן הצטרפות מדינות לגושים ולסייע למדינות מתפתחות להקים את מערכי ההסמכה הלאומיים שלהן כך שיעמדו בדרישות הבינלאומיות. המעורבות בפעילויות של גוף עליון זה וההשפעה על החלטותיו פתוחה למדינות העולם באמצעות הגופים המסמיכים הגושיים. מדינות שעדיין אינן שייכות לגוש מסוים יכולות להצטרף אליו באופן ישיר. בציור 2 מוצג המבנה ההיררכי גלובלי של מארג ההסמכה.
מבנה זה של הסמכה גלובלית, יוצר מערכת עולמית של מסמיכים אשר ניתן לתת בהם אמון. במערכת הסמכה זו המסמיכים מהורמנים מבחינת ביצועיהם המקצועיים, הבנתם את אמות המידה וביצוע המבדקים.
הבודקים ( Auditors and Assessors ) הפועלים בכל המערך הנם כאלו שיכולתם המקצועית הוכחה בהשתלמויות בינלאומיות ובעבודה משותפת.
מבנה מערך זה מביא ליצירת אמון במערכת ההסמכה, חוסך כפל של בדיקות ובחינות ומונע בזבוז משאבים. בדרך זו מושגת המטרה של "תחנת  בדיקה אחת" (One stop testing) ו"מבדק אחד לעמידה בדרישות" (One stop conformity assessment  ) למוצרים ויצרנים.
 
2.4 גוף לאומי להסמכה (NAB):
גוף ההסמכה הלאומי (NAB) אחראי על כל הפעולות הקשורות בהסמכה, התעדה ואישור של גופים, מעבדות, יצרנים, מוצרים, מקצועיות כ"א, והתאמה לדרישות איכות הסביבה, הנעשות במדינה. הוא מבצע את המבדקים של הגופים הפועלים בנושאים אלו במדינה ומסמיך אותם במידה שהם עומדים בדרישות הבינלאומיות. בציור 3 מוצגים תחומי ההסמכה להם אחראי גוף לאומי להסמכה.
לאחר ההסמכה גוף ההסמכה אחראי לפיקוח נמשך על הגופים שהוסמכו. ההסמכה מקנה אמון לגופי ההסמכה במדינות אחרות בתעודות ובאישורים היוצאים ממערכת ההסמכה במדינה בה גוף ההסמכה הלאומי  עומד בדרישות ונבדק ע"י גוף הסמכה אזורי.

 
 
                                                                                                                                                                                                                                                

3. מטרת העבודה
מאחר והסטנדרטיזציה העולמית הופכת עם השנים להיות דרישה בסיסית לקשרים גלובליים בין חברות, וכדרישה בסיסית לקיום מערך כלכלי גלובלי ובראשו נושא הבחינה והסמכה של גופי בחינה,  יש צורך לנתח את הייחוד של תקן ISO17020 והמשמעויות שלו לגבי גופים הרוצים לפעול לפיו.
חלק א' של העבודה: הוקדשה לחקר ההיבטים הבאים:
  1. ברור הגישות לנושא הבחינה הרווחות בסקטורים שונים.
  2. ניתוח משמעות הדרישות שבתקן החדש מגוף בחינה תוך התחשבות בפרשנות האירופאית ובתקני איכות אחרים.
  3. ההשוואה בין הדרישות ממעבדה לדרישות מגוף בחינה.
  4. בחינת הנדרש ממעבדה מוסמכת אם היא מעונינת לקיים גם פעילות של גוף בחינה ולקבל הסמכה לכך.
 
חלק ב' של העבודה.
חלקו השני של העבודה בא לבחון את הסטנדרטיזציה הקיימת היום במדינת ישראל והנדרשת מגופי פיננסים העוסקים במתן ייעוץ השקעות שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות. גופים אלו עברים הסמכה על ידי הרשות לניירות ערך בארץ ונמצאים תחת פיקוחה השוטף.  מערכת החוקים הרגולטוריים בישראל קובעים כיצד מנהלי תיקי השקעות, יועצי השקעות ומשווקי השקעות עוברים הסמכה אשר רק לאחריה יכול אדם החפץ לעסוק בתחום בעצם לתפקד כיועץ/משווק או מנהל תיקי השקעות. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 )[31]  ותקנות הרשות לניירות ערך המתפרסמות מדיי תקופה קובעות את המסגרת הרגולטורית אשר על פיה  גופים אלו צרכים לפעול.
בחינת המודל הקיים בארץ של גוף אשר עובר הסמכה (Accreditation ) בתחום הפיננסי ורמת התאמתו לדרישות והקריטריונים הנדרשים מגופים העוברים הסמכה ע"פ ISO , יאפשר  לנו להבין האם הדרישות החוקיות בארץ דומות לדרישות הגנריות הנדרשות מגופים העוברים הסמכה ע"פ קריטריונים וסטנדרטיים בינלאומיים.  ככל שרמת הסטנדרטיזציה בארץ תהיה דומה לקריטריונים מקובלים אשר מיושמים בעולם, יאפשר לחברות ותאגידים ישראלים להציע את שירותיהם גם מחוץ לגבולות ישראל ויוכרו כגופים הפועלים  ע"פ אמות מידה בינלאומיות. 
ככל שמערכת התקינה בארץ תיושם על מגוון  רחב יותר של נותני שירותים ויצרנים, ומערכת התקנים וההסמכות תהיה זהה או דומה לקיים ולמקובל בעולם כך המשק הישראלי יהיה פתוח יותר לאפשרויות עסקיות גלובליות ולקשרי מסחר ומתן שירותים לחברות ופרטיים ברמה הבינלאומית.
חלק זה של העבודה  הוקדשה לחקר ההיבטים הבאים:
  1. סיכום והסבר על מערכת ההסמכה של מנהלי תיקי השקעות, יועצי השקעות ומשווקי השקעות בישראל.
  2. ההשוואה בין דרישות ההסמכה של מנהלי תיק השקעות ותאגיד העוסק בניהול תיקי השקעות  לדרישות מגוף בחינה הפועל על פי אמות מידה של Iso 17020.
  3. יישומים בפעל של מודלים אשר נבנו על מנת לעמוד בסטנדרטים ובדרישות החוק בתאגיד העוסק בניהול תיקי השקעות. ובניהם בניית מערכת נהלי עבודה לתאגיד, מודל אפיון צרכי לקוח אחיד אשר מנטרל את גורם "אהבת הסיכון" או "שנאת הסיכון" של משווק ההשקעות או מנהל תיקי ההשקעות בקביעת אופן ניהול התיק ואפיון צרכיו של הלקוח 
 
4 . תקן EN 45004) ) ISO 17020.
4.1 רקע:
 התקן הוכן ע"י הועדה האירופאית לתקינה (CEN) והועדה האירופאית לאלקטרוטכניקה (CENELEC) כטיוטה לתקן ISO 17020 . הוא אומץ ע"י ועדת ISO להערכת תואמות (ISO/CASCO) ואושר ע"י הגופים החברים ב- ISO וב- IEC. תקן זה מחליף את ISO Guide 39 (1988) [10] ואת ISO Guide 57(1991) [22] .
בהקדמה  של התקן EN 45004 כתוב: גופי בחינה בלתי תלויים פועלים בתחומים מנדטוריים ווולונטריים. הם מבצעים בחינה עבור לקוחות פרטיים ו/או רשויות רשמיות במטרה לאבטח איכות, כמות, בטיחות והתאמה לשימוש של מוצרים מסוגים שונים והמשך העמידה בדרישות בטיחות של מפעל או מערכות הנמצאות בפעולה.
גופי הבחינה יכולים להיות ציבוריים או פרטיים ותחומי הפעילות המכוסים על ידם רחבים ביותר. ב-  EN 45011 (1998) [18]גוף בחינה מוגדר כ - " גוף המבצע שירותי בחינה עבור גוף התעדה".
הגדרה זו מגבילה מאוד את תחומי הפעילות. ב - EN 45004 הורחב מאוד היקף הפעילויות של גופי הבחינה ונאמר שם:
תקן זה מכסה את הפונקציות של גופים אשר עבודתם עשויה לכלול בחינה של חומרים, מוצרים, התקנות, מפעל, תהליכים, תהליכי עבודה או שרות וקביעת תואמותם עם דרישות מוגדרות. בעקבות זאת מדווחות התוצאות מפעילויות אלו ללקוחות וכאשר נדרש ע"פ חוק גם לרשויות מפקחות. בחינת מוצר, מתקן או מפעל נוגעת בכל השלבים של מחזור החיים של הפריטים הללו כולל שלב התכנון. עבודה כזו כרוכה לרב בשיפוט מקצועי (professional judgment) להערכת תואמות ולקביעת התאמה לשימוש.
הטיוטה של התקן נדחתה בהצבעה ב- 7.7.93. הסיבות העיקריות היו שהגדרת הבחינה עשויה לבלבל עם המושגים בדיקה (Testing ) והתעדה  ( Certification ) ומהסיבה שהיו בתקן דרישות מפורטות מדי לגבי מבנה גוף הבחינה. יש לשער שהדחייה  באה בעיקר לאור השוני בדעות לגבי הייעוד של גופי הבחינה. מאז נרכש ניסיון רב בהסמכה של מעבדות בדיקה וכיול
 על פי EN 45001[23] ו ISO Guide 25 [4] (ISO 17025) וקבוצות עבודה רבות דנו והביאו את המושג בחינה להגדרה הרחבה המופיעה בתקן EN 45004 . ההפרדה הברורה בין המושגים הסמכה
 (Certification)  והתעדה (Accreditation) תרמה אף היא ל"בגרות" שהייתה דרושה לשם אישורו של התקן.
אי ההבנה נבעה מכך שפונקצית הבחינה דרושה במקרים רבים במסגרת ההתעדה של מוצר
(Product certification scheme ) אולם פעולה זו נעשית גם על ידי הגוף להתעדת מוצרים, או על ידי מעבדת בדיקה שמסייעת לו. לכן גופים הפועלים  כגופי בחינה ורוצים להשתתף בהתעדה של מוצר יכולים לפתח אצלם את היכולות הדרושים ולהיות גם גופים מתעידים למוצרים.
כיום ברור שלכל גוף יש את התפקיד שלו, וברור שגוף התעדה למוצרים יכול להסתמך על תוצאות של גוף בחינה או של מעבדות בדיקה. הוא יכול אף לכלול פעילויות אלה אצלו אולם אז הן מוגדרות כפעילויות של גוף בחינה ושל מעבדה ועליו למלא את הדרישות המתאימות. כל  פעילות חייבת בהסמכה ע"פ מסמכי ייחוס מתאימים.
התהיות הרבות שהיו כרוכות בתהליך ההתעדה של מוצר נובעות מכך שהוא מורכב משלבים רבים בו נכללות גם פעילויות בחינה וגם בדיקה. המצב נעשה ברור רק לאחר שהתהליך כולו נקבע ונותח.
בנוסף לכך בשנים האחרונות נתקבלה הגישה שיש לתת להתעדת המערכת או תהליך הייצור עליונות על התעדת המוצר (I. Killman, M. Sandford) [24], זאת מאחר שמעשית לא ניתן לבדוק כל מוצר בייצור המוני.
הדרישות העיקריות מכל הסוגים של גופי התעדה, גופי בחינה ומעבדות הנם:
1. אי תלות.
2. כשירות או יכולת מקצועית (Competence).
3. מערכת איכות.
4. סודיות.
 
4.1.1 אי תלות
גורם האי תלות חשוב במיוחד על מנת להקנות אמון בגוף ההתעדה. הנושא נדון תחת הכותרת "מבנה אדמיניסטרטיבי" והוא זהה ב EN 45011 (1989) [18] ,EN 45012 (1998) [25]
, EN 45013 (1989) [26]
כאשר מדובר על גופי התעדה (לא גוף בחינה).
גוף ההתעדה יהיה בלתי תלוי ויהיו לו:
א. נוהל הדורש בחירה של חברים בועד המנהל מתוך אותם בעלי עניין הנוגעים בתהליך ההתעדה, כך שלא תהיה עליונות לבעל עניין מסוים. המבנה הארגוני חייב להגן על אי תלות ולאפשר השתתפות לכל הצדדים הנוגעים בעניין. הפעילויות של ההתעדה חייבות למלא את דרישות האי תלות.
ב. כוח אדם קבוע יפעל בכפיפות לבכיר, האחראי כלפי הועד המנהל, ויבצע את הפעילויות היום יומיות כך שיהיה חופשי מפיקוח על ידי אלו שיש להם אינטרס מסחרי ישיר בהתעדה המבוצעת.
לגבי גופי בחינה נפתח בתקן EN 45004 מגוון רחב יותר של אפשרויות תחת הכותרת של אי תלות.  הסיווג המוצע כאן הנו חדשני ואין אקוויוולנט לו בתקני האיכות האחרים. שהסיווג החדש אומץ ע"י קבוצות העבודה של ISO אף למעבדות וניכנס ל- ISO 17025 בשנת 2000 .
לפי סעיף 4 ב- EN 45004 גוף הבחינה יהיה בלתי תלוי במידה הדרושה ע"פ התנאים בהם הוא מבצע את שרותיו. ע"פ תנאים אלו הוא יהיה מסווג כסוג A , B או C .
גוף בחינה מסוג A הנו נותן שרות כצד שלישי. הוא יהיה בלתי תלוי בצדדים בעלי העניין בבחינה. הוא ועובדיו לא יהיו מעורבים בכל פעילות הקשורה בפריטים הנבחנים ולא ברשויות המייצגות מי מהצדדים. כמו כן הוא ועובדיו לא עוסקים בכל פעילות שיש בה משום קונפליקט העשוי להשפיע על השיפוט הבלתי תלוי והיושר בבחינה. גוף הבחינה לא ישא פנים לצד כלשהו וישרת את כל הפונה אליו.
גוף בחינה מסוג B מהווה חלק נפרד ומזוהה בארגון המעורב בשלבים שונים של חיי הפריט הנבחן ויעודו לתת שרות לארגון האב שלו בלבד. הבוחנים לא יהיו מעורבים בפעילויות האחרות בארגון. הגוף ועובדיו לא יהיו מעורבים בפעילות העשויה לגרום לקונפליקט אשר ישפיע על השיפוט הבלתי תלוי והיושר בפעילויות הבחינה.
גוף בחינה מסוג C מעורב בפעילויות הקשורות בשלבים השונים של חיי הפריט הנבחן או פריטים מתחרים דומים. שרותיו מוצעים גם לצדדים אחרים לא רק לארגון האב. עליו להראות כיצד הוא מבצע הפרדה מתאימה של אחריות במתן שרות הבחינה.
 
בהקשר זה האיחוד האירופאי מתייחס לאי תלות בצורה יותר מפורטת: " אי תלות אינו נושא פשוט ובמקרים רבים יש לטפל בכל מקרה בצורה המתאימה לו, העיקרון המנחה חייב להיות שהאחריות תהיה מאורגנת בצורה כזו שהעובדים האחראים לפעילויות הקשורות בהערכת התואמות יהיו משוחררים מהשפעה מסחרית בתהליך ההחלטה שלהם" [27 ].
 
4.1.2 כשירות יכולת מקצועית
תקני ה - EN לגופי התעדה הנם מאופקים לגבי הדרישות לכישורים של העובדים: העובדים של גוף ההתעדה יהיו עם כישורים מתאימים לפעולות שהם מבצעים. הדרישות ב- EN 45001 (למעבדות)  וב - EN 45004 הנן יותר מפורשות. הפירוט הרב ביותר ניתן ב - EN 45004 בסעיף 8 הדן בכוח אדם, בכישורים, ההכשרה, הניסיון וידיעת הדרישות של הבחינה. מצוין במפורש שעל הבוחנים להיות בעלי יכולת לבצע שיפוט מקצועי לגבי התואמות הנבחנת. עליהם להיות בעלי ידע בטכנולוגית הייצור, בתהליכים ובפגמים העשויים להיווצר בשירות. לביצוע הבחינה יש להבין אלו סוגי כשל עשויים להתפתח ועד כמה סטייה מתהליך עשויה להשפיע על איכות המוצר והשרות. עד כמה פרמטרים שונים עשויים להשפיע על המוצר או התהליך ומה עשוי להתרחש כאשר המוצר נמצא בשרות בתנאי עבודה שונים. הבוחן חייב להבין כל זאת כדי שהשיפוט שלו יהיה מקצועי.
 
4.1.3 מערכת איכות
בכל ה - EN נדרשת מגופי התעדה מערכת איכות מתועדת הדרישות מפוזרות בפרקים השונים ולא תמיד מוצגות בצורה מרוכזת. מערכת האיכות אינה כוללת :
*  נהלים לפעולות מתקנות או לטיפול בתלונות ( אם כי נוהל לערעורים כן נדרש).
* בקרת שיווק, שיטות סטטיסטיות , סקר שוק, משוב מהלקוחות, שיפור מתמשך ותכנון אסטרטגי.
ב- EN 45004 סעיף 7 מדובר על מבדק פנימי ופעולות מתקנות. הדרישות מהמעבדה
ISO Guide 25 (ISO 17025) הנן רבות יותר אולם לא בצורה דרסטית .
 
4.1.4 סודיות
גוף הבחינה לפי EN 45004 סעיף 5, חייב לאבטח את סודיות המידע המתקבל בתהליך הבחינה ומצוין שיש לשמור על זכויות היוצרים.
בפרשנות האירופאית EAL-G24 [17] נדרש גוף הבחינה להכין מדיניות מתועדת במדריך האיכות שלו בעניין השמירה על דרישות הסודיות של הלקוח הן על ידו והן ע"י קבלני המשנה שלו. בקביעת המדיניות, על גוף הבחינה להתחשב בדרישות חוקיות רלוונטיות.  לגבי בחינה המחויבת על פי החוק (בחינה מנדטורית) יש לציין למי חוץ מהלקוח יש זכות לראות את התוצאות.
מסמך הפרשנות של EA  לגבי  היישום של [18]  EN 45011 מרחיב את הדרישה לסודיות לכל הרמות של הארגון והיא כוללת, לדוגמא שרות ניקיון, בטחון וכל אחד שיש לו גישה למידע אשר גוף ההתעדה חייב לשמור בסודיות. כוח אדם של קבלני משנה חייבים לשמור את המידע כסודי מהעובדים האחרים של קבלן המשנה.
 
4.2  דיון בעיקרי התקן.
התקן הבינלאומי ISO 17020  (EN 45004) מגדיר קריטריונים בסיסים לגופים המבצעים בחינה,   הוא מיועד לשרת את אותם גופים המבצעים את הבחינה בפועל ולגופים המסמיכים אותם. הקריטריונים המופיעים בתקן מוצגים בצורה כללית ויש צורך במתן פרשנות כאשר מיישמים אותם בתחומים וסקטורים שונים של בחינות.
התקן בנוי מ - 16 פרקים המציגים את אופי והיקף התקן, הגדרות, ואת הדרישות בהם צריך לעמוד גוף בחינה שעבר הסמכה. בנוסף לכך ישנם חמישה נספחים.
 להלן סקירה ממצה של הפרקים:
פרק 1- היקף (Scope ) - כאן מוצג במה דן התקן ולמי הוא מיועד.
פרק 2-הגדרות (Definitions) - הפרק מציג הגדרות של בחינה (Inspection ) וגוף בחינה
(Inspection body ).
פרק 3- דרישות מנהלתיות (Administrative requirements ) הפרק מציג דרישות מנהלתיות (אדמיניסטרטיביות) מגופי בחינה. הפרק קובע שגוף בחינה צריך להיות מזוהה באופן חוקי  (או הארגון שגוף הבחינה מהווה חלק ממנו). אם גוף הבחינה מהווה חלק מהפעילות של ארגון גדול התקן קובע שיש צורך בהפרדה של גוף הבחינה כך שניתן יהיה לזהות אותו בתוך הארגון. גוף הבחינה צריך להיות בעל מסמכים המתארים את צורת עבודתו ואת ההיקף הטכני של הפעילויות אליהם הוא מוסמך הוא צריך להיות מבוטח לחבות (liability) ובעל מסמכים המתארים את האופן בו הוא פועל מבחינה עסקית.
פרק 4 - עצמאות גוף הבחינה, אי משוא פנים ויושרה
(Independence, impartiality and integrity)  - הפרק מציג את הצורך בעצמאותו של גוף הבחינה וצוות עובדיו כדי למנוע אי אובייקטיביות באופן ביצוע  הבחינה.
צוות עובדיו של גוף הבחינה צריך להיות חופשי מכל לחץ מסחרי או עסקי או לחצים אחרים אשר עלולים  להשפיע על אופן ביצוע הבחינה או על שיפוטם. צריכים להיות נהלים אשר ימנעו מגורמים חיצוניים (כמו אנשים שמחוץ לארגון או ארגון חיצוני) להשפיע על תוצאות הבחינה או על אופן ביצוע הבחינה.
רמת אי התלות של גוף הבחינה חייבת להיות כפופה לתנאים שבמסגרתם מתבצעת פעילות הבחינה. התקן מציג שלושה מצבים לסיווג גופי בחינה:
סוג א' (Type A ) - גוף בחינה אשר מספק את שירותיו כצד שלישי.
סוג ב' (Type B ) - גוף בחינה השייך לארגון אב אולם מהווה חלק מזוהה ונפרד. ארגון האב יכול להיות מעורב בתכנון, ייצור,  הספקה, הרכבה, תחזוקה או משתמש בפריט אותו בוחן  גוף הבחינה. גוף הבחינה הוקם ע"י ארגון האב על מנת  לספק שרות זה.
סוג ג' (Type C ) - גוף בחינה המעורב בתכנון, ייצור, הספקה , הרכבה או תחזוקה של פריטים אותו הוא בוחן או שהוא בוחן פריטים דומים ממתחרים. גוף מסוג זה יכול לתת שירותי בחינה לגופים אחרים שאינם ארגוני האב שלו.
פרק 5 - סודיות (Confidentiality )  - התקן קובע  שהגוף הבוחן חייב לאבטח את המידע לו הוא נחשף במסגרת פעילויות הבחינה. זאת מאחר שיש להגן על זכויות הבעלות של הלקוח.
פרק 6 -ארגון והנהלה ( Organization and management ) - הפרק מתייחס לאותן אמות מידה שיאפשרו לגוף הבחינה לפעול בצורה יעילה .
גוף הבחינה חייב להיות מאורגן כך שיבטיח את היכולת הטכנית לביצוע הבחינות. יש צורך בתיעוד והגדרת האחריות, התיאור שלה ומבנה ארגוני. כאשר גוף הבחינה מספק גם התעדה
(Certification ) ו/או שירותי בדיקה יש להגדיר בצורה ברורה את היחסים בין הפעילויות הללו.
יש צורך במינוי מנהל טכני מוסמך ובעל ניסיון בפעילות של גוף הבחינה. הוא חייב להיות עובד קבוע בארגון והוא האחראי לכך שהבחינה תתנהל על פי התקן. בגוף בחינה המורכב מאגפים שונים ניתן למנות מנהל טכני לכל אגף. לכל אחד ממנהלים אלו ימונה ממלא מקום אשר יחליפם בעת היעדרותם. ישנו צורך בתיאור מתועד של כל תפקיד המשפיע בדרך כל שהיא על איכות הבחינה, תאור התפקיד יכלול גם את רמת ההשכלה הנדרשת, ההכשרה הדרושה, הידע הטכנולוגי והניסיון.
פרק 7 - מערכת האיכות (Quality system) - הנהלת גוף הבחינה תגדיר ותתעד את מדיניות האיכות ויעדיה. מדיניות זו צריכה להיות ברורה ומיושמת בכל הדרגים של הארגון.
מערכת האיכות צריכה להיות מתועדת "במדריך האיכות" . ההנהלה תמנה אחראי לאבטחת האיכות אשר יהיה בעל גישה ישירה להנהלת הארגון. הוא יהיה אחראי לעדכון השוטף של מערכת האיכות.
גוף הבחינה יקיים מערכת לבקרת התיעוד השייך לפעילותו. תופעל מערכת מתוכננת ומתועדת  למבדק איכות פנימי.  יפותח נוהל אשר ידון בפעולות מתקנות. סקר הנהלה יבוצע בפרקי זמן שיקבעו במטרה להבטיח את המשכיות התאמתה של מערכת האיכות, יעילותה והצורך להכניס בה שינויים ושיפורים דרושים.
פרק 8 - כוח אדם  (Personnel) - בגוף הבחינה יועסקו מספיק עובדים קבועים בעלי ניסיון בכדי לבצע את הפעילות של גוף הבחינה. הצוות האחראי לביצוע הבחינות יהיה בעל הכשרה מתאימה, ניסיון,  וידע מספיק בכדי לבצע את הבחינות ולקבוע את התאמת התוצאות לדרישות. הוא יכיר את הטכנולוגיות הדרושות לייצור המוצר, דרך השימוש במוצר והפגמים העלולים להופיע תוך שימוש או שרות.
גוף הבחינה חייב להכין תוכנית הכשרה לעובדים אשר תבטיח את שליטתם בהיבטים המנהליים והמקצועיים. התוכנית תכלול שלושה שלבים: חניכות, עבודה תחת פיקוח של בוחנים מנוסים, ועדכון שוטף בהכרת הטכנולוגיות המתפתחות.
כל המידע על השכלתם של העובדים והכשרות שהם עברו יהיה מתועד. משכורתם של העובדים לא תושפע ממספר הבחינות אותם הם מבצעים או מהתוצאות המתקבלות.
פרק 9 -  אמצעים וציוד (Facilities and equipment) - גוף הבחינה צריך להיות בעל ציוד ומתקנים מתאימים לביצוע פעילויות הבחינה. יש צורך בכללים ברורים לגבי ההפעלה והשימוש במתקנים והציוד של גוף הבחינה. גוף הבחינה צריך לדאוג ולהבטיח כל הזמן התאמה של הציוד  לביצוע המשימות הנדרשות. הציוד חייב להיות מזוהה. יש לדאוג לתחזוקת הציוד בהתאם לתקנות ולהוראות מתועדות. הציוד חייב להיות מכויל בהתאם לתוכנית שהוכנה ולהיות עקיב לאבות המידה הלאומיים. חומרי יחוס יהיו עקיבים לחומרי יחוס לאומים או בינלאומים. לגוף הבחינה יהיו נהלים, במקרים בהם זה רלוונטי, בנושאים: בחירת ספקים מוסמכים, רכש, בדיקה של חומרים שהתקבלו, והבטחת תנאי אחסון נאותים במקומות בהם מאוחסן ציוד. יש לקבוע פרקי זמן לביצוע בדיקת ציוד זה תוכנות במחשבים ובציוד אוטומטי יבדקו לשם אימות התאמתם לשימוש. יקבעו אמצעים ודרכים להגנה על שלמות הנתונים ובטיחותם. לגוף הבחינה יהיו נהלים מתועדים להתמודדות עם ציוד ומכשור פגום. ציוד פגום ייצא מהשרות ויאוחסן במקום מוגדר ומסומן באופן ברור. תיבדק השפעת הפגם שנתגלה על הבחינות שכבר שנעשו. מידע על הציוד יתועד וישמר, מידע זה יכלול את זיהוי הציוד, כיולו ופעולות התחזוקה.
פרק 10 - שיטות בחינה ונהלים (Inspection methods and procedures )- על גוף הבחינה  להשתמש בהוראות מתועדות בתכנון הבחינה כולל דגימה מתאימה וטכניקות הבחינה. כל ההוראות התקנים, הנהלים הכתובים, רשימות בחינה ונתונים רלוונטים לביצוע הבחינה ישמרו ויהיו זמינים לסגל העובדים בכל עת. לגוף הבחינה תהיה מערכת בקרה על חוזים והזמנות, תצפיות ונתונים שהתקבלו במהלך הבחינה יתועדו בהקדם בכדי למנוע אובדן אינפורמציה רלוונטית.  כל החישובים והעברת נתונים יהיו תחת בדיקה מתאימה. תהיינה הוראות כתובות לביצוע בחינה באופן בטוח.
פרק 11 - טיפול בדגימות ופריטים לבחינה (Handling inspection samples and items )- גוף הבחינה ידאג לכך שדגימות ופריטים המיועדים לבחינה יזוהו על מנת למנוע בלבול. לפני התחלת הבחינה יש לציין ולתעד כל דבר שאינו תקין בפריט. כאשר מתעורר ספק לגבי התאמת המוצר לבחינה או כאשר הפריט אינו מתאים לתיאור שניתן יש להתייעץ עם הלקוח לפני התחלת  הבחינה. גוף הבחינה יציין אם המוצר עבר את ההכנות הדרושות לבחינה או הלקוח דרש שההכנות תבוצענה ע"י גוף הבחינה. יש להכין נהלים ואמצעים מתאימים למניעת נזקים לפריטים הנבחנים אשר נמצאים באחריות גוף הבחינה.
פרק 12 - רשומות (Records) - יש לנהל מערך רישום, אשר יכלול מידע מספיק כדי לאפשר הערכה טובה של הבחינה. כל הרישום ישמר בבטחה לתקופה מוגדרת ובצורה אשר תבטיח את סודיות הלקוח, אלא עם נדרש אחרת ע"י חוק.
פרק 13 - דוח בחינה ותעודת בחינה (Inspection reports and inspection certificates ) - כל בחינה שנעשתה ע"י גוף הבחינה תדווח בדוח בחינה ו/או בתעודת בחינה. מסמך זה יכלול את כל תוצאות הבחינה וכל המידע הנדרש לפירושן ידווח בצורה נכונה מדויקת וברורה. אם חלק מהתוצאות סופקו ע"י קבלן משנה, יש לזהותם ככאלו בברור בדוח הבחינה. תעודת הבחינה ודו"ח הבחינה יהיו חתומים או מאושרים רק ע"י מורשה לכך.
פרק 14 - קבלני משנה (Sub-contracting )- ברגיל גוף הבחינה חייב לבצע את הבחינה בעצמו. אם גוף הבחינה מסתייע בקבלן משנה לבצע חלק מהבדיקות הוא צריך להבטיח ולהוכיח שקבלן המשנה מתאים לבצע את השירות בהתאם לאמות המידה המופיעות בתקן הרלוונטי לפעולתו (לדוגמא ISO 17025 אם מדובר על קבלן משנה שהוא מעבדת בדיקה) . גוף הבחינה יידע את לקוחותיו לגבי כוונתו לתת חלק מהבחינה לקבלן משנה ויוכל להעסיקו רק לאחר הסכמת הלקוח. גוף הבחינה ינהל רישום על כל קבלן משנה שהוא עובד עימו. כאשר גוף הבחינה מעביר חלק מוגדר מהפעילות לקבלן משנה, עליו להשיג אדם מוסמך ובעל ניסיון אשר יבדוק ויעריך באופן בלתי תלוי את התוצאות של קבלן המשנה. האחריות לקביעת התואמות הנה של גוף הבחינה עצמו.
פרק 15 - תלונות וערעורים (Complaints and appeals)-  לגוף הבחינה יהיו נהלים מתועד לטיפול בתלונות של לקוחות וגופים אחרים לגבי פעילותו וטיפול בערעורים על תוצאות הבחינה. גוף הבחינה צריך לערוך רישום של כל התלונות והערעורים שקיבל ואופן הטיפול בהן.
פרק 16 - שיתוף פעולה (Co-operation)- מגוף הבחינה מצפים לשיתוף פעולה עם גופי בחינה אחרים , לשם החלפת ניסיון וידע בתהליכי הבחינה.
 
בזה תמה הסקירה של התקן.
 
 4.3  הפרשנות האירופאית לתקן ISO 17020 .
המסמך EAL - G24  [17] אשר יצא לאור ע"י  ה - EA באוגוסט 1996 , מהווה מסמך עזר לשם הבנה ויישום נכון של התקן  (ISO 17020 (EN 45004.  המסמך מסייע להרמוניזציה בישום התקן והבנתו. ההסמכה ניתנת על פי  EN 45004אולם גוף הבחינה חייב להבין אותו
ע"פ EAL-G24.
מבנה המסמך EAL-G24  משקף את המבנה של התקן, הוא כולל כותרת ומספר זיהוי של כל סעיף אליו קיימת התייחסות.
עיקרי המסמך EAL-G24
כאן מוצגים נושאים בהם הפרשנות מדגישה את הייחודיות של ISO 17020. ניתוח זה דרוש על מנת להבין את ההשוואה שנערכה עם הדרישות ממעבדות ואת הגישה אשר פותחה לפיה מעבדות מוסמכות תוכלנה לפצל את פעילותיהן לבדיקה ולבחינה.
 
התייחסות לפרק 1 :
סעיף 1.4 : התקן אומר שהוא אינו מכסה מעבדות בדיקה, גופי התעדה או ספקים המצהירים על תואמות , הקריטריונים מופיעים בתקנים אחרים ממשפחת ה - EN 45000 (שים לב פרשנות אירופאית מתייחסת רק לתקנים אירופאים).
באינטרפטציה של התקן נאמר , שגוף בחינה צריך לפעול במקרים שזה רלבנטי בהתאם לתקן EN 45001 כאשר הוא מבצע בדיקות התומכות בבחינה. ה- EAL-G24 הוא יותר ספציפי מהתקן הוא נותן הפניה לתקן המתאים (EN 45001 ) כאשר מבצעים בדיקה במסגרת הבחינה.
התייחסות לפרק 2: הגדרות
 סעיף 2.1 :
I . הפרשנות מציינת כי ההגדרה של בחינה חופפת את זו של בדיקה ושל התעדת מוצרים
 (product certification) כי לפעילויות אלו אפיונים דומים, אך ההבדל החשוב הנו בכך שבבחינה נכנס הגורם של שיפוט מקצועי  הדרוש לשם קביעת התואמות עם דרישות שבמקרים רבים הנן כלליות. לכן על גופי הבחינה להוכיח שיש להם את היכולת לבצע שיפוט מקצועי.  
II . גוף המבקש הסמכה צריך להגדיר לפי איזה תקן הוא רוצה להיבדק EN 45004 של גוף הבחינה או EN 45011 [18] להתעדת מוצר. הגוף יכול להיות מוסמך גם לשני התקנים. בחינה מתייחסת לקביעה ישירה של תואמות מוצרים למפרטים ובד"כ מדובר על מוצר מיוחד, קריטי או מסובך אשר מיוצר בסדרות קטנות. התעדת מוצר מתייחסת לקביעה לא ישירה של התאמת מוצרים המיוצרים בסדרות גדולות. בחינה נערכת גם למוצרים הנמצאים בשירות ואילו התעדה לא.
 
התייחסות לפרק 3: דרישות אדמיניסטרטיביות
סעיף 3.3 : מובאת פרשנות להיקף (Scope ) המקצועי אותו גוף הבחינה חייב לתאר.
I. הגוף המסמיך מצהיר בצורה רשמית את היקף הפעילות שעבורה הוסמך גוף הבחינה. להיקף קוראים  Accreditation Schedule (דוגמה לצורה של מסמך זה מובאת בנספח נ 3), הוא מצורף כנספח לתעודת ההסמכה והוא מפרט במדויק את הפעילויות להן הוסמך גוף הבחינה. בתעודת ההסמכה ובנספח יצוין הסיווג של גוף הבחינה ( B, A אוC ).
II. היקף ההסמכה יוגדר במונחים ברורים מספיק כך שהלקוח יוכל להבין בצורה מדויקת למה הוסמך גוף הבחינה, סוג הבחינות והטווח שלהן, השיטות, הנהלים והדרישות לפיהן הבחינה מבוצעת.
שיטות הבחינה המוגדרות בהיקף יכולות להיות אלו המוזכרות בדרקטיבות ותקנות של השוק המשותף, בתקנות לאומיות, בתקנים או דרישות מיוחדות או כלליות.
במקרה של דרישות מיוחדות או כלליות יתכן שגוף הבחינה יהיה צריך לפתח מסמכים מיוחדים משלו "תוצרת בית" (סעיף 10.3 בתקן), אשר יפורטו בנספח לתעודת ההסמכה.
התייחסות להזמנת עבודה (Work order ):
בתקן מצוין שהדיוק בכתיבת ה-scope מושג ע"י שימוש במינוח המופיע בחוזה או בהזמנת עבודה.
בתחומי בחינה רבים (כמו בחינה בשירות תוך התבססות על תקנות לאומיות) החוזים אינם נחתמים עם הלקוח אלא ישנן הזמנות עבודה המסתמכות על מסמכים תומכים (כגון תקנות שיצאו ע"י רשויות ממשלתיות).
סעיף 3.4 : מתייחס לביטוח חבות. בפרשנות מוסיפים שגוף הבחינה יכול להראות אלו גורמים נלקחו בחשבון כאשר נקבעה רמת הביטוח שהוא הכין לעצמו.
 
 
 
 
התייחסות לפרק 4 : עצמאות, אי משוא פנים ויושר
סעיף 4.2 : התקן מסווג את גופי הבחינה ע"פ שלושה סוגים: סוג א' (Type A ) - גוף בחינה אשר מספק את שירותיו לצד שלישי. סוג ב' (Type B ) - גוף בחינה השייך לארגון ומהווה חלק נפרד בו. הארגון קשור בתכנון, ייצור,  הספקה, הרכבה, תחזוקה או משתמש במוצר אותו הוא בוחן ומספק שירותי בחינה לארגון האב שלו. סוג ג' (Type C ) - גוף בחינה השייך לארגון אולם אינו חלק נפרד ממנו והארגון מעורב בתכנון, ייצור, הספקה , הרכבה או תחזוקה של ציוד אותו הוא בוחן או ציוד המתחרה לציוד אותו הוא בוחן. גוף זה רשאי לתת שירותי בחינה לגופים אחרים שאינם ארגוני האב שלו.
הפרשנות:
I. הסיווג של גופי בחינה כסוג A , B , ו - C הנו למעשה מדד  לעצמאותם. העצמאות המוכחת של גוף הבחינה עשוי לחזק את האמון של הלקוחות ביכולתו לבצע בחינה ללא משוא פנים ובאובייקטיביות. המושגים "צד ראשון" ו"צד שני" המוגדרים ב - EN 45020[28]  אינם בשימוש ב- EN 45004 מאחר שהם מוגבלים בסיווג גופי בחינה, אולם מאחר שהמושגים היו בשימוש בתקנים אחרים יש להבין את ההבדלים ביו שני סוגי הסיווג.
II . גופי בחינה מסוג A - אינם תלויים בצדדים המעורבים , הם במפורש צד שלישי.
III . שני המאפיינים של גופי בחינה מסוג B הנם:
* גוף הבחינה הנו חלק ניפרד אך שייך לארגון המעורב בתכנון, ייצור , אספקה, התקנה שימוש או תחזוקה של הפריטים הנבחנים.
* גופי בחינה אלו מספקים שרותי בחינה רק לארגוני האב שלהם.
גוף בחינה מסוג B יכול להיות חלק מארגון משתמש, ארגון יצרני או ארגון של הספק.
* כאשר גוף בחינה מסוג B המהווה חלק מארגון יצרני או מארגון הספק, בודק פריטים המיוצרים ע"י ארגון האב שלו  ומסופקים לשוק או לכל צד אחר, הוא מבצע את הבחינה כצד ראשון.
* כאשר גוף בחינה מסוג B המהווה חלק מארגון משתמש, הוא בוחן פריטים המסופקים ע"י יצרן או ספק שאינו חלק מארגון האב לשם שימוש בארגון האב , הרי שגוף הבחינה פועל כצד שני.
IV . גופי בחינה מסוג  C מבצעים בחינה כצד ראשון וצד שני בדומה לגופי בחינה מסוג B . השוני של גופי בחינה אלו מסוג  B הנו:
* גוף בחינה מסוג C אינו חייב להיות נפרד אלא הוא חלק המזוהה עם הארגון שהינו מתכנן , ייצרן, ספק, מתקין , משתמש או מתחזק של הפריטים הנבחנים.
* גוף בחינה מסוג C יכול להציע את שירותי הבחינה בשוק הפתוח או לכל צד אחר ולספק שרותי בחינה לארגונים חיצוניים. לדוגמא הוא יכול לבחון מוצרים המסופקים על ידו או ע"י ארגון האב שלו ואשר יהיו בשימוש בארגון אחר. הוא גם יכול לספק שרותי בחינה לארגונים אחרים בעלי פריטים דומים לאלו שתוכננו, מיוצרים, מסופקים, מותקנים, בשימוש או מתוחזקים על ידו או על ידי ארגון האב ואשר ניתן לראותם כמתחרים.
 
 
 
התייחסות לפרק 5 : סודיות
סעיף 5: לגוף הבוחן תהיה מדיניות המתועדת במדריך האיכות בעניין מילוי הדרישות לסודיות בכל הנוגע ללקוח  (סעיף 12.3 בתקן). הסודיות צריכה להישמר ע"י גוף הבחינה עצמו וע"י כל קבלן משנה המועסק ע"י גוף הבחינה (פרק 14 בתקן).
כאשר הבחינה המבוצעת הנה מנדטורית יוסברו בנהלים  למי מלבד הלקוח ישנה גישה לתוצאות.
 
התייחסות לפרק 6 : הארגון והניהול
סעיף 6.1 : יש להציג מבנה ארגוני מעודכן הכולל את הגודל, מבנה וההרכב של גוף הבחינה המתאים לביצוע המיומן של התפקידים בהם הוא עוסק.
סעיף 6.2 :
I . כדי לעמוד בדרישות סעיף זה על גוף הבחינה לתחזק מבנה ארגוני מעודכן המתאר בברור את הפונקציות וקווי השליטה של צוות העובדים בגוף הבחינה. כמו כן יהיו ברורים היחסים בין פונקציות הבחינה ופעילויות אחרות של הארגון. מיקומו של המנהל המקצועי (Technical manager ) (ראה סעיף 6.3 בתקן) בארגון חייב להיות מצוין בצורה ברורה.
II . עבור כל  תפקיד ניהולי או מקצועי בארגון אשר  לו השפעה על איכות הבחינה יתועדו הפרטים על האחריות שלו (ראה סעיף 7.3 בתקן).
III . מידת המורכבות של התיעוד והמידה בה צוות העובדים יוכל למלא פונקציות אחדות בארגון תלוי בגודל הארגון.
 
התייחסות לפרק 7: מערכת האיכות
סעיף 7.4 : הנהלת גוף הבחינה תמנה אדם אשר ללא תלות בשאר חובותיו, יהיה בעל סמכויות ואחריות מוגדרת לאבטחת האיכות בארגון. אדם זה יהיה בעל גישה ישירה להנהלה.
פרשנות:
 מיקומו של מנהל האיכות (או כל שם שניתן לתפקיד) חייב להיות מצוין בצורה ברורה במבנה הארגוני הנזכר בהערה I בסעיף 6.2 . מנהל האיכות חייב להיות חופשי מכל השפעה היכולה להשפיע על איכות עבודתו.
סעיף 7.7 : לגוף הבחינה תהיה  מערכת מתוכננת ומתועדת של מבדקי איכות פנימיים. ע"מ לאמת תואמות לקריטריונים שבתקן זה ואת האפקטיביות של מערכת האיכות.
הצוות שיבצע את המבדק הפנימי יהיה מוסמך בהתאם ויהיה בלתי תלוי בפונקציות אותן הוא בודק.
פרשנות:
 מטרת מבדקי האיכות הפנימיים הנה לאמת שנוהלי הביצוע המתועדים של הגוף הבוחן מוטמעים כנדרש. מבדקי איכות מתוכננים ומאורגנים ע"י מנהל האיכות ומבוצעים על פי לוח זמנים שנקבע מראש והמקיף את כל ההיבטים של מערכת האיכות, כולל ביצוע הבחינות. ההיקף, תאריכים ופרטים של המבדקים חייבים להיות מתוכננים ולהתבצע בהתאם לנוהל שנקבע. גופים חיצוניים מיומנים יכולים לבצע מבדקים פנימיים. המבדקים חייבים להיות מאורגנים כך שכל אלמנט של מערכת האיכות ייבדק לפחות פעם בשנה.
סעיף 7.9 :ההנהלה של גוף הבחינה תסקור את מערכת האיכות בפרק זמן קצוב, כדי לוודא את התאמתה לצורכי הארגון ואת יעילותה. תוצאות הסקר חייבות  להיות מתועדות.
פרשנות:
סקרי הנהלה נערכים כדי לראות באם מערכת האיכות מתאימה לגוף הבחינה או שיש לשנותה על מנת לשפרה או להתאימה להתפתחויות חדשות. הסקרים חייבים להביא בחשבון כל מידע רלוונטי, כגון דו"חות מהצוות המפקח והצוות המנהלי, תוצאות מבדקי האיכות הפנימיים שבוצעו לאחרונה ומבדקים חיצוניים, תלונות של לקוחות, שינויים הדרושים במערכות האיכות, ההתאמה של משאבי כוח האדם והציוד, תוכניות לעתיד, הערכות לעבודות חדשות, הצורך בהרחבה של צוותי הבוחנים והכשרתם.
תכיפות סקרי ההנהלה יקבעו ע"י גוף הבחינה, תוך התחשבות בתוצאות המבדקים הפנימיים, תוצאות סקרים קודמים ודו"חות מגוף ההסמכה. לרוב מקובל לבצע סקרי הנהלה פעם בשנה.
 
התייחסות לפרק 8 : עובדים
סעיף 8.3 : גוף הבחינה חייב  להכין תוכנית הדרכה מתועדת על מנת להבטיח שההדרכה של צוות העובדים, בהיבטים הטכני והניהולי  של העבודה בה הם מעורבים תואם עם המדיניות.
דרישת ההדרכות תהיה בהתאם ליכולתו של צוות העובדים רמת ההרשאה שניתנה לו מגוף הבחינה ולניסיונו.
גוף הבחינה יקיים תוכנית הכשרה הכרחית לכל אחד מצוות העובדים.
פרשנות:
גופי הבחינה יכולים להעזר בארגונים חיצוניים מיומנים להכשרת צוות העובדים.
סעיף 8.4 : מידע על השכלה אקדמאית, הכשרות, הדרכות או ניסיון של כל אחד מהעובדים יתועד וישמר על ידי גוף הבחינה.
פרשנות:
בתיעוד חייבים לציין את הכשירות של כל חבר בצוות לביצוע משימה מוגדרת בבחינה ולהשתמש בציוד מסוים.
 
התייחסות לפרק 9: מתקנים וציוד
סעיף 9.1 : גוף הבחינה יהיה מספיק זמין, יהיה בעל מספיק מקום ובעל מספיק ציוד על מנת לבצע את כל הפעילויות הקשורות בבחינות שהוא מבצע.
פרשנות:
I. גוף הבחינה אינו חייב להיות הבעלים של המתקנים או הציוד בהם הוא משתמש. ניתן לשאול או לשכור מתקנים וציוד, בתנאי שהגישה לציוד הוגדרה ועונה לדרישות התקן.
האחריות להתאמה של הציוד לבחינה ומצב הכיול שלו הנה בלעדית לגוף הבחינה והיא לא ניתנת  להעברה.
II . אם יש צורך בתנאי סביבה מבוקרים ובשטחים שהנם מחוץ לאלו שברשות גוף הבחינה, הרי שגוף הבחינה חייב לנטר את התנאים בשטחים הללו עם ציוד מכויל, לרשום את התוצאות ולשים לב אם התנאים חרגו מחוץ לגבולות בהן ניתן לבצע את הבחינה.
סעיף 9.2 : גוף הבחינה יהיה בעל כללים ברורים לגבי הגישה ושימוש בשטחים ובציוד שלו.
פרשנות:
חייבות להיות הוראות מתועדות לבקרת השימוש וההפעלה של ציוד על ידי מפעילים מורשים.
סעיף 9.8 : אבות המידה המוחזקים על ידי גוף הבחינה ישמשו לכיול בלבד ולא לשום מטרה אחרת. אב המידה למדידה יכויל על ידי גוף מיומן לכך אשר יכול לספק עקיבות לתקני מדידה לאומיים ובינלאומיים.
פרשנות:
גופים כשירים לצורך סעיף זה הנם: מעבדות כיול מוסמכות במדינה, המעבדה (או מעבדות) המחזיקה את אבות המידה הלאומיים, וגופים שנבחנו על ידי גוף בחינה אשר פעל על פי אמות המידה של EN45003 ומצא שהם עונים לדרישות של EN45001 .
ניתן להשתמש גם במעבדות דומות מארצות אחרות בתנאי שהם יכולים לספק את עקיבות המדידות.
עקיבות הנדרשת של מדידות מסופקת על ידי מוסדות לאומיים למטרולוגיה 
National metrology institutes)) המשתתפים בפעילות של EUROMET ועל ידי מעבדות שהוסמכו על ידי גופי הסמכה שחתמו על ההסמכה הרב צדדית לכיול של EAL (הערה שלי: היום עליהם להיות מוכרים על ידי גוף ההסמכה האירופאי EA).
 
התייחסות לפרק 10: שיטות בחינה ונהלים
סעיף 10.3 : כאשר גוף הבחינה צריך להשתמש בשיטות בחינה או נהלים שאינם בתקן, השיטות והנהלים חייבים להתאים ויתועדו במלואם.
פרשנות:
I. הכוונה בהתאמה של שיטות לא תקניות או נהלים היא שהשיטות הנן אפקטיביות ושתהליך  ההוכחה  (Validation)  שלהן תועד במלואו.
II . גופי בחינה יכולים לעדכן ולשנות שיטות גנריות ונהלים (ראה הערה II לסעיף 3.3 ) או להטמיע חדשות, על מנת להתמודד עם התקדמות טכנולוגית או כדי לספק צרכים משתנים של לקוחות, בתנאי ששינויים אלו יהיו מבוקרים ושהם לא יגרמו לסטייה משמעותית מההיקף (Scope )  המוגדר, ובתנאי שנעשו לאחר הודעה מתאימה לגוף המסמיך.
סעיף 10.8 : גוף הבחינה צריך לקיים הוראות מתועדות לביצוע בחינה באופן בטיחותי.
פרשנות: המונח "בטיחות" (Safely ) מתייחס לבטיחות העובדים ולשמירה על הסביבה.
 
התייחסות לפרק 13 : דו"חות בחינה ותעודות בחינה
סעיף 13.1 : עבודה שנעשתה על ידי גוף הבחינה תדווח בדו"ח בחינה ו/ או בתעודת בחינה.
פרשנות:
כאן מובאת הבחנה בין דו"ח לבין תעודה, מתייחסים לדו"חות כאל תיאורים מפורטים של הבחינה והתוצאות בעוד שתעודות מהוות הצהרות רשמיות קצרות, המונפקות לדוגמה בהקשר לבחינה המחויבת על פי חוק.
סעיף 13.2 : דו"ח הבחינה ו/או תעודת הבחינה יכללו את כל התוצאות וקביעת התואמות שנעשו על פי תוצאות אלו וכן כל המידע הנדרש לשם פרשנותם. כל המידע הזה חייב להיות מדווח בצורה נכונה מדויקת וברורה. כאשר דו"ח הבחינה או תעודת הבחינה מכילים תוצאות שסופקו על ידי קבלני משנה, תוצאות אלו תהיינה מזוהות בברור.
פרשנות:
I . התכולה של דו"ח בחינה או תעודת בחינה יכולה להשתנות בהתאם לסוג הבחינה והדרישות החוקיות. הערה שלי: יש לשים לב שהבוחן חייב להכיר את דרישות החוק במדינה בה נערכת הבחינה.
II . על פי תנאי ההסמכה גוף הבחינה רשאי להנפיק דו"חות או תעודות לפעילויות בחינה המצוינים במונחים גנריים בנספח לתעודת ההסמכה (Accreditation Schedule) שלו (ראה הערה I בסעיף 3.3 ). זאת בתנאי שהדו"חות או התעודות מונפקות עבור סוג מוגדר של בחינה תוך שימוש בנוהל מקצועי מוגדר ושהם מתייחסים לשדה בחינה מוגדר.
III . כאשר מבוצעת בחינה למטרות חוקיות הרשויות הלאומיות יכולות לדרוש דרישות מיוחדות על הדיווח של תוצאות הבחינה.
סעיף 13.3 :דו"ח הבחינה ותעודת הבחינה יהיו חתומים או מאושרים בדרך אחרת רק על ידי חבר צוות המאושר לכך.
פרשנות:
דוגמה אחת לדו"חות או תעודות בחינה "שהוכחו בדרך אחרת" ( Otherwise approved ) הנה השימוש בחתימה אלקטרונית. במקרים מסוג זה החותם חייב להיות בר זיהוי והגישה למאגר המידע האלקטרוני חייבת להיות מבוקרת.
 
התייחסות לפרק 14: קבלנות משנה:
סעיף 14.1 : גוף הבחינה חייב ברגיל לבצע את הבחינה אשר התחייב לקחת על עצמו.
פרשנות:
המשמעות של סעיף זה הנה שהניצול של האפשרות להסתייע בקבלנות משנה תהא רק במקרים חריגים, לדוגמא:
* כאשר קיים חלק קטן מתוך חוזה גדול אשר עבורו אין לגוף הבחינה משאבים. ( מקרה כזה לא יכוסה על ידי ההסמכה).
* כאשר גופי הבחינה אינם מסוגלים לבצע עבודה שבאופן רגיל הם כן מבצעים.
סעיף 14.2 : כאשר גוף הבחינה לקח קבלן משנה לבצע חלק מהבחינה, הוא חייב להבטיח  שקבלן המשנה מתאים לבצע את הפעילות הדרושה בהתאם לקריטריונים בתקנות EN 45000 . גוף הבחינה יידע את הלקוח לגבי כוונתו לתת לקבלן משנה לבצע חלק מהבחינה, שימוש בקבלן משנה מותנת בהסכמת הלקוח.
פרשנות:
דוגמה אחת למיומנות של קבלן משנה שיש להוכיח הנה המיומנות המקצועית אשר אותה יש לבדוק והאם מתקן הבדיקה המסוים של קבלן המשנה ממלא אחר הדרישות של EN 45001 (שהינו התקן המתייחס לבדיקה).
 
 
4.4 . הייחוד של EN45004)) ISO 17020 .
EN 45004 מפרט את אמות המידה הכלליות לאפיון היכולת המקצועית של גופים בלתי תלויים המבצעים בחינה ללא תלות בשטח מסוים. אמות המידה כוללות דרישות רלוונטיות מסדרת תקנים ISO 9000 ותכונות רבות מ - ISO/IEC Guide 39 . התקן מיועד לשימושם של הגופים המבצעים בחינות ולסיוע לגופי ההסמכה.
EN 45004 הכניס שלושה חידושים עיקריים:
א. הגדרה חדשה של בחינה " Inspection " הבאה בעקבות ההגדרות ב - EN 45020
 וב- ISO/IEC Guide 39 .
ב. אמות מידה חדשניות לאי תלות " Independence ".
ג. התאמת שיטת הבחינה.
 
א. הגדרה של בחינה:
ההגדרה הרחבה הניתנת בתקן באה כדי לכסות את השונות הרבה הקיימת בפעילויות הבחינה. בדיקת תואמות ע"י בחינה אינה מוגבלת למוצר ומפעל, אלא רלוונטית גם לשטחים אחרים כגון שירותים ותהליכים.
ההתייחסות בהגדרה לשיפוט מקצועי ( professional judgment) הנה הכרה ביכולת המקצועית הנדרשת מהמבקר ומגופי הבחינה בבואם לבצע בחינה מסוימת כגון בחינה של ציוד הנמצא בשרות.
ב. אי תלות:
לפני הופעת התקן EN 45004 נהוג היה לתאר את אי התלות של גוף הבחינה באמצעות "צד ראשון", "צד שני" ו"שלישי". ההתייחסות לצדדים אלו במיוחד לראשון ולשני השתנו בהתאם לנסיבות בהן בוצעה הבחינה, ולכן היה קושי בשימוש במושגים אלו באופן עקבי לשם תיאור מצב האי תלות של גוף הבחינה.
לדוגמא, כאשר גוף בחינה המהווה חלק מארגון אב, בוחן פריטים הנמצאים בשימוש ושייכים לארגון האב. הוא מבצע בחינה כצד ראשון. אולם כאשר אותו גוף בחינה בוחן מוצרים המיוצרים ע"י גופים אחרים ונרכשו ע"י ארגון האב הרי שהוא מבצע בחינה כצד שני.
ה - EN 45004 הכניס רעיון חדש המבוסס על האופיינים של גוף הבחינה, שלושה סוגים מוגדרים: סוג A , סוג B , וסוג C והם תלויים ביחסים של גוף הבחינה עם הצדדים האחרים, המבנה הארגוני שלו , האחריות והבעלות. באופן בסיסי , גופי בחינה מסוג A הנם צד שלישי, גופי בחינה מסוג B הנם ישויות נפרדות ומזוהות המספקות בחינה לחברת האב שלהן, גופי בחינה מסוג C  הנם ישויות מזוהות שאינן מהוות חלק נפרד מהארגון.
סוג C יכול לספק שירותי בחינה אף לצדדים נוספים לא רק לארגון האב. תפקידו של הגוף המסמיך הנו לבדוק את כל ההיבטים ולקבוע את סוג אי התלות של כל גוף בחינה המבקש הסמכה.
 
 
 
ג. התאמת שיטת הבחינה:
בפעילותו של גוף בחינה קיים שלב ראשוני המייחד אותו ממעבדת בדיקה. בשלב זה נבחרת שיטת הבחינה המתאימה ביותר לבחינת פריט או תהליך מסוים. כלומר שיטה אשר תוצאותיה תאפשרנה לקבוע בצורה הברורה ביותר אם הפריט או התהליך תואמים לדרישות מסוימות. בבחירת השיטה מתבטאת יכולת השיפוט המקצועי של גוף הבחינה בצורה המשמעותית ביותר. כדי להבין נושא זה יש להאיר אותו מנקודת מבט של גוף ההסמכה. מעבדת בדיקה יכולה לבקש הסמכה לשיטת בדיקה תוך הסתמכות על מסמך ייחוס מסוים או שיטה "תוצרת בית" עם ולידציה שבוצעה על ידה. לדוגמא, מעבדה פונה ומבקשת הסמכה לבדיקת הטמפרטורה של בטון טרי על פי תקן ASTM-C-1064. הגוף המסמיך בוחן את יכולתה המקצועית של המעבדה לבצע בדיקה ע"פ השיטה הנדונה ואם הוא מוצא שהיא עומדת בדרישות הוא מסמיך אותה לשיטה זו.
אין גוף ההסמכה דן בסוגיה האם הבדיקה ע"פ מסמך ייחוס זה הנה המתאימה ביותר לפריט מסוים בתנאים הקיימים באתר. אם נשוב לדוגמא אין גוף ההסמכה בודק אם בדיקת הטמפרטורה של בטון טרי כפי שהיא מוכתבת ב- ASTM-C-1064 הנה המתאימה ביותר לבטון בתנאי ייצור ובאזורים שונים בארץ. בנושאי המעבדות סוגיה זו נשארת להסכמה בין הלקוח למעבדה ובמקרה של בדיקה המחויבת מהחוק היא נתונה לקביעה של המחוקק. בהסמכה של גוף בחינה סוגיה זו עולה ועל גוף הבחינה להכין את ההצדקות לבחירה של שיטה מסוימת ולבחירה של המסמך המתאר אותה בצורה המתאימה ביותר לפירוט הנבחן.
 
 
להלן מסוכמים השלבים אותם צריכים להציג גוף בחינה ומעבדה בפני גוף ההסמכה:
 
בחינה

מעבדה

בחירת שיטת הבחינה המתאימה ביותר לפריט מסוים. -
בחירת מסמך ייחוס המתאר בצורה המתאימה ביותר את השיטה הנ"ל קביעת מסמך ייחוס לבדיקה המוסכם על הלקוח.
הכנת נוהל המתאים למסמך הייחוס. הכנת נוהל המתאים למסמך הייחוס.
ביצוע בחינה המתאים לנוהל. ביצוע בדיקה המתאים לנוהל.
 
 
טבלה 4 : השלבים אותם חייבם להציג גוף בחינה ומעבדה בפני גוף ההסמכה.
Table 4: Steps to be presented by an Inspection Body and a Laboratory to the Accreditation Body.
 
 
 
 
5. דיון בהבדלים בין גוף בחינה למעבדות בדיקה וכיול. 
5.1 השוואה בין ISO17020  לבין ISO Guide 25 (ISO 17025).
ISO Guide 25 (ISO 17025) מיועד לשימוש מעבדות כיול ובדיקה לצורך פיתוח מערכות האיכות שלהן ויישומן. המסמך גם משמש רשויות המסמיכות גופים המאשרים מוצרים, וגורמים אחרים העוסקים בכשירותן של מעבדות.
על מנת לבחון האם מעבדה יכולה לבצע גם בחינה, ואם לא אלו שינויים עליה לעבור על מנת לבצע בחינה, יש צורך להשוות בין תקן ISO 17020  המגדיר קריטריונים לגופי בחינה לתקן
ISO Guide 25 (ISO 17025).
מטרת ההשוואה הנה לבחון באלו תנאים יכול גוף המבצע בדיקות וכיול  לבצע גם בחינות, אלו שינויים גוף זה צריך לעבור על מנת שיוסמך לבצע גם בחינה, והאם עמידה בתקן אחד תאפשר לגוף מסוים לבצע גם בחינות וגם בדיקות ו/או כיול.
מאחר ואופן ביצוע הבחינה על ידי גוף הבחינה, ואופן ביצוע בדיקה או כיול על ידי מעבדה, כרוכים בשיטות שונות המבוצעים בדרכים שונות, אין טעם ואפשרות להשוות את הפרקים 9 ,10  ו - 11 של ISO 17020 עם ISO Guide 25  (ISO 17025). פרק 9 עוסק במיקום ובציוד, פרק 10 עוסק בשיטות בחינה ונהלי בחינה ופרק 11 עוסק בטיפול בדגימות ובפריטים. כלומר הפרקים מתייחסים לצד הטכני של ביצוע הבחינה. כך שההשוואה המבוצעת דנה יותר בצד האדמיניסטרטיבי של הארגון, כוח אדם, וניהול האיכות בארגון. והמסקנות שיתקבלו ידונו בשינויים שצריך לעבור גוף העוסק בבדיקה וכיול ע"מ שיוכל לבצע גם בחינה. כמובן שגוף זה יצטרך בנוסף לשינויים האדמיניסטרטיביים להטמיע נהלים חדשים בארגון התואמים את הפרקים 9, 10 ו - 11 על מנת לבצע בחינות.
בהשוואה נעבור סעיף סעיף ב- ISO 17020 ונבדוק אם ישנה התייחסות לנושא בתקן
ISO Guide 25 (ISO 17025).
ISO 17020 ISO Guide 25 (ISO 17025).
סעיף 3.1 : גוף בחינה (Inspection body ) או הארגון שגוף הבחינה מהווה חלק ממנו צריך להיות מזוהה כחוק.
 
סעיף 4.1 : המעבדה תזוהה כחוק. היא תאורגן ותופעל באופן, שמתקניה הקבועים, הארעיים והניידים יתאימו לדרישות תקן זה.
 
בשני התקנים הגוף צריך להיות מזוהה כחוק כלומר ישות חוקית.
 
סעיף 3.2 : גוף הבחינה המהווה חלק מארגון גדול המעורב בתחומים אחרים חוץ מבחינה , צריך להיות מזוהה בתוך הארגון. סעיף 3.1.1 : במקרים , שבהם המעבדה חלק מארגון , המבצע פעילויות אחרות , מלבד כיול ובדיקה, מתייחס המונח "מעבדה" אך ורק לאותם חלקים בארגון, המעורבים בתהליכי הכיול והבדיקה.
 
גוף בחינה הפועל בארגון גדול, המבצע פעילויות אחרות חוץ מבחינה, צריך להיות מזוהה בתוך הארגון. ב ISO Guide 25 (ISO 17025) לא נאמר  שהמעבדה צריכה להיות מזוהה בתוך גוף גדול.  ישנה התייחסות לגוף גדול המבצע פעילויות אחרות מלבד כיול ובדיקה, במסגרת ההגדרות  נאמר כי המונח "מעבדה" מתייחס לאותם חלקים בארגון המעורבים בתהליכי הכיול והבדיקה.
 
סעיף 3.3 : גוף הבחינה צריך לקיים מסמכים המתארים את צורת תפקודו ואת ההיקף הטכני של הפעילויות שלו הוא מוסמך.
ההיקף המדויק של הבחינה יקבע על פי חוזה או הזמנת עבודה.
סעיף 5.1 : המעבדה תקים ותקיים מערכת איכות המתאימה לסוג פעולות הכיול והבדיקות הנערכות בה, לתחומן ולהיקפן. רכיבי מערכת האיכות יהיו מתועדים. ...
סעיף 5.2 ח': הגדרת תחומי הפעולה של המעבדה בנושאי הכיול והבדיקות.
 
בשני התקנים ישנה דרישה להחזקת מסמכים המתארים את פעילות הגוף. בתקן ISO 17020 ישנה דרישה מפורטת להחזיק מסמכים המתארים את הפעילויות להן הוא הוסמך, ב ISO Guide 25 (ISO 17025) ישנה דרישה להכין מדריך איכות שיכלול את הגדרת תחומי הפעולה של המעבדה בנושא הכיול והבדיקה . אך אין דרישה חד משמעית להחזיק מסמכים המתארים את הפעילויות להן הוסמכה המעבדה.
 
סעיף 3.4 : גוף הבחינה יהיה בעל ביטוח חבות למעט המקרים בהם החבות נעשית ע"י המדינה בהתאם לחוקים לאומיים.  
 
אין התייחסות לנושא הביטוח ב - ISO Guide 25  (ISO 17025).
 
סעיף 3.5 : גוף הבחינה צריך להחזיק מסמכים המתארים את התנאים בהם הוא עושה עסקים, למעט המקרה שגוף הבחינה שייך לארגון גדול והוא מבצע בחינה לגוף זה בלבד.  
 
אין דרישה כזאת ב-  
ISO Guide 25   (ISO 17025).
 
 
סעיף 3.6 : גוף הבחינה או הגוף אליו הוא שייך יקיים מערך חשבונות מבוקר באופן בלתי תלוי  
 
אין דרישה כזאת
ב- ISO Guide 25 (ISO 17025).
 
 
סעיף 4.1 : סגל העובדים של גוף הבחינה יהיה חופשי מכל לחץ מסחרי או עסקי, אשר יכול להשפיע על הבחינה.
התקנות צריכות להיות כך , שיובטח כי יחיד או ארגון חיצוני, לא יוכלו להשפיע על תוצאות הבחינה.
סעיף 4.2 ג': תקיים הסדרים המבטיחים, שהעובדים בה יהיו חופשיים מלחצים מסחריים, כספיים ואחרים, העלולים להשפיע לרעה על איכות עבודתם.
 
בשני התקנים התייחסות דומה לכך שהעובדים צרכים להיות חופשיים מכל לחץ העלול להשפיע על התוצאות.
 
סעיף 4.2 : רמת העצמאות שניתן לגופי הבחינה צריכה להיות כפופה להיקף פעילות הבחינה אותם הגוף מבצע. בהתחשב בתנאי זה הוא צריך למלא לפחות את המינימום הנדרש בקטגוריות A , B , C . סעיפים 4.2.1 , 4.2.2 ו 4.2.3 מסבירים את הקטגוריות השונות. סעיף 4.2 ג': תהיה מאורגנת באופן המבטיח, שהאמון בעצמאות שיפוטה וביושרה יקוים בכל עת.
 
ב ISO Guide 25  (ISO 17025)אין חלוקה לקטגוריות של מעבדות הבדיקה והכיול לפי רמת עצמאותן.
 
סעיף 5 : גוף הבחינה צריך להבטיח סודיות של המידע הנוגע בפעילויות הבחינה. זכויות הבעלות צריכות להיות מוגנות. סעיף 4.2 ט' : במקרים רלוונטים, יהיו לה  מדיניות ונהלים מתועדים, המבטיחים שמירת סודיות המידע הנוגע ללקוחות וזכויות יוצרים.
סעיף 5.2 יט' : מדריך האיכות יכלול נוהלי שמירה על סודיות וזכויות יוצרים.
 
בשני התקנים נדרשים נהלים מפורשים על שמירת הסודיות וזכויות היוצרים.
 
סעיף 6.1 : גוף הבחינה  יהיה מאורגן בצורה כזאת שיוכל לתמוך ביכולת לבצע את הפעילויות הטכניות שלו בצורה המשביעה רצון. סעיף 7.1 : מבנה המעבדה, שטחי הכיול והבדיקה, מקורות האנרגיה, התאורה, החימום והאוורור יאפשרו ביצוע נאות של הכיולים והבדיקות.
 
בשני התקנים התייחסות לצורת הארגון כך שהגוף יוכל לבצע את הפעילויות שלו בצורה טובה . ב- ISO 17020 הדברים נאמרים בצורה כללית ללא הדגשים מסוימים.
 ב - ISO Guide 25 (ISO 17025) מצוינים עניינים מסוימים שיש לשים דגש עליהם.
 
סעיף 6.2 : גוף הבחינה יגדיר ויתעד את האחריות וידווח על מבנה הארגון. במקרים בהם גוף הבחינה מספק "התעדה"
 (Certification ) ו/או שירותי בדיקה
 (Testing )  היחסים בין הפעילויות האלו צריך להיות מוגדר ומתואר במדויק.
 
סעיף 4.2 ד': תפרט ותתעד את אחריותם, סמכותם והיחסים ההדדיים שבין עובדיה, אשר מנהלים, מבצעים או מאמתים, עבודות המשפיעות על איכות הכיול והבדיקות.
סעיף 5.2 ב': המבנה הארגוני והניהולי של המעבדה, מיקומה בארגון האב ותרשים המבנה הארגוני.
 
הדרישות בשני התקנים דומות, יש צורך בהגדרת האחריות ותאור המבנה הארגוני.
 ISO Guide 25 (ISO 17025) יותר ספציפי ומפרט את הדרישה בצורה ברורה ותובענית יותר.
 
סעיף 6.3 : בגוף הבחינה צריך להיות מנהל טכני, מוסמך ובעל ניסיון בפעילויות הבחינה, הוא יהיה בעל האחריות שפעילויות הבחינה ינוהלו לפי התקנים. המנהל הטכני יהיה עובד קבוע. הערה: כאשר גוף הבחינה בעל מספר מחלקות עם תחומים שונים של פעילויות יש מקום במנהל טכני אחד לכל מחלקה. סעיף 4.2 ו': יהיה בה מנהל טכני אשר מופקד על כל הפעולות הטכניות.
 
בשני התקנים ישנה דרישה למנהל טכני, ב - ISO 17020  הדרישה יותר מפורטת היא מגדירה את האחריות של המנהל הטכני וקובעת שהוא צריך להיות עובד קבוע. כמו כן קיימת התייחסות למקצועיות בכך שמאפשרים מינוי של מנהל מקצועי לכל תחום של פעילות. במעבדה נושא זה מהווה בעיה כאשר היא פועלת בתחומים מקצועיים שונים, לדוגמא: כימיה וביולוגיה. במקרה זה יש לה מומחה אחראי בכל תחום וע"פ ISO Guide 25  (ISO 17025) היא חייבת למנות אחד מהם כמנהל טכני, דרישה זו גורמת לעיתים קרובות לבעיות אישיות במעבדה.
 
סעיף 6.4 : גוף הבחינה יספק הנחיה אפקטיבית (Effective supervision ) ע"י עובדים הבקיאים בשיטות הבחינה והנהלים, ביעדי  הבחינה ובהערכת תוצאות הבחינה. סעיף 4.2 ה': תפקח על העובדים באמצעות מי שמכירים היטב את שיטות הכיול והבדיקה, ואת נוהלי הכיול והבדיקה, את מטרות הכיול והבדיקה ואת הערכת התוצאות.
 
בשני התקנים קיימת דרישה להנחיה ע"י עובדים המבינים היטב את בפעילויות הארגון.
 
סעיף 6.5 : גוף הבחינה ימנה ממלאי מקום לכל אחד מהמנהלים  האחראים על הבחינה. סעיף 4.2 ח': תמנה ממלאי מקום למקרים שבהם המנהל הטכני או מנהל האיכות נעדרים מעבודתם.
שני התקנים דורשים מינוי של ממלאי מקום, לסגל האחראי על הפעילויות.
 
סעיף 6.6 : כל תפקיד אשר יכול להשפיע על איכות הבחינה צריך להיות מתואר, תאור התפקיד יכלול דרישות להשכלה, הכשרה, ידע טכנולוגי  וניסיון. סעיף 5.2 ה': מדריך האיכות יכלול תיאור תפקידם של אנשי הסגל הבכיר והתייחסות לתיאור תפקידיהם של יתר אנשי הסגל.
סעיף 6.3 : המעבדה תקיים רשומות מתאימות של ההסמכות, ההדרכה, המיומנות והניסיון המקצועי של הסגל הטכני.
 
שני התקנים דורשים רישום מדויק של ההשכלה המיומנות  והניסיון של העובדים המשפיעים על איכות הבחינה הבדיקה או הכיול.
 
סעיף 7.1 : הנהלת גוף הבחינה תגדיר ותתעד את היעדים, המדיניות וההתחייבות לאיכות. היא תבטיח שמדיניות זו ברורה מובנת ומיושמת בכל הדרגים של הארגון.
סעיף 7.2 : גוף הבחינה יפעיל ביעילות מערכת איכות אשר תתאים לסוג, טווח ונפח העבודה המבוצעת.
סעיף 7.3 : מערכת האיכות תהיה מתועדת במלואה. צריך להיות מדריך איכות אשר יכיל את המידע הדרוש על פי תקן זה כפי שמצוין בנספח D .
סעיף 5.1 : המעבדה תקים ותקיים מערכת איכות המתאימה לסוג פעולות הכיול והבדיקות הנערכות בה, לתחומן ולהיקפן. רכיבי מערכת האיכות יהיו מתועדים . תיעוד האיכות יהיה זמין לשימושם של עובדי המעבדה. המעבדה תגדיר ותתעד את מדיניותה, מטרותיה ומחויבותה לנוהגי מעבדה נאותים של איכות שירותי הכיול והבדיקה. הנהלת המעבדה תוודא שמדיניות זו ומטרות אלה יתועדו במדריך האיכות ותדאג לכך שהם יופצו, יובנו וייושמו על ידי כל עובדי המעבדה, הנוגעים בדבר. מדריך האיכות יתוחזק ויעודכן באופן שוטף באחריותו של מנהל האיכות.
 
בשני התקנים דרישות דומות להקמת מערכת איכות מתועדת.
ב- ISO Guide 25  (ISO 17025)מפורטים 19 אלמנטים החייבים להיכלל במדריך האיכות. ב- ISO 17020 אין רשימה מרוכזת אלא האלמנטים הדרושים נידונים בתקן כולו.
 
סעיף 7.4 : הנהלת גוף הבחינה תמנה אדם אשר ללא תלות בשאר חובותיו, יהיה בעל סמכות ואחריות על אבטחת האיכות בגוף הבחינה. אדם זה יהיה בעל גישה ישירה להנהלה. סעיף 4.2 ז': יהיה בה מנהל איכות, המופקד על מערכת האיכות ויישומה. למנהל האיכות תהיה גישה ישירה להנהלה הבכירה ביותר, שבה מתקבלות החלטות בדבר מדיניות המעבדה ומשאביה וכן גישה ישירה למנהל הטכני. במעבדות מסוימות יכול המנהל הטכני, או סגנו, לשמש גם מנהל איכות.
הדרישה למנות מנהל איכות בשני  התקנים דומה אולם ב ISO 17020  מדובר על כך שהוא יכול לשאת בתפקידים נוספים.
 
סעיף 7.5 : מערכת האיכות צריכה להתעדכן באופן שוטף על מנת שתהיה רלוונטית. עדכון מערכת האיכות יהיה באחריותו של האדם האחראי על האיכות. סעיף 5.1 : ... מדריך האיכות יתוחזק ויעודכן באופן שוטף באחריותו של מנהל האיכות.
 
שני התקנים קובעים שיש צורך בעדכון שוטף של מערכת האיכות, באחריותו של מנהל האיכות.
          
סעיף 7.6 : גוף הבחינה צריך לקיים מערכת בקרה על כל המסמכים הקשורים בפעילותו.
הדבר צריך להבטיח:
א. שהמסמכים המתאימים לנושא שעל הפרק יהיו זמינים במקומות הרלוונטים ולסגל הרלוונטי.
ב. כל שינוי מסמך או תיקון מסמך יעשה על ידי המוסמכים לכך ויטופל כך שתובטח זמינותו במקומות המתאימים.
ג. מסמך אשר יוחלף יזרק , חוץ מהעתק אחד. קבוצות אחרות במידת הנחיצות יקבלו דיווח על השינויים.
סעיף 5.2 ד': נהלים לבקרת התיעוד ולתחזוקתו.
 
סעיף 5.1 : תיעוד האיכות יהיה זמין לשימושם של עובדי המעבדה.
 
ב ISO Guide 25 (ISO 17025) ההתייחסות לנושא המסמכים הנה פחות מפורטת.
 
סעיף 7.7 : גוף הבחינה יהיה בעל מערכת מתוכננת ומתועדת של מבדקי איכות פנימיים. המבדקים נערכים על מנת לאמת התאמה לקריטריונים הנדרשים בתקן זה ואת האפקטיביות של מערכת האיכות.
הצוות שיבצע את המבדק הפנימי יהיה בעל הכשרה מתאימה ויהיה בלתי תלוי בפונקציה הנסקרת במבדק.
סעיף 5.3 : המעבדה תיערך לביצוע מבדקי איכות של פעילויותיה, בתדירות מתאימה, כדי לאמת שפעילויות אלה ממשיכות להתבצע בהתאם לדרישות מערכת האיכות. מבדקי האיכות ייערכו על ידי צוות מאומן ומוסמך, אשר, ככל האפשר, יהיה בלתי תלוי בפעילות הנבדקת. כאשר ממצאי המבדק מטילים ספק בנכונות תוצאות הכיול, או הבדיקה, או בתפוקתן, תנקוט המעבדה פעילות מתקנת ותודיע על כך, ללא דיחוי ובכתב , לכל לקוח שעבודתו עלולה הייתה להיפגע מכך.
 
בשני התקנים ישנה דרישה דומה לביצוע מבדקים פנימיים על מנת לאמת שהפעילויות המבוצעות מתאימות למערכת האיכות המתועדת. בשני התקנים ביצוע המבדק יעשה על ידי צוות בעל הכשרה ובלתי תלוי בפעילות הנבדקת.
ISO 17020 מחמיר יותר בדרישות מהצוות המבצע את המבדק הפנימי, הדרישה ב ISO 17020 קובעת בצורה ברורה שהצוות המבצע את המבדק הפנימי יהיה בלתי תלוי בגוף הבחינה
ב- ISO Guide 25  (ISO 17025) נאמר שמבצעי המבדק הפנימי "ככל האפשר יהיו בלתי תלויים בפעילות הנבדקת".
 
סעיף 7.8 :  לגוף הבחינה יהיו נהלים כתובים למשוב ופעולות מתקנות כאשר מתגלים אי התאמות בביצוע מערכת האיכות ו/או בביצוע הבחינה. סעיף 5.5 : כל ממצאי מבדקי האיכות, או סיקורי ההנהלה, וכל פעילות מתקנת הנובעת מכך, יתועדו. האחראי לאיכות יבטיח, שפעולות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בתוך פרק זמן מוסכם.
 
הנאמר בשני התקנים דומה אולם ב ISO Guide 25 (ISO 17025) נאמר כי יש צורך לתעד את כל תוצאות המבדקים והפעולות המתקנות הבאות בעקבותיהם.
 
סעיף 7.9 : ההנהלה של גוף הבחינה תסקור את מערכת האיכות בפרקי זמן מתאימים, על מנת להבטיח את המשך התאמתה ויעילותה. תוצאות הסקירה צריכות להיות מתועדות. סעיף 5.4 : מערכת האיכות, שאומצה בהתאם לדרישות של תקן זה, תסוקר על ידי ההנהלה לפחות פעם בשנה, כדי להבטיח את המשכיות התאמתה ויעילותה וכדי לכלול בה שינויים ושיפורים דרושים.
 
בשני התקנים ישנה דרישה דומה לביצוע סקרי הנהלה למערכת האיכות,
 ב - ISO Guide 25 (ISO 17025) נאמר מפורשות שסקרי ההנהלה יבוצעו לפחות פעם בשנה, בעוד שב - ISO 17020 הגדרת פרקי הזמן של סקרי ההנהלה אינה מצוינת .
 
סעיף 8.1 : בגוף הבחינה יהיו מספיק עובדים קבועים בעלי ניסיון כדי לבצע את הפעילויות הנדרשות. סעיף 6.1 : מספר עובדי המעבדה יספיק לביצוע משימותיה. לסגל העובדים יהיו ההשכלה, ההכשרה, הידע הטכני והניסיון המקצועי, הדרושים לצורך מילוי תפקידם.
 
דרישה דומה בשני התקנים, למספיק כוח אדם מיומן על מנת שגוף הבחינה או המעבדה יוכלו לבצע את הפעילויות שלהם.
 
סעיף 8.2 : הצוות האחראי לביצוע הבחינה יהיה בעל הכשרה מתאימה, אימון, ניסיון ובעל מספיק ידע , של הדרישות לביצוע הבחינה.
 הם יהיו בעלי יכולת שיפוט מקצועית לקביעת התואמות לדרישות על בסיס תוצאות הבחינות ולדווח עליהם.
הם גם צריכים ידע רלוונטי בטכנולוגיות המשמשות לייצור המוצר הנבדק, בדרך בה משתמשים או אמורים להשתמש במוצר, ועל הפגמים העלולים להופיע בזמן השימוש או השרות. הם חייבים להבין את המשמעות של סטיות המתגלות במוצר לגבי ביצועי המוצר או התהליך.
 
 
סעיף 8.2 הנו הרחבה ופירוט של סעיף 8.1 לגבי המקצועיות של הבוחנים ועל נושא השיפוט המקצועי. ב - ISO Guide 25 (ISO 17025) הדרישה  הנה פחות מפורטת.
 
סעיף 8.3 : גוף הבחינה צריך להכין מערכת הכשרה מתועדת על מנת להבטיח שהכשרת צוות העובדים הטכניים והאדמיניסטרטיביים, בתפקידים שהם מעורבים בהם, מתאימה למדיניות.
דרישת ההכשרה תהיה בהתאם ליכולתו של צוות העובדים רמת השכלתו ולניסיונו.
גוף הבחינה יקיים את שלבי תוכנית הכשרה לכל אחד מצוות העובדים והיא תכלול:
א. תקופת התמחות.
ב. עבודה תחת פיקוח של בוחנים מנוסים.
ג. הכשרה נמשכת בכל תקופת ההעסקה, כדי להתעדכן בטכנולוגיה המתקדמת כל הזמן.
סעיף 6.2 : המעבדה תבטיח, שתדרוך סגל העובדים יהיה עדכני.
 
ב- ISO 17020 הדרישה לתוכנית הכשרה והדרכה לעובדים מפרטת שלבים בעוד
שב ISO Guide 25  (ISO 17025) ישנה דרישה ל"תדרך את העובדים", אך הדרישה אינה מפורטת.
בשני התקנים ישנה דרישה לתדרוך עדכני של העובדים על מנת שיהיו מעודכנים בשינויים הטכנולוגים.
 
סעיף 8.4 : מידע על השכלה אקדמאית ואחרת הכשרה או ניסיון של כל אחד מהעובדים יתועד וישמר על ידי גוף הבחינה. סעיף 6.3 : המעבדה תקיים רשומות מתאימות של ההסמכות, ההדרכה, המיומנות והניסיון המקצועי של הסגל הטכני.
 
דרישה זהה בשני התקנים, על ניהול רישום ותיעוד בהקשר לרמתו המקצועית של כל עובד. אולם ב ISO 17020 נזכרת השכלה אקדמית והיא למעשה סימן לרמתו המקצועית של הבוחן.
 
סעיף 8.5 : גוף הבחינה יספק הנחיה לצוות העובדים.
 
סעיף 4.2 ה': תפקח על העובדים באמצעות מי שמכירים היטב את שיטות הכיול והבדיקה.
בשני התקנים ישנה דרישה דומה אולם ב- ISO 17020  מדובר על הנחיה וזאת במיוחד הודות לשיפוט המקצועי הנדרש, בעוד שב-ISO Guide 25  (ISO 17025) מדובר על פיקוח ע"י מי שמכיר את הבדיקות. לכן נראה לי שהרמה המקצועית הנדרשת מהמנחה גבוהה משל המפקח.
 
סעיף 8.6 : משכורתו של העוסק בפעילויות בחינה לא תהיה תלויה ישירות במספר הבחינות שמבוצעות, ובשום מקרה לא על התוצאות של בחינות אלו.
 
 
סעיף 8.6 ב - ISO 17020 מהווה מעין פרשנות לסעיף 4.1 , אשר קובע כי סגל העובדים בגוף הבחינה צריך להיות חופשי מכל לחץ מסחרי או עסקי, אשר עלול להשפיע על הבחינה. ב - ISO Guide 25  (ISO 17025)סעיף 4.2 ב' קובע כי המעבדה תקיים הסדרים המבטיחים, שהעובדים בה יהיו חופשיים מלחצים מסחריים, כספיים ואחרים, העלולים להשפיע לרעה על איכות עבודתם. אך אין סעיף המפרט כי משכורתו של עובד המעורב בבדיקה לא תהיה תלויה במספר הבדיקות או תוצאות הבדיקה.
 
סעיף 12.1 : גוף הבחינה יקיים מערכת רישום המתאימה לתנאים הייחודיים שלו ולתקנות מוגדרות.
סעיף 12.2 : הרשומות יכללו אינפורמציה מספיקה דיה ,התאפשר הערכה טובה של הבחינה אשר בוצעה.
סעיף 12.1 : המעבדה תקים מערכת רשומות, המתאימה לתנאיה הייחודיים ולתקנות ישימות כלשהן. המעבדה תשמור לתקופת זמן מתאימה על הרשומות של כל התצפיות המקוריות, החישובים והנתונים הנובעים מהם, על רשומות הכיול ועל העתקים של תעודות הכיול, תעודות הבדיקה ודוחות הבדיקה. הרשומות, לכל כיול ובדיקה, יכללו מידע מספיק , שיאפשר לבצעם שנית. הרשומות יכללו פרטים, שיאפשרו זיהוי העובדים המעורבים בדגימה, בהכנה, בכיול ובבדיקה.
 
בשני התקנים דרישה לניהול רשומות על פעילויות הארגון. ISO Guide 25 (ISO 17025) מפרט את הדרישה ומגדיר אילו רשומות צריכות להישמר. לגבי גוף הבחינה קשה  לפרט מאחר שהרשומות מגוונות מאד בהתאם לבחינה המבוצעת.
 
סעיף 12.3 : כל הרשומות תהינה מאוחסנות בבטיחות לתקופה מוגדרת, ובצורה אשר תבטיח את סודיות הלקוח, אלא אם נדרש אחרת על פי חוק. סעיף 12.2 : כל הרשומות ( לרבות אלה המוזכרות בסעיף 8.4 המתייחסות לציוד הכיול והבדיקה), תעודות ודוחות יוחסנו בצורה בטוחה ויוגנו בשיטה המבטיחה את סודיות נתוני הלקוח.
 
הדרישה על אופן אחסון של הרשומות ושמירת סודיות נתוני הלקוח זהות בשתי התקנים.
 
סעיף 13.1 : העבודה שבוצעה על ידי גוף הבחינה תתואר בדו"ח בחינה ו/או בתעודת בחינה מהם ניתן לשחזר את תהליך הבחינה.
סעיף 13.2 : דו"ח הבחינה ו/או תעודת הבחינה יכללו את כל תוצאות הבדיקות, וקביעת התואמות המסתמכת על התוצאות וכל המידע הנדרש לשם הבנתן ופרשנותן.
כל המידע הזה צריך להיות מדווח בצורה נכונה, מדויקת, וברורה.
כאשר בדו"ח הבחינה או תעודת הבחינה נכללות תוצאות שסופקו על ידי קבלן משנה, עליהן להיות מזוהות בברור.
סעיף 13.1 : תוצאותיהם של כל כיול ובדיקה או של סדרת כיולים ובדיקות, שבוצעו על ידי המעבדה, ידווחו בצורה מדויקת, ברורה, חד משמעית ואוביקטיבית, בהתאם להוראות הכלולות בשיטת הכיול או הבדיקה. בדרך כלל ידווחו התוצאות בתעודת הכיול, בדו"ח בדיקה, או בתעודת בדיקה, ויכללו את כל המידע הדרוש לשם פרשנות תוצאות הכיול, או הבדיקה, וכל מידע הנדרש על ידי השיטה שהשתמשו בה.
סעיף 13.3 : כאשר התעודה או הדו"ח מכילים תוצאות כיול, או בדיקה, שנערכו על ידי  קבלני משנה, יזוהו תוצאות אלו בצורה ברורה.
 
בשני התקנים ישנה הוראה להוציא דו"ח או תעודה לפעילות שנעשתה. אשר בהם ייכלל כל המידע על הבדיקות והמידע הדרוש לשם פרשנותם.  תוצאות שהתקבלו מקבלני משנה תהיינה מזוהות בברור בגוף הדו"ח או התעודה.
 
סעיף 13.3 : דו"ח הבחינה ותעודת הבחינה יהיו חתומים או מאושרים בצורה אחרת רק על ידי סגל המורשה לכך.
 
סעיף 13.2 יג': חתימה ותואר, או זיהוי שווה ערך , של האיש או האנשים, האחראים לתוכן התעודה או הדו"ח, ותאריך ההוצאה לאור.
בשני התקנים ישנה דרישה לאישור הדו"ח או התעודה על ידי חתימה של האנשים האחראים לתוכנם. אולם ב ISO 17020 החתומים הנם עובדים בעלי הרשאה לחתום. רשימת מורשי החתימה מהווה חלק מהמסמכים עליהם מסתמכת ההסמכה הניתנת לגוף הבחינה ע"י גוף ההסמכה. הגופים המסמיכים מחייבים שכל שינויי ברשימת המורשים ידווח להם ויהיה תלוי באישור שלהם.
 
סעיף 13.4 : תיקונים או תוספות לדו"ח בחינה או תעודת בחינה לאחר שהונפקו, צריכות להיות מתועדות ומוצדקות בתאום עם הדרישות הרלוונטיות של פרק זה. סעיף 13.5 : שינויים מהותיים בתעודת הכיול, בדו"ח הבדיקה, או בתעודת הבדיקה, ייעשו אך ורק באמצעות מסמך נוסף, או על ידי העברת נתונים, שיכללו הצהרה בזו הלשון: " תוספת לתעודת הכיול [או דו"ח הבדיקה, או תעודת הבדיקה] מספר סידורי...[או זיהוי אחר]", או באמצעות צרוף מלים אחר, שווה ערך. שינוי שכזה יתאים לכל הדרישות הרלוונטיות אשר בסעיף 12 של תקן זה.
 
הדרישה ב - ISO Guide 25  (ISO 17025)לגבי תיקונים בדו"ח הבדיקה או בתעודת הבדיקה או הכיול הרבה יותר מפורטת ומפורשת, מאשר הדרישה הניתנת ב -  ISO 17020.
 
סעיף 14.1 : גוף הבחינה חייב ברגיל לבצע את הבחינה בהתאם לחוזה עליו הוא חתום.
 
 
 ב- ISO Guide 25  (ISO 17025) אין התייחסות לחוזה עם הלקוח.
 
סעיף 14.2 : כאשר גוף הבחינה לוקח קבלן משנה לביצוע חלק מהבחינה, הוא צריך להבטיח והוא צריך להיות מסוגל להוכיח  שלקבלן המשנה ישנה כשירות מקצועית לביצוע המשימה לפי הקריטריונים  המופיעים בתקנים מסדרת EN 45000 . גוף הבחינה יידע את הלקוח לגבי כוונתו להעביר לקבלן משנה ביצוע של חלק מהבחינה. קבלן המשנה חייב להיות קביל על הלקוח. סעיף 14.1 : כאשר המעבדה מוסרת לקבלן משנה ביצוע חלק כלשהו של הכיול, או הבדיקה, תימסר עבודה זאת למעבדה, הממלאת אחר דרישות תקן זה. המעבדה תבטיח ותהיה מסוגלת להוכיח, שקבלן המשנה כשיר לבצע את הפעילות המבוקשת וכי הוא ממלא אחר אותן הדרישות, שהיו נדרשות מהמעבדה עצמה, לגבי העבודות שנמסרו בקבלנות משנה. המעבדה תודיע ללקוח, בכתב, על כוונתה למסור לקבלן משנה חלק כלשהו מהבדיקה.
 
בשני התקנים כאשר גוף הבחינה או המעבדה צריכים להיעזר בקבלן משנה , הם חייבים לתת את המשימה לקבלן משנה העובד לפי האמות מידה הנדרשות מהם עצמם, וחשוב שהדבר יהיה מובטח ובעל יכולת הוכחה. בשתי התקנים קיים הצורך לידע את הלקוח על הכוונה להשתמש בקבלן משנה. ב - ISO 17020 ישנה התניה הקובעת כי שימוש בקבלן משנה אפשרית רק עם הסכמת הלקוח,  התניה שאינה מופיע ב- ISO Guide 25 (ISO 17025). ההבדל בעיקרי הנו ב ISO 17020 בסעיף 14.1 אשר משמעותו הוא שהפניה לקבלן משנה הנה מקרה חריג ואם גוף הבחינה אינו מסוגל לבצע בכוחותיו את הבחינה עליו לא לקבל את המשימה.
 
סעיף 14.3 : גוף הבחינה יתעד וישמור את הפרטים מהחקירה שלו על כושרו והתאמתו של קבלן המשנה. גוף הבחינה יתחזק רישום של כל קבלנות המשנה שנמסרה.
 
סעיף 14.2 : המעבדה תקיים רשומות לגבי חקירתה בדבר כשירותם והתאמתם של קבלני המשנה ותנהל יומן שבו תירשם כל עבודה שנמסרה לקבלן משנה.
דרישה זו דומה בשני התקנים.
סעיף 14.4 : כאשר גוף הבחינה מעביר פעילויות בחינה  מסוימות לקבלן משנה, חייבת להיות לגוף הבחינה גישה לאדם מוסמך ובעל ניסיון, המסוגל לבדוק ולהעריך את התוצאות של פעילויות קבלן המשנה באופן בלתי תלוי. האחריות לקביעת תואמות התוצאות לדרישות נתונה בידי גוף הבחינה עצמו.
 
 
סעיף 14.4 הנו הרחבה  של סעיף 14.2 , העסקת קבלן משנה תעשה רק לאחר בדיקת יכולתו והתאמתו של קבלן המשנה לסדרת התקנים EN 45000 , וכל  הנעשה על ידי קבלן המשנה ייבדק על ידי בא כוח של גוף הבחינה באופן בלתי תלוי ויהיה באחריותו של גוף הבחינה, ההיבט החשוב ביותר הנו שקביעת התואמות אינה בידי קבלן המשנה אלא רק בידי גוף הבחינה. הדברים לא נאמרים בצורה מפורשת ב- ISO Guide 25 (ISO 17025).
 
סעיף 15.1 : גוף הבחינה יהיה בעל נהלים מתועדים לטיפול בתלונות של לקוחות או גופים אחרים לגבי פעילויות גוף הבחינה.
סעיף 15.3 : חייב להיות מוחזק רישום של כל התלונות, ערעורים ופעולות התגובה שנעשו על ידי גוף הבחינה.
סעיף 16.1 : למעבדה תהיה מדיניות ונהלים מתועדים לטיפול בתלונות על פעילויות המעבדה, המתקבלות מלקוחות או מגורמים אחרים. יקוים רישום של כל תלונה ושל הצעדים שננקטו בעקבותיה על ידי המעבדה.
 
סעיף 16.1 ב - ISO Guide 25 (ISO 17025) זהה לדרישות המוצגות בסעיפים 15.1 ו - 15.3 ב- ISO 17020 .
 
סעיף 15.2 : לגוף הבחינה יהיו נהלים מתועדים לטיפול בערעורים על תוצאות הבחינה, כאשר הבחינה מבוצעת במסגרת הרשאה חוקית שניתנה לו.
 
 
ב- ISO Guide 25 (ISO 17025) אין דרישה דומה.
 
 
סעיף 16: גוף הבחינה ישתף פעולה בהחלפת ניסיון וידע עם גופי בחינה אחרים, ובהתאמת סטנדרטים לתהליכים. סעיף 4.2 י': במקרים שבהם הדבר מתאים , תשתתף בהשוואות בין מעבדתיות ובתוכניות לבדיקת מיומנות.
 
ב- ISO 17020 ישנה דרישה לשיתוף פעולה בין גופי בחינה הפועלים בתחומים דומים,  בצד המקצועי. ב - ISO Guide 25 (ISO 17025) אין דרישה לשיתוף פעולה עם מעבדות אחרות, סעיף 4.2 י' מתייחס יותר לבדיקת מיומנות  של עובדי המעבדה ביחס לאלו של מעבדות אחרות.
 
5.2 התוספות הנדרשות ממעבדה מוסמכת המקימה גוף בחינה
עד כה במדינות רבות לא התקיימה הסמכה לגופי בחינה, ולכן היו גופים אשר בצעו בדיקות ובחינות והם הוסמכו ע"פ אמות המידה למעבדות בדיקה וכיול המפורטים ב-  ISO Guide 25 (ISO 17025). גם בארץ הועדה להסמכת מעבדות, אשר פעלה מ 1993 ולאחר  1998 הרשות להסמכת מעבדות הסמיכו מעבדות לפעילויות בדיקה ובחינה (ללא הבחנה) לפי הדרישות ממעבדות.
לאור הניתוח וההשוואה שהוצגו  בעבודה עד כה ברור שארגון שהוסמך
 ל - ISO Guide 25  (ISO 17025)לא יכול להמשיך לבצע פעילויות בחינה במסגרת ההסמכה לפי הדרישות ממעבדות. עליו להפריד בין פעילויות הבדיקה והבחינה וכל חלק יעמוד בדרישות המתאימות לו. דוגמא לפעילויות בדיקה ובחינה אצל מעבדה מוסמכת מובאת בהמשך.
מאחר שאין ניגוד עניינים בין  בחינה לבדיקה יכול להתקיים ארגון אחד ובו גוף בחינה ומעבדת בדיקה. חלק ממערכת האיכות יכולה להיות משותפת לשניהם לאחר שינויים מתאימים.
הנהלים המקצועיים אשר הוטמעו במעבדה לצורך ביצוע הבדיקות והטיפול הנדרש בחומרים, ציוד, התקנים ופריטים יישארו ויופעלו ע"י החלק הבודק של הארגון כלומר המעבדה. החלק הבוחן יהיה חייב לעמוד בדרישות הדומות לאלו של המעבדות ובנוסף לכך להרחיב ולעמוד גם בדרישות נוספות המפורטות בהמשך.
עלי להדגיש שדרישות אלו הנן מעבר לנדרש ממעבדה מוסמכת. ליד כל דרישה מצוין הסעיף המתאים מ ISO 17020 .
1. יש לתעד את ההיקף (Scope ) בו קיימת לגוף יכולת מקצועית לבחון (סעיף 3.3 ). דרישה זו נדרשת לרב מהמעבדות ע"י הגוף המסמיך אולם היא לא הופיעה ב  - ISO Guide 25
 (ISO 17025) יש להכין את הנוהל לבחירת שיטת הבחינה המתאימה ביותר לפריט או התהליך הנבחן בהתאם לחוזה או להזמנת עבודה.
2. יש לבטח בביטוח חבות את החלק הבוחן (סעיף 3.4 ).
3. יש לתאר בכתובים את התנאים לפיהם החלק הבוחן פועל (סעיף 3.5 ).
4. יש צורך בבקרה תקציבית בלתי תלויה ( סעיף 3.6 ).
5. יקבע סיווג לפי מידת התלות בארגון אב (המבצע תכנון , ייצור וכד') כלומר לפי הסוגים
 A ,B או C .
6. ימונה מנהל מקצועי בעל כישורים וניסיון בהפעלה של גוף בחינה . עליו להיות עובד קבוע   (סעיף 6.3 ). במעבדה יש צורך במנהל מקצועי אולם אין הדגשה על כישוריו ועל אופן העסקתו. אם מדובר על בחינה בתחומים שונים ישנה אפשרות למנות מספר מנהלים מקצועיים.
7. כל תפקיד המשפיע על איכות שרות הבחינה יתואר ותפורטנה הדרישות להשכלה, הכשרה, ידע מקצועי וניסיון (סעיף 6.6 ). התיאורים הללו יכללו במסמכי האיכות.
8. יש להכשיר בעלי מקצוע מתאימים לביצוע מבדק פנימי, עליהם להיות בלתי תלויים בפונקציות אותם יסקרו (סעיף 7.7 ). בנושא זה קיימת החמרה לעומת המעבדות אשר עבורן נדרשת
ב- ISO Guide 25  סעיף 5.3 שהצוות יהיה ככל האפשר בלתי תלוי בפעילות הנסקרת. גם ב- ISO 17025 סעיף 4.13.1 הדרישה נותרה במצב זה אם כי הניסוח שונה במקצת, שם מצוין "שכאשר מתאפשר תתקיים האי תלות בפונקציה הנסקרת".
9. יש לשכור עובדים מאחר שלגוף הבחינה חייב להיות מספיק עובדים קבועים המכסים את תחומי המומחיות לביצוע הפונקציות שלו ( סעיף 8.1 ). במעבדה נדרשים מספיק עובדים אולם אין התניה שהם קבועים.
10. יש להכין תוכנית הכשרה לעובדים בהיבטים המקצועיים והניהוליים ולתעד אותם . התוכנית   תכלול שלושה שלבים: א. הכשרה.  ב. עבודה בפיקוח של בוחן מנוסה.  ג. הכשרה נמשכת כדי להיות מעודכן בהתפתחויות הטכנולוגיות ( סעיף 8.3 ). בהכשרת הבכירים יש להדגיש שעליהם לבחור את שיטת הבחינה המתאימה ביותר ולהצדיק את הבחירה.
11. יקבע, כאשר זה רלוונטי, שציוד ייבדק בתקופה שבין שני כיולים עוקבים (סעיף 9.9 ).
12 . יקבע שתנאי האחסון של פריטים מאוחסנים יבדקו תקופתית כדי לגלות אם חל ניוון (סעיף 9.12 ).
13. תוכנות המחשבים והציוד האוטומטי המשמש בבחינה תיבדקנה אם הן מתאימות לשימוש. יוטמעו נהלים המבטיחים שמירה על שלמות המידע, תחזוקתו ובטיחותו (סעיף 9.13 ).
14. יפותחו ויתועדו נהלים לטיפול בציוד כושל, דרישה זו דומה לזו הנדרשת ממעבדות, אולם כאן בנוהל יש צורך לקבוע כיצד מנתחים את ההשפעה של הכשל על בחינות קודמות (סעיף 9.14).
15. יקבע שתצפיות ותוצאות ירשמו בהקדם (סעיף 10.6 ).
16. יש לקבוע שכל החישובים ופעולות של העברת מידע יבדקו בצורה מתאימה ( סעיף 10.7 ).
17. יש להכין הנחיות מתועדות לביצוע פעולות הבחינה בצורה בטוחה (סעיף 10.8 ).
18. יש לקבוע את הדרך בה ניתן מתוך הדו"ח לשחזר את שנעשה בבחינה (סעיף 13.1 ) לשם כך הדו"ח יכלול את התוצאות, את החישובים ואת המידע הדרוש כדי להבין ולפרש את התוצאות (סעיף 13.2 ) .
יש לשים לב שעד כה פנו למעבדות מוסמכות גם בנושאים של קביעת תואמות מוצר למפרט או הצהרה נתונה. בתהליך זה הבחינה הנה הכלי העיקרי, לכן חלק ניכר מהפעילויות של מעבדות המוסמכות היום מתאים להימצא תחת בחינה ולא תחת בדיקה.
עתה משנפתח הערוץ של בחינה יש לבדוק את פעילויות המעבדות ולפצל את הפעילויות כך שכל סוג יהיה תחת דרישות התקן המתאים.
 
 
 
 
 
 

5.3 דוגמא למעבדה מוסמכת בארץ המבצעת בחינות במסגרת הסמכתה,

מעבדת איזוטופ בע"מ.

רשימה חלקית של פעילויות עבורן קבלה מעבדת  איזוטופ בע"מ הסמכה מטעם הרשות להסמכת מעבדות בארץ ב- 1999 מוצגת בנספח נ 1, הפעילויות מתייחסות לנושאים: בטון, חומרי גלם לייצור בטון, מוצרי בטון, חומרי ומוצרי בניה, מערכות הבניין, מעטפות המבנה, נגרות עץ במבנים ומתקני גז למבני מגורים. כל פעילות מיוחסת למסמך ייחוס מסוים ולעיתים רק לסעיפים מסוימים ממנו.
כשמונים פעילויות מופיעות ברשימה וניתן לזהות את אלו שאינן בדיקות אלא בחינה. כדוגמא מובאת כאן רשימה של פעילויות בחינה. (ישנן עוד פעילויות שלא צוינו כאן השייכות לתחום הבחינה, אולם הקביעה מחייבת התעמקות מקצועית בדרישות המופיעות במסמך הייחוס וזה מעבר לגבולות העבודה הנוכחית).
 

מסמך הייחוס                            בחינה

בטון

ת"י 26 חלק 1                            - נטילה של בטון טרי.
ת"י 26 חלק 3                            - הכנת דוגמאות ואשפרתן.
ת"י 118                                     - תנאי בקרה בייצור וחוזק הלחיצה של בטון לשימושים מבניים.
ת"י 252                                     - ניסוי העמסה של תקרות וקורות עשויות בטון מזוין ובטון דרוך.
ת"י 1239 חלק 1                         - דגימת בטון יצוק באתר.
 
חומרי גלם לייצור בטון
ת"י 896 סעיף 301                      - נטילת המדגם המייצג.
ת"י 896 סעיף 302                      - סימון המדגם המייצג.
ת"י 896 סעיף 403                      - הכנת הבטון.
 
ת"י 1365 בלוקי קיר מבטון
בעל בידוד תרמי
סעיף 201                                   - צורה, מבנה וגימור.
סעיף 202                                   - מידות.
סעיף 203                                   - משקל.
 
מפמ"כ 376 מוצרי אל-סיד
לבניה.
סעיף 201                                   - צורה, מבנה וגימור.
סעיף 202                                   - מידות.
מסמך הייחוס                            בחינה
מפמ"כ 378 חיפוי קירות
באבן טבעית.
סעיף 105                                   - בדיקות איכות
 
מערכות הבניין
ת"י 1205 חלק 1                         - מערכות אספקת מים קרים וחמים
ת"י 1205 חלק 2                         - מערכות נקזים אוורור, מחסומים ומאספים
ת"י 1205 חלק 3                         - קביעות תברואתיות ואביזריהן
ת"י 1205 חלק 4                         - ביוב הבניין
ת"י 1205 חלק 5                         - מקלטים
 
ת"י 579 מערכות סולריות
לחימום מים חלק 4                    - מערכות תרמוסיפוניות במעגל פתוח
מפמ"כ 97                                  - מערכות שמש מרכזיות עם קולטים לא מרכזיים לחימום מים בבנייני מגורים.
מפמ"כ 108                                - מערכות סולריות דירתיות מאולצות סגורות לחימום מים.
מפמ"כ 109                                - מערכות סולריות דירתיות מאולצות פתוחות לחימום מים.
ת"י 799                                     - מתקן אנטנה לקליטה משותפת.
 
מעטפת הבנין
ת"י 1476 בדיקות אטימות
של מעטפת הבנין:
חלק 1                                       - אטימות גגות שטוחים ומרפסות.
חלק 2                                       - אטימות קירות חיצוניים ופתחים בקירות חיצוניים.
 
נגרות עץ במבנים
ת"י 23 דלתות עץ:
חלק 2                                       - מלבני עץ לדלתות סובבות.
 
מתקני גז למבני מגורים
ת"י 158                                     - מתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מיכלים מטלטלים.
ת"י 462                                     - אספקה מרכזית של גזים פחמימניים מעובים לבנינים שאינם בניני תעשיה, מלאכה או חקלאות.
 
כלומר, למעלה משלושים פעילויות זוהו כבחינה. ישנן פעילויות רבות נוספות שהיו נכללות כבחינה
אילו התקן, שהינו מסמך הייחוס, היה מנסח את הדרישה כבחינת תואמות למפרט מסוים.
למעשה יש מקום לשנות חלק ניכר מהת"י ולדרוש בהם תואמות או בחינה ולא בדיקה. במסגרת
בחינת תואמות תתבצענה כמובן גם בדיקות והן תוכלנה להתבצע ע"י החלק המעבדתי של הארגון.
אותו חלק אשר יעבור הסמכה לפי הדרישות ממעבדה.
בדוגמא הנדונה על איזוטופ להפריד בין פעילויותיה, חלק יתבצע ע"י מעבדה אשר תעמוד בדרישות ISO 17025  וחלק האחר ע"י גוף בוחן אשר יעמוד בדרישות ISO 17020 .
 
  
6 . מסקנות, הבהרות והמלצות לחלק א' של העבודה.
6.1 דיון ומסקנות
1.  ל- ISO 17020  ייחודיות בשלושה נושאים עיקריים:
  1. הדרישות המקצועיות מהבוחנים המועסקים ע"י גוף הבחינה.
  2.  הסיווג  החדשני של גופי בחינה- אמות מידה חדשניות לנושא אי תלות.
  3. התאמת שיטת הבחינה.
הדרישות המקצועיות מהבוחנים נראות במקום לאור האחריות המוטלת עליהם במסגרת "השיפוט המקצועי" הנדרש מהם בהגדרת הבחינה.
נושא המקצועיות נדון ב ISO 17020  בסעיף 8 , אולם המשמעויות בולטות הרבה יותר כאשר בוחנים דרישות אלו מנקודת מבט של גוף ההסמכה. בהנחיות של NATA במסמך Inspection accreditation requirements בסעיפים 2.03.2 , 3.05 ו 3.08 מצוין שהגוף המסמיך נותן תעודת הסמכה הכוללת רשימת שמות של בוחנים אשר אושרו על ידו לבצע בחינות ולחתום על תעודות ודוחות בנושאים מוגדרים. כלומר כל שינוי ברשימת המאושרים חייב באישור של הגוף המסמיך.
האישור של הבוחנים מותנה בכך שהם יוכיחו באופן אינדווידואלי:
  • כישורים מתאימים ו/או ניסיון מעשי רלוונטי.
  • הבנת דרישות ההסמכה של הגוף המסמיך ומהות האחריות המוטלת על הבוחן המאושר.
  • ניסיון עם תקנים ומפרטים והבנת היישום שלהם בתחום ההתמחות הרלוונטי של הבוחן.
  • ניסיון מעשי בבחינה כולל ההבנה של משמעות הסטיות המתגלות בתהליך, פריט או חומר.
דרישות אלו מדגישות את נושא הידע המקצועי של הבוחנים. אין מצב דומה בהסמכה של מעבדות או של גופי התעדה. בנושא של מעבדות נוהגים הגופים המסמיכים לציין אצלם את שמות העובדים המורשים לבצע פעולות מסוימות אולם לא הוצגו דרישות אקויולנטיות כנ"ל עבור "מורשי חתימה".
הבחינה כוללת לעיתים בחינת עדות (Witnessing inspection ) לביצוע תהליך מסוים (כגון דגימה)  הכולל קריאה של הנהלים באתר בו מבוצע התהליך, בחינה של תיעוד הקשור בציוד בו משתמשים באתר וקביעה שהכיול שלו משביע רצון. מבצע בחינת עדות הוא בוחן מאושר בלבד (סעיף 2.08.3 ). הבוחן חייב להכניס לתוך הבחינה עותקים ממסמכים רלוונטים אשר אותם בחן ולשים לב שיהיה להם מספר זיהוי, מספר גרסה, ותאריך הוצאה.
במעבדות יש מקום לדרוש יכולת מקצועית ברמה דומה מהאחראי על תחום, אותו מומחה שבוחן את התעודה או הדו"ח בטרם הוא חותם עליו כסמכות המקצועית של המעבדה.
השילוב בין בחינה לבדיקה מובן לאור סעיף 2.08.2 הקובע שכאשר נדרשת בדיקה במסגרת הבחינה הרי שמבצע הבדיקה חייב להיות מוסמך (מעבדה מוסמכת) ע"י גוף לאומי להסמכה. לכן התוצאות מהבדיקה צריכות להופיע בתעודה או דו"ח אשר ישא גם את חותם (לוגו) גוף ההסמכה אשר הסמיך את המעבדה ע"פ הדרישות ממעבדות של ISO Guide 25   (ISO 17025).
בהקשר זה יש מקום לצין שב ISO 17020  סעיף 8.6 מצוין שהתשלום לבוחן לא יהיה תלוי במספר הבחינות שהוא מבצע או בתוצאות המסופקות על ידו. דרישה זו עולה בקנה אחד עם הנאמר בעקרונותיו של דמינג והכוונה היא למנוע הנעה לביצוע חפוז או להטיית הכף לכיוון מסוים. אין דרישה דומה לגבי  מעבדות ויש  מקום לאמץ אותה עבור מעבדות.
הדגש נוסף ב  ISO 17020 הנו שהבוחן חייב לשים לב להיבטי הבטיחות באתר בו נעשית הבחינה, עליו לתעד את ממצאיו ולהודיע על כך להנהלת האתר והלקוח או לאלו שהנם אחראים לתיקון המצב. לגבי מעבדות מצוין ב- ISO Guide 25 (ISO 17025)  שעניין הבטיחות אינו כלול במסמך הדרישות. לכן זהו מצב נוסף בו הדרישות ממעבדות מועטות מאלו המתייחסות לגוף הבחינה. גוף הבחינה נדרש להשתתף בתוכנית לחילוף ניסיון עם גופי בחינה אחרים ובמאמץ לפתח תהליכים תקניים (סעיף 16 ב- ISO 17020 ). הדרישה האקוויולנטית בתקן למעבדות הנה זו המתייחסת להשתתפות בתוכניות השוואה בין מעבדות (סעיף5.6 b ). אולם  דרישה זו רחוקה מלהיות מקיפה ורחבה כמו ב ISO 17020 .
2. גוף בחינה (Inspection)  חייב לפעול ע"פ EN 45001 , ISO Guide 25, ISO 17025 כאשר הוא מבצע בדיקות התומכות בבחינה. כלומר אם הוא מעוניין לבצע בדיקות הרי שעליו להחזיק מעבדה העונה לדרישות ממעבדה.
3. ההגדרה של בחינה חופפת את זו של בדיקה ושל התעדת מוצר (Product certification)  כי לפעילויות אלו מאפיינם משותפים. אולם הבדל חשוב היינו בכך שסוגים רבים של בחינה מבוססים על שיפוט מקצועי (Professional judgement)  כדי לקבוע את מידת העמידה בדרישות כלליות.  לכן גוף בחינה צריך להראות שיש לו את המיומנות הדרושה לבצע את המשימה בשלמותה.
4. בחינה (EN 45004) והתעדת מוצר EN 45011/ISO/IEC Guide 65 ) ( יכולים להיות דומים. גוף יכול לבצע הן בחינה והן התעדת מוצר, ולכן עליו לעמוד בכל דרישות המסמכים הללו. הבחינה כוללת קביעה ישירה של תואמות עם מפרטים של מוצרים מסוימים (לעיתים מסובכים או קריטיים) או סדרות קטנות של מוצרים, ואילו התעדת מוצר בראש וראשונה כוללת קביעה בלתי ישירה של תואמות מוצרים המיוצרים בסדרות ארוכות. הבדל נוסף הנו שבחינה של מוצרים בשימוש (בחינה בשרות) הנה דיסציפלינה מבוססת שגוף הבחינה עוסק בה הרי שהתעדה (EN 45001;ISO Guide 65)  של  מוצרים בשימוש אינה קיימת.
 
6.2 להלן מספר הבהרות החשובות להבנת הדרישות מגוף המבצע בחינה:
  1. ההיקף (Scope)
    1. ההיקף של הפעילות עבורו ניתנת ההסמכה לגוף הבחינה מצוין במסמך הנקראAccreditation schedule  המלווה את תעודת ההסמכה Accreditation certificate . גישה זו הנה אופיינית לפעילות ההסמכה ולכן ניתן למצוא תעודות עם פרוט הפעולות המוסמכות אצל מעבדות אשר עברו הסמכה ואצל גופי התעדה מוסמכים. בתעודה ובמסמך המלווה מצוין סוג הגוף כפי שנדרש ב- ISO 17020
      (EN 45004)  סעיף 4.2 .
    2. היקף ההסמכה מוגדר בצורה מדויקת כך שללקוח יהיה ברור סוג הבחינה, הטווח, השיטות והתהליכים או דרישות אשר מולן הבחינה נערכת, שיטות הבחינה הנן אלו המצוינות בתקנות, מפרטים סטנדרטיים או בדרישות ייחודיות או כלליות. במקרה שהדרישות  כלליות על גוף הבחינה לפתח מסמך משלו המתאר את שיטות הבחינה (ראה EN 45004) ISO 17020) סעיף 10.3) ואז המסמך המתאר שיטה "תוצרת בית". עניין זה  יצוין במסמך המלווה לתעודת ההסמכה. עבור דרישות ייחודיות בתחום מסוים אשר לא ניתן למנות את כולן כי הן רבות, ולקוח  דורש בחינה מסוימת, יכול הגוף המתעיד לפתח גישה גנרית ולתאר אותה בנוהל גנרי. על מנת ששיטה זו תיכלל בהסמכה, הנוהל הגנרי חייב להיות מצוין במסמך המלווה לתעודת ההסמכה.
 
  1. הזמנת עבודה
ברגיל הזמנת העבודה מהווה הסכם בין הגוף הבוחן ללקוח, אולם בתחומים רבים הקשורים בבחינה "בעת שרות" (in service inspection) , הנדרשת לדוגמה ע"פ חוקים לאומיים (לדוגמא: בחינה לעמידה בהיבטים שונים של בטיחות בעבודה, באיכות סביבה או בחינה של תקינות רכבים הנוסעים בכבישים), אין הסכמים חתומים עם הלקוחות.  במקרים אלו הבחינה באה ביוזמה של גורם ממשלתי וההסתמכות הנה על חוקים ותקנות שהוצאו ע"י הרשות הרגולטורית של המדינה.
 
  1. ביטוח
גוף הבחינה חייב להראות אלו גורמים נלקחו בחשבון בקביעת רמת הביטוח שלו (ראה 45004) ISO 17020  (ENסעיף 3.4 ). דרישה זו  הנה ייחודית לעניין גופי בחינה ואינה מופיעה בתקנים הדנים בגופי התעדה אחרים או מעבדות.
 
  1. אי תלות, אי משוא פנים ויושרה
נושא זה נדון ב- EN 45004) ISO 17020) סעיף 4.2 והוא כולל התייחסויות שאינן מצויות בדרישות מהמעבדות. אולם הכתוב כאן מצביע על כיוון חשיבה לטפול בנושא זה גם במעבדות.
  1. סיווג גופי הבחינה לפי סוגי A,B,C,  מהווה למעשה מדד למידת ה "אי תלות" שלהם.  למדד זה חשיבות מאחר שהוא מצביע על מידת האמון שהלקוח נותן ביכולתו של גוף הבחינה לבצע בחינה ללא משוא פנים ובצורה אובייקטיבית. המונחים "צד ראשון", "צד שני" ו"צד שלישי" אינם נזכרים ב- EN 45004) ISO 17020)  מאחר שהמצב בשטח אינו מאופיין על ידם בצורה פשוטה. מונחים אלו נרמזים בהגדרות של ISO Guide 2 ומבין תקני האיכות מוצאים אותם בצורה ברורה רק ב-ISO 9001  של שנת 2000. אולם  בדיונים של קבוצות עבודה של גופים בינלאומיים רווח השימוש במונחים צד I II III כבר שנים רבות, ולכן אסביר בפרוט את הקשר שבין שתי קבוצות הסיווג: צדדים ראשון, שני ושלישי וסוגים A, B ו - C.
  2. גופי בחינה מסוג A
               גופים אלו הנם בלתי תלויים בבעלי העניין בבחינה .לכן הם במפורש מהווים "גוף 
שלישי" הסיווג כאן זהה למעבדת בדיקה וכיול אשר אינה תלויה בדרך כל שהיא בגורם הפונה ומבקש את שרותיה, ואז היא מוגדרת כמעבדה צד שלישי. כלומר מעבדה שלכאורה אין חשש שתטה את התוצאות לטובת צד זה או אחר. (יש להזכיר בהקשר זה את הדיווח של ה- FDA ב- 1976 על מעבדות בלתי תלויות שהטו את התוצאות לטובת יצרני תרופות בגלל בצע כסף. אי לכך גם מעבדה המהווה גוף שלישי חייבת להיות בפיקוח.)
  1. גופי בחינה מסוג B - המאפיינים העיקריים של סוג B הנם :
    1. גופים אלו הנם חלק נפרד ומזוהה של ארגון המעורב בתכנון, ייצור, הספקה, התקנה, שימוש או תחזוקה של הפריטים אשר אותם בוחנים.
    2. גופים אלו מספקים שירותי בחינה רק לארגון האב  שלהם.
ע"פ מאפיינים אלו גוף בחינה מסוג  Bיכול להיות חלק מארגון של היצרן או הספק או המשתמש.
 4.3.3   כאשר גוף בחינה מהווה חלק מארגון יצרני או ספק, והוא בוחן פריטים המיוצרים ע"י ארגון האב והם מסופקים לשוק או לצד אחר, הוא  פועל כצד ראשון.
4.3.4     כאשר גוף בחינה מהווה חלק מארגון של משתמש והוא בוחן פריטים המסופקים לארגון האב ע"י יצרן או ספק שאיננו חלק מארגון האב ואינו קשור בו אזי הוא פועל כצד שני. גופי בחינה מסוג B ניתן להקביל עם מעבדות בדיקה וכיול השייכות לארגון והן מזוהות אז כמעבדות צד ראשון או צד שני.
 
  1. גופי בחינה מסוג C
גופים אלו מעורבים, בדומה לסוג B , בתכנון, ייצור, הספקה, התקנה, שימוש או תחזוקה של הפריטים, אשר אותם הם בוחנים.  הבחינה המבוצעת על ידם יכולה להיות מסווגת תחת בחינות של צד ראשון או צד שני ובכך קיים הדמיון לסוג B. סוג  C שונה מסוג B בתכונות הבאות :
 
  1. סוג C אינו חייב להיות חלק נפרד מהארגון המבצע תכנון, ייצור, הספקה, התקנה, המשתמש או המתחזק של פריטים אשר אותם בוחנים . הגוף הבוחן יכול להיות מזוהה עם הארגון ואפילו להיות המתכנן , היצרן וכד'.
 
  1. סוג C יכול להציע את שרות הבחינה שלו בשוק החופשי או לכל צד אחר, כלומר, לספק שירותי בחינה לארגונים חיצוניים. הוא יכול ,לדוגמא, לבחון מוצרים המסופקים על ידו או ע"י ארגון האב, ואשר משתמש בהם  ארגון אחר. הוא יכול אף לספק שירותי בחינה לארגונים אחרים עבור פריטים הדומים לאלו המתוכננים, מיוצרים מסופקים, מותקנים הנמצאים בשימוש ,או מתוחזקים על ידו, או ע"י ארגון האב. במילים אחרות, הוא יכול לעבוד עבור מתחרים! ברור אפוא, שאין סוג C יכול להיות מסווג כצד שלישי, מאחר שהוא אינו עונה לדרישות של אי תלות וכמובן שלא לדרישות של ניהול פעולות ללא משוא פנים(Non discriminatory administration of operation) , אשר הוצבו עבור סוג A בנספח A של EN 45004) ISO 17020).  ניתן בסוג C לעמוד בחלק מאמות המידה המאפיינים את הסוגים A ו-B. כגון שימוש בבוחנים שאינם מעורבים ישירות בפעילות התכנון ,הייצור וכד', כך שלא ייווצר אצלם ניגוד אינטרסים.  אולם סוג C בכל מקרה שונה מ- A ו-B כל עוד לא יעמוד בדרישות שהוצגו עבורם.  בתחום המעבדות אין הקבלה לסוג C, כי פעילויות בדיקה וכיול המפוזרות בארגון אינן עונות להגדרה של מעבדה. נושא זה מהווה דרך חשיבה שונה מזו הנהוגה לגבי מעבדות בדיקה וכיול. הבודקים של גוף הסמכה חייבים להבחין היטב בין 2 הסקלות שהוסברו כאן.
הסיווג שב EN 45004) ISO 17020) הנו עדיף על השימוש בצדדים במיוחד על צד ראשון ושני. מאחר שהצדדים משתנים בהתאם לתנאים בהם הבחינה מבוצעת ולכן יש קושי בשימוש בסיווג זה לאפיון מצבו של גוף הבחינה. מצב דומה קיים לגבי מעבדות  אולם  בדרישות ממעבדות בדיקה וכיול לא אומץ הסיווג ע"פ סוגים שהנו מתקדם יותר.
כדי להצביע על הקושי נתבונן לדוגמא במקרה בו גוף בחינה המהווה חלק מארגון האב בוחן פריטים בשימוש השייכים לארגון, במקרה זה הוא מבצע בחינה כצד ראשון. אולם כאשר אותו גוף בחינה בוחן מוצרים המיוצרים ע"י ארגונים אחרים ואשר נרכשו ע"י ארגון האב הרי שהוא פועל כצד שני. דואליות זו אינה קיימת בסיווג החדש לפי C, B, A  של ה EN 45004) ISO 17020). זאת משום שהסיווג החדש מתייחס לקשר שבין גוף הבחינה לצדדים המעונינים בבחינה, למבנה הארגוני שלו, האחריות המוטלת עליו והבעלות עליו.        
4.5 מהות ההבחנה בין B ל- C .
גוף בחינה מסוג B אינו מעורב בפעילויות התכנון, הייצור וכד' אולם הוא שייך לארגון המבצע  פעילויות אלו. קיימת בארגון הפרדה (separation) ברורה בין הבחינה לפעילויות האחרות, החלק הבוחן מהווה יחידה מזוהה בארגון אשר לה יכולת שיפוט בלתי תלויה ואפשרות לשמור על יושרה. לעומת זאת גוף מסוג C מעורב בפעילויות של הארגון ולכן אין לראות את השיפוט שלו כבלתי תלוי.
אמנם ישנה דרישה להבטיח הפרדה (segregation)  לפי סוג של אחריות בדיווח על הבחינות ויש להכין נהלים מתועדים אולם ברור שהמצב שונה בצורה ניכרת מזה שבסוג B .
לאור תיאור זה עולה תמיהה מדוע גוף בחינה מסוג B מורשה לתת שירות רק לארגון האב שלו ואילו גוף בחינה מסוג C יכול לתת שירותי בחינה לכל המעונין בשוק.
התשובה הנה כנראה בכך שארגון אחר, לא ארגון האב, עשוי לטעות ולבלבל בין סוג A לבין  B . מאחר ששניהם טוענים לאי תלות בשיפוט וביושרה. לעומת זאת לגבי C ברור לכל פונה שמדובר בגוף תלוי. לכן בא ההגבלה על B לתת שירות רק לארגון האב כדי לשים סייג.   
לשם דוגמא: א. אם ארגון כ' קיבל תעודה מגוף בחינה ל' שהנו מסוג A , והתעודה מגיעה ללקוח מ', ברור ללקוח שהתעודה הונפקה ע"י גוף בלתי תלוי (צד III ).
ב. אם ארגון נ' קיבל תעודה מגוף ס' השייך לארגון אב ע', אז הלקוח פ' אשר יקבל את התעודה עשוי לחשוב ש-ס' הנו גוף בחינה בלתי תלוי. זאת משום שהוא יכול להזדהות עם שם וחותם (לוגו) השונים מזה של ארגון האב והקשר ל-ע' אינו ברור מתוך התעודה.
ג. אם ארגון צ' קיבל תעודת בחינה של ארגון ק', שהנו המתכנן, יצרן וכד' אז ברור לכל מי שהתעודה תגיע אליו שמדובר על ארגון ק' ולא על גוף בחינה בלתי תלוי.
השוואה בין 2 הגישות לסיווג מוצגת להלן:
 
 
סוג/ צד               I                   II                   III  
A                        *
B              *                   *  
C              *                   *  
 
   
טבלה 5: השוואה בין שתי  הגישות לסיווג אי תלות.
          Table 5: Comparison of the two classification approaches to independence.
 
אם מאמצים את הסיווג לפי A,B,C למעבדות נפתרות בעיות דומות המתעוררות בסיווג לפי צדדים. להלן דוגמאות: א. אם בארגון תכנוני-יצרני שיש  לו ציוד מדידה בכמות גדולה הוחלט להקים מעבדת כיול. מעבדה זו משרתת את ארגון האב אולם אינה בודקת חומר גלם וחלקים הנרכשים על ידו עבור קו היצור או את המוצרים המיוצרים על ידו. לכן אין היא צד I או II . מאידך לא ניתן לראות את מעבדת הכיול כצד III מאחר שהיא שייכת לארגון אב מסוים וקיים ספק לגבי טיב השרות שהיא תיתן לארגון יצרני אחר בעל עניין מסחרי המתחרה בזה של ארגון האב. אם סקלת סיווג A,B,C הייתה מאומצת למעבדות הרי שלפיה המעבדה שייכת לסוג B. בדרישות ממעבדות אין מגבלה לשרות הניתן לצדדים השונים.
ב. אם מעבדה שייכת לארגון אב  בודקת את הנרכשים שלו הרי שהיא צד II , אם היא בודקת את המוצרים המיוצרים על ידו היא צד I . הבחנה זו אינה בעלת ערך כלשהו לארגון האב, לגוף ההסמכה או ללקוח חיצוני השוקל אם לפנות למעבדה. לעומת זאת הסיווג לפי A,B,C מאפיין מצב שיש בו עניין לכל הגורמים הנזכרים. 
 
  1. סודיות
לגוף הבחינה חייבת להיות במדריך האיכות מדיניות מתועדת (סעיף 5
ב- (EN 45004) ISO 17020) לגבי השמירה על דרישות סודיות הלקוח, ולגבי המחויבות של קבלני המשנה המועסקים על ידו (סעיף 14, שם), כל זאת תוך התחשבות בדרישות החוק.  לגבי בחינה שהינה חובה על פי חוק יצוין בנהלים למי, בנוסף ללקוח, ישנה זכות גישה לתוצאות. לדוגמא :אם גוף בוחן בודק פריט עבור לקוח (כלי הרמה) כאשר הבחינה מחויבת                      עפ"י חוק או תקנה, אשר האחראי לעניין זה במדינה הנו משרד העבודה, בנוהל של הגוף הבוחן חייב להיות רשום שהתוצאות תהיינה נגישות ללקוח ולמשרד העבודה.
 
 
 
  1. ארגון וניהול
    1. המבנה הארגוני של גוף הבחינה (ראה סעיף 6.1 ב- (EN 45004) ISO 17020) נדרש להראות, בדומה למעבדות, שהוא מסוגל למלא את משימות הבחינה בתחומים שלקח על עצמו.
    2. גוף הבחינה חייב לתחזק אורגניגרמה מעודכנת המראה את הפונקציות ואת התוואי של סמכות הסגל בתוך הגוף, ואת היחסים (אם קיימים) בין גוף הבחינה לפעילויות אחרות של הארגון. (ראה סעיף 6.2 ב-(EN 45004)  ISO 17020) האורגניגרמה חייבת לכלול בברור את מקומו של המנהל המקצועי (Technical manager)  בגוף (ראה
      סעיף 6.3,שם)
    3. ההצגה חייבת לתעד את פרוט הסמכויות של כל בעל תפקיד ניהולי או מקצועי אשר לו השפעה על איכות הבחינה (סעיף 7.3 ,שם)
    4. רמת הסיבוך של התיעוד תלויה בגודל הארגון. כמו כן, ההחלטה באיזו מידה יכולים העובדים לשלוט בפונקציות אחדות תלויה בגודל הארגון.  המצב כאן דומה לזה הקיים במעבדות. במעבדה קטנה באופן מעשי בכיר מחזיק בפונקציות אחדות, וכאשר מבוצע מבדק הסמכה, דורשים ממנו להראות יכולת שליטה בכל הפונקציות הללו, אולם הסדר זה אינו מצוין ב ISO Guide 25 .
 
  1. מערכת האיכות
    1. מנהל האיכות (או כל תואר אחר שינתן לו) חייב להופיע באורגניגרמה של הגוף הבוחן (ראה סעיף 6.2 שם).  יש להראות שהוא חופשי מהשפעות היכולות להשפיע על איכות עבודתו (סעיף 7.4, שם).  יש לשים לב שדרישה זו מתייחסת לכל הסוגים של גופי בחינה, אפילו לסוג C .
    2. מבדק פנימי  (סעיף 7.7,שם) מבוצע כדי לוודא  שהנהלים הוטמעו ומבוצעים ככתוב.  הגישה הקיימת כאן דומה לזו הנדרשת מהמעבדות. המבדקים מתוכננים ומאורגנים לרב ע"י מנהל האיכות ומבוצעים עפ"י תוכנית שנקבעה מראש ושלפיה מכסים את כל ההיבטים של מערכת האיכות, כולל ביצוע הבחינות. בתוכנית נקבע ההיקף והמועד של כל מבדק, כך שכל אלמנט של מערכת האיכות ייבדק בכל האגפים או היחידות של הגוף הבוחן לפחות פעם בשנה.  ביצוע המבדקים לפי התוכנית יהיה על פי נוהל שפותח לצורך זה.
    3. סקר הנהלה מביא בחשבון כל מידע רלוונטי, כגון: דוחות של ממונים ושל מנהלים, מבדקים פנימיים, מבדקים חיצוניים (של לקוחות או גוף הסמכה),תלונות מלקוחות, הצעות לשינויים במערכת האיכות, התאמת משאבי כוח האדם והציוד הקיימים, תכניות כוח אדם  עתידיות וההערכות לעבודות חדשות צפויות, קליטת כוח אדם נוסף, הצורך להדריך את כוח האדם הקיים ואת החדש. תדירות הסקרים פתוחה להחלטה בהתאם לתוצאות של המבדקים הפנימיים, הסקרים הקודמים ודוחות של גוף ההסמכה (אם יש).  גם כאן בדומה למעבדה מוסכם לרב על קיום הסקר לפחות פעם בשנה.
 
  1. כוח אדם
    1. גוף הבחינה רשאי להסתמך על ארגונים חיצוניים בעלי ידע וניסיון, אשר ידריכו את כוח האדם שלו (סעיף 8.3). יש לשים לב לנושא זה מאחר שהניסיון מראה (לדוגמא עם מעבדות) שבמדינה קטנה ההדרכה הדרושה יכולה להינתן רק ע"י ארגונים שמחוץ למדינה מאחר שאין את הידע במדינה.
    2. עבור כל בוחן יצוין בכתב באלו נושאים ספציפיים יש לו היכולת המקצועית לבחון ובאיזה ציוד הוא יכול להשתמש (סעיף 8.4). דרישה זו כתובה בצורה כללית ומותירה בידי הגוף הבוחן את קביעת אמות המידה ליכולת המקצועית.  אולם בעצם הכנסת הדרישה קיים כאן ייחוד שאינו קיים בתקני האיכות האחרים.  הייחוד הנו בהתמקדות ביכולת המקצועית של גוף הבחינה. בהסמכה של מעבדות דורשים גופי ההסמכה שתהיה הרשאה מטעם המעבדה לעובדים לביצוע בדיקות/כיולים מסוימים, אולם אין לכך ביסוס כתוב כמו במקרה של גופי הבחינה. (ב ISO Guide 25 סעיף 6.1 רשום : "לסגל העובדים יהיו ההשכלה, ההכשרה, הידע הטכני והניסיון המקצועי, הדרושים לצורך מילוי תפקידם"). נראה לי שהדרך המתאימה לביצוע הדרישה עבור גופי הבחינה היא ע"פ השלבים הבאים:
      - לעבד בכל תחום של בחינה תכולת ידע (Body of knowledge ) אשר הבוחן יהיה חייב להוכיח שליטה בו.
      התעדה של הבוחן ע"י גופי התעדה למקצועיות כוח אדם. גופי התעדה אלו חייבים לעמוד בדרישות של    EN 45013; ISO 17024[29].
  תבנית שמוצעת על ידי לתכולת הידע של בוחנים הנה:
  1. ידע להבנת הנושאים הנדונים במסמכי הייחוס אשר בתחום הבחינה כולל דרישות החוק (לדוגמא אם מדובר על בוחן בתחום של תואמות גופים רפואיים בארה"ב עם דרישות של FDA עליו להיות בעל השכלה המאפשרת לו להבין את החוק הפדרלי המתאים, התקנים והפעולות המבוצעות ע"י הגוף הנבחן), בסיס מקצועי המאפשר הבנה לעומק של משמעות חריגות וסטיות המתגלות בבחינה, והכרת השיטות והתהליכים אותם יש לבחון.
  2.  ידע על תהליך הבחינה, שליטה בטכניקות הבחינה, כולל תקן EN 45004 והפרשנויות לו.
  3.  ניסיון ויכולת ביצוע של משימת בחינה באופן עצמאי, כולל הפעלת ציוד ומערכות לצורך הבחינה.
  4.  יכולת לתקשורת אפקטיבית תוך התאמה לשינויים ולמצבים בלתי צפויים.
  5.  יכולת לנתח מידע מתאים בצורה מסודרת, לקבל מסקנות הדורשות יכולת שיפוט מקצועי.
  6.  יכולת לנצל את המידע הנאסף ולשפוט אותו בצורה מקצועית.
  7.  יכולת הבעה של ממצאים מבחינה בצורה אובייקטיבית ברורה וקצרה תוך הסתמכות על המידע שנאסף.
  8.  יכולת ללימוד עצמי של חומר הקשור בהיבט מסוים בתוך תחום מומחיותו. כולל יכולת לאתר חומר רלוונטי, ניסוח שאלות אשר יופנה למומחים אחרים. ללמוד שיטות וגישות חדשות וכד'.
 
 
  1. מתקנים וציוד
    1. הגוף הבוחן אינו חייב להיות הבעלים של המתקנים או הציוד בו הוא משתמש (סעיף 9.1,שם). למעשה הגוף יכול לשכור או לשאול ציוד ומתקנים ובלבד שהגישה אליהם תהיה אפשרית לגוף הבוחן ותהא מוגדרת בכתובים. אולם האחריות לתקינות המתקנים והציוד לכיול הדרוש מוטלת על גוף הבחינה עצמו.  מצב זה דומה לזה של מעבדה השוכרת ציוד או מתקן אצל ארגון אחר לצורך ביצוע בדיקה.  המעבדה אחראית לאימות (verification) תקינות הציוד/מתקן ולכיול והיא אינה יכולה להעביר אחריות זו לגורם אחר.
    2. אם הבחינה מבוצעת במבנים שאינם שייכים לגוף הבוחן ולצורך הבחינה יש צורך בתנאי סביבה מבוקרים, הרי שהגוף הבוחן אחראי לניטור עם ציוד מכויל. הוא גם אחראי שהבחינה תתבצע רק כאשר תנאי הסביבה יהיו בין הגבולות שנקבעו כמתאימים לבחינה. דרישה זו זהה למעשה למצופה ממעבדה המבצעת בדיקה מחוץ למבנים שלה. ISO Guide 25 סעיף 7 ו- ISO 17025  סעיף 5.3 מתייחסים למבנים ותנאי סביבה, אולם לכאורה מדובר על אלו השייכים למעבדה ואין התייחסות לעבודה בחוץ. הועדה להסמכת מעבדות בארץ דרשה ממעבדות (הנחיות שהופצו ב- 1993 ) שהדרישות יחולו על "החצרים של המעבדה", כאשר המונח חצרים  התייחס לכל מקום בו המעבדה מבצעת עבודה. זוהי פרשנות של הועדה ואינה בתקן.
    3. ההפעלה של ציוד מוגבל למפעילים שקבלו הרשאה לכך (סעיף 9.2,שם). ישנה כאן השלמה לנושא כוח האדם (פרק 8). מצב דומה קיים עתה אף במעבדות, ראה
      ISO 17025  סעיף 5.53 בו מצוין שציוד יופעל ע"י עובדים שקבלו הרשאה
       (authorized personnel). (ב ISO Guide 25  אין דרישה דומה).
    4. אבות מידה (סעיף9.8,שם) הדרושים לכיול יכוילו ע"י מעבדת כיול מוסמכת וזאת על מנת שתתקיים העקיבות (שרשרת של השוואות של אבות מידה למדויקים יותר ויותר ע"י מעבדות מוסמכות עד אשר מגיעים לאבות המידה הלאומיים ומהם לבינלאומיים). נושא זה מוצג בצורה יותר מפורטת בדרישות למעבדות ISO Guide 25  סעיף 9
      ) ISO 17025 סעיף  5.6.31 ) וזאת מאחר שהמעבדות יכולות לבצע חלק מפעולות הכיול בעצמן, אם קבלו הסמכה לכך. גופי בחינה חייבים למסור את ביצוע הכיול למעבדות מוסמכות.
 
 
 
 
  1. שיטות בחינה ונהלי בחינה
    1. הבחינה תסתמך על שיטות בחינה תקניות (סטנדרטיות). באם יש הכרח להסתמך על שיטות שאינן תקניות, עולה מהפרשנות ל- ISO 17020 סעיף 10.3 ,  שיש צורך להוכיח ששיטות אלו הנן אפקטיביות, תהליך ההוכחה נקרא וולידציה  ויש לתעד אותו בפרוטרוט . דרישה זו קיימת אף לגבי מעבדות ב- ISO Guide 25 סעיף 10.4 ונקראת השיטה הלא תקנית : " שיטה תוצרת בית" (In House method). (ב 17025 ISO מוקדש סעיף שלם , סעיף 5.4.5 לנושא הוולידציה של שיטות מדידה). בספרות ישנם פרסומים רבים ודוגמאות לגבי וולידציה  של בדיקות אולם קיימת דלות בנושא הוולידציה של שיטות בחינה.
    2. גוף הבחינה יכול לעדכן או לשפר שיטות גנריות או להכניס שיטות חדשות. בדרך זו ניתן לענות להתקדמות שחלה בטכנולוגיה ולצרכים חדשים של הלקוח. אולם מובן שהשינויים חייבים להיעשות בצורה מבוקרת ועליהם לא לחרוג מההיקף ( Scope) אליו הוסמך גוף הבחינה. במידה שמדובר על תחום חדש שלא נכלל קודם בהיקף עליו הוסמך הגוף הבוחן הרי שעליו לפנות לגוף ההסמכה ולבקש הרחבה.
    3. ההדגש על ביצוע "בטוח", ISO 17020 סעיף 10.8 , מתייחס לבטיחות הן של כוח האדם והן להגנה על הסביבה. הדרישות למעבדות אינן מתייחסות לנושא זה,
      ב- ISO Guide 25 סעיף 7.6 כתוב שבאחריות המעבדה לעמוד בדרישות הבטיחות והבריאות, אך נושא זה חורג מתחום תקן זה.  ב - 17025 בסעיף 1.5 כתוב למעשה אותו דבר:

Compliance with regulatory and safety  requirements on the operation of 

laboratories is not covered by this International standards.
                יש לשים לב שנושא של הגנה על הסביבה אינו מוזכר כלל בהקשר למעבדות.
 
  1. נושאים עיקריים בהכנת נוהל בחינה של פריט
בבחינה של פריט יש לשקול את הנושאים הבאים:
  1. אלו תכונות יש לבחון בפריט המסוים?
  • האם התכונות הללו מפורטות במסמך ייחוס?
  • האם ניתן לקבוע את התכונות הקריטיות המשפיעות על איכות הפריט (תואמות המוצר או התהליך)?
  • האם התכונות הנן ברות מדידה?
  • האם ניתן להבחין ביניהן?
 
  1. כמה זמן דרוש לבחינה?
  • האם ניתן לבצע את הבחינה במבנים של הגוף הבוחן או האם יש להוציא צוות לאתר הלקוח? לכמה זמן? כמה פעמים?
  • אם מדובר על מוצר אז האם ניתן לבחון מספר מועט של תכונות במדגם מייצג פעם בתקופה שתקבע ואת כל התכונות בבחינת "המוצר הראשון"? האם יש לבחון תכונה קריטית אחת בכל מוצר? בכל משמרת?
  1. באיזו מהירות יש צורך בתוצאות?
  • האם לאור התוצאות יקבע אם להמשיך בייצור המוצר הנבחן או בביצוע התהליך הנבחן? על אלו פרקי זמן מדובר?
  • יש לשים לב שאם מדובר על בחינת תהליך ייצור בקו הייצור הרי מדובר על מערך בקרה אוטומטי או התבססות על SPC ותיקון של כל יציאה מתחום הייצור היציב.
 
  1. מהי רמת האמון (confidence) הדרושה בבחינה?
לנושא זה השלכות על מקצועיות הבוחנים, ציוד הבדיקה והתקציב. נושא התקציב הנו חשוב, מאחר שיש להצדיקו כלכלית. לדוגמא, מובאת להלן רשימה של מספר מערכות פשוטות ומורכבות המסייעות לבחינה ויזואלית של מוצר. רשימת המערכות והמחירים שלהם הוצאו מ-Quality online, Feb. 1998 (כתובת האתר:  (qualitymag.com/articles/1998/feb98
 
Cost range
Pr. $
Advantage/
Disadvantage
Typical
Application
System type
Up to 10 Robust, moderate accuracy Needs skilled operator Go/no-go checks Optical comparator
5 - 7 High resolution
Highly accurate measurements
Needs skilled operator
Measurement Measuring microscope
20 – 30 High accuracy on dedicated measurements.
Need skilled operator for best results.
First-article inspection Manual video measurement
40 – 50
 
 
10 – 50
Image analysis capabilities.
Automatic input to SPC
Programs.
High accuracy off-line operation.
High-speed inspection Automatic video measurement
  Full computer integration.
Needs high level of engineering.
High-speed 100% online inspection Camera-based machine vision
 
 
טבלה 6 : רשימת מערכות לבחינה ויזואלית של מוצר ומחיריהם.
Table 6: List of visual inspection system and cost range.
 
 
 
 
 
 
11. דוחות בחינה ותעודות
11.1 השימוש במילים דו"ח ותעודה ( ISO 17020 סעיף 13.1 ) שכיח ללא הבחנה בדרישות מגוף הבחינה. המצב זהה אף בדרישות מהמעבדות ב- ISO Guide 25 סעיף 13 . ב 17025 ISO סעיף 5.10 החלו להבחין בין דו"ח בדיקה לבין תעודת כיול. נראה לי שיש להבחין ולקרוא דו"ח להסבר מפורט של הבחינה והתוצאות ולקרוא תעודה למסמך קצר המהווה הצהרה רשמית של הגוף הבוחן על עמידה או אי עמידה של הפריט הנבחן בדרישות מסוימות. ברור שגם במקרה בו ניתנת ללקוח רק תעודה הרי שלגוף הבוחן חייב להיות בכתובים המידע המלא מהבחינה שבוצעה.
  1. דו"ח הבחינה  יכול להיות שונה בהתאם לסוג הבחינה ודרישות החוק. אולם אם לוקחים את האלמנטים המופיעים בדרישות מגופי בחינה (כגון סעיף 13.2, ISO 17020) ומוסיפים להם ברוח הכתוב ב- EAL-G24 נספח D, ב- ISO Guide 25 סעיף 13.2, וב- ISO 17025 סעיף 5.10.2, ניתן להגיע למרשם המוצג בהמשך. המונח "ישות" בא כדי לציין פריט, ארגון, פעילות וכד'. תעודת הבחינה תכיל רק חלק מהאלמנטים ולא תכלול את כל הפרטים כמו הדו"ח.
 
  1. כותרת: תעודת בחינה, דו"ח בחינה.
 
  1.  זיהוי המסמך כגון ע"י מספר סידורי, תאריך הוצאה.
  2.  זהות הגוף הבוחן (שם, כתובת), ציון תחום הבחינה הרלוונטי אשר עליו התקבלה הסמכה וציון סוג גוף הבחינה (A,B,C ).
  3. זהות הלקוח (שם, כתובת).
  4.  תיאור עבודת הבחינה שהוזמנה.
  5.  אפיון הישות שנבחנה, או הרכיבים המסוימים שנבחנו ומיקומם (לדוגמא: אם מדובר על בחינה ויזואלית של ריתוכים על צינור, זיהוי הריתוכים שנבחנו ומיקומם).
  6.  אם הבחינה לא נערכה במלואה יצוין מה הושמט ולא נבחן.
  7.  זיהוי שיטת הבחינה בה השתמשו או תיאור קצר של שיטה שאינה תקנית, זיהוי הנוהל, ציון סטיות, תוספות או השמטות משיטת הבחינה עליה הוסכם.
  8.  אפון הציוד בו השתמשו (אם היה צורך).
  9.  התייחסות לשיטת הדגימה ומידע על היכן, מתי, איך וע"י מי הדגימות נלקחו. (אם שיטת הבחינה והנוהל שלה מפרטים זאת הרי שאין צורך בהתייחסות נוספת).
  10.  אם חלק מעבודת הבחינה ניתן לקבלן משנה, יש לציין מה בוצע ע"י הקבלן ולהציג מידע על המומחיות שלו ועל דרך פעולתו.
  11.  היכן ומתי בוצעה הבחינה.
  12.  התייחסות לתנאי הסביבה בהם בוצעה הבחינה.
  13.  תוצאות הבחינה כולל הצהרה על תואמות הישות הנבחנת למפרט או לדרישות. הצגת התוצאות יכולה להיות מלוות בטבלאות, תרשימים, שרטוטים, תצלומים וכד' בהתאם לעניין. והסבר עם פירוט השיקולים אשר הובילו לשיפוט מקצועי מסוים.
  14.  הצהרה הקובעת שתוצאות הבחינה מתייחסות אך ורק לישות הנבחנת או לעבודה שהוזמנה.
  15.  הצהרה הקובעת שהדו"ח לא יועתק או ישוכפל, אלא במלואו ולאחר קבלת אישור בכתב מגוף הבחינה.
  16.  חתימה ותואר של האיש או האנשים האחראים לתוכן הדו"ח. תאריך ההוצאה לאור וחותמת הגוף הבוחן.
  17.  מידע רלוונטי נוסף כגון: פגמים או סטיות שנמצאו ושאינם קשורים ישירות לנושא הנבחן, עצות והמלצות (אם התבקשו ע"י הלקוח).
    1. ברור שאם מדובר על בחינה הנדרשת ע"פ החוק הרי שהרשויות המתאימות יכולות לקבוע הנחיות משלהן לגבי הדיווח של תוצאות הבחינה. הן יכולות אף לקבוע את שיטות הבחינה המקובלות עליהן ואת נוהלי הבחינה.
    2.  הדו"ח או התעודה חייבים בחתימה, והתקן ISO 17020 בסעיף 13.3 קובע שניתן לתת גם "אישור בדרך אחרת" (Otherwise approved) , כלומר ניתן לדוגמא להשתמש בחתימה אלקטרונית. במקרה זה החתימה חייבת להיות ברת זיהוי והגישה לזיכרון האלקטרוני חייבת להיות מבוקרת.
 
12. קבלנות משנה
12.1 הפניה לקבלן משנה (סעיף 14, ב- ISO 17020) תעשה רק במקרים יוצאים מהכלל. לדוגמא, כאשר מדובר   על חלק קטן מהזמנה גדולה אשר עבורו אין לגוף הבחינה את המשאבים. יש לשים לב שאם לגוף אין את המשאבים הוא לא יכול לקבל הסמכה על נושא זה, לכן יש לידע את הלקוח למצב זה מראש והרישום בדו"ח או בתעודה יאיר זאת.
      הדיון בנושא לגבי המעבדות (ISO Guide 25 סעיף 14 ו- ISO 17025 סעיף 4.5) מתמקד במעבדה המוסרת בדיקה מסוימת (או כיול מסוים) לקבלן המשנה והמעבדה אחראית להוכיח את יכולתו המקצועית של קבלן המשנה. לא מצוין שם במפורש מה לעשות כאשר מדובר על בדיקה מסוימת אשר המעבדה אינה מוסמכת לה.
דוגמא נוספת, כאשר מדובר על בחינה אשר ברגיל גוף הבחינה מבצע והוא מוסמך לה אולם לפתע היו אירועים אשר מונעים ממנו לבצע זאת (מערכת מסוימת התקלקלה או עובדים עזבו אותו) ואז הוא נאלץ לפנות לסיוע מקבלן משנה. מקרה זה שונה מהקודם. גוף הבחינה חייב כקודם להוכיח את היכולת המקצועית של קבלן המשנה, לקחת אחריות על הביצוע, לידע ולקבל הסכמה מהלקוח, אולם אין כאן יציאה מהיקף התחומים להם הוסמך הגוף הבוחן.
12.2 קביעת היכולת המקצועית של קבלן משנה יכולה להיעשות ע"י בדיקה של עמידתו בדרישות מגוף בחינה ואם העבודה הנדרשת ממנו הנה בתחום הבדיקות הרי שעליו לעמוד בדרישות ממעבדות. אם לקבלן המשנה הסמכה בתוקף מגוף הסמכה לתחום הדרוש הרי שגוף הבחינה יכול להישען על ההסמכה. במידה שאין הסמכה וגוף הבחינה בעצמו קובע את היכולת של קבלן המשנה הרי שעליו להראות שיש לו את כוח האדם המקצועי המתאים לביצוע חלק מהבחינה אשר גוף הבחינה מפנה אליו. ברור שכל המידע והראיות חייבים בתיעוד.
 
7.  חלק ב'.
אופן התקינה בחברת ניהול תיקי השקעות  והתאמתה לאמות המידה המקובלות בעולם.
 
7. סקר ספרות.
7.1 הרשות לניירות ערך בישראל:
רשות ניירות ערך הוקמה מכוח חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 [39] כדי לשמור על ענייניו של ציבור המשקיעים בשוק ההון בישראל.
 
במסגרת זו מפקחת הרשות באופן ישיר על פעילותם השוטפת של רוב הפעילים בשוק ההון ובהם הבורסה, החברות הציבוריות, מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, יועצי השקעות, נאמנים וחתמים, כדי להבטיח את התנהלותם ההוגנת. בסוף שנת 2012, הציגה רשות ניירות ערך את "מפת הדרכים לקידום שוק ההון", תוכנית אסטרטגית רב-שנתית עם לוח זמנים מפורט לעבודת הרשות לשנים הקרובות. התוכנית מבוססת על ההכרה בחשיבותן של ראייה ארוכת טווח בשוק ההון, ותפקידה של הרשות בהסרת חסמים רגולטוריים כדי להפוך את שוק ההון ואת הבורסה למנוף צמיחה משמעותי יותר בכלכלה הישראלית.
 
התוכנית מבוססת על שלושה יסודות מרכזיים:
 
אסדרה (רגולציה)התערבות רגולטורית חשובה במיוחד במקרים בהם קיימים כשלי שוק אשר אינם מאפשרים את התפתחותו של שוק הון תקין ומשוכלל. קביעת משטר פיקוח הדוק על הגורמים הפעילים בשוק ההון ואכיפתו בפועל הן תנאים חיוניים להגשמת ייעודו של שוק ההון ומתן מענה לכשלי שוק שונים. בין השאר מקדמת רשות ניירות ערך פיקוח על נושאים שאינם מפוקחים כיום כגון חקיקה שתסדיר את פעילות חברות דרוג האשראי וזירות המסחר ("פורקסים").
הקלותלצד הצורך ברגולציה מקיפה בשוק ההון, יש להכיר בכך שעליה צריכה להיות מידתית ומאוזנת. על רקע זה החליטה הרשות לשלב באסטרטגיה הרב-שנתית שלה הקלות בפיקוח, שיבואו לידי ביטוי בהפחתה מידתית ומאוזנת של הדרישות על הגופים המפוקחים, מקום בו הקלות אלה לא פוגעות בהגנת המשקיעים. במסגרת זו הובא לכנסת "חוק ההקלות" שאושר בחודש ינואר 2014. הקלות נוספות יובאו לאישור הכנסת במהלך השנה הקרובה.
בין השאר, חוק ההקלות כולל את האפשרות לייצר מדרג רגולטורי, באמצעות הגדרת משטר רגולציה שונה לגופים מפוקחים גדולים לעומת גופים מפוקחים קטנים, ומתן פטור לחברות הקטנות מהחובה לקיים תהליך ארוך ויקר של בקרת ISOX על הדוחות הכספיים באמצעות רואי חשבון. הרשות מקדמת שורה של תקנות ליישום חוק זה והקלות נוספות שיובאו לאישור הכנסת בעתיד.
פיתוח שוקלנוכח חשיבות שוק ההון לצמיחה כלכלית ולהקצאת מקורות יעילה במשק, הגדירה הרשות את פיתוח השוק כיעד מרכזי באסטרטגיה הרב-שנתית, והציבה על סדר יומה שורה של פרויקטים שנועדו לקדם מטרה חשובה זו. על פרויקטים אלו נמנים הקמת מערכת הצבעות אינטרנטית, כניסת קרנות זרות לפעילות בשוק ההון בישראל לשם גיוון האפשרויות העומדות בפני המשקיע המקומי, הנגשת שוק ההון והבורסה בתל אביב לחברות טכנולוגיה, הפיכת הבורסה למודרנית, מתקדמת ותחרותית יותר, הצעת מכשירים פיננסים כגון, קפ"מ, אג"ח למימון בניה להשכרה, אג"ח מונציפלי, קרן למימון עסקים קטנים ובינוניים, ועוד.
 
במסגרת תפקידה מטפלת הרשות, בין היתר, בתחומים אלה:
 
  • מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור. תשקיף הוא מסמך הנותן גילוי מלא של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש את ניירות הערך שהתאגיד מציע לציבור. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה ואת דוחותיה הכספיים
  • הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו. במסגרת זו מעניקה הרשות היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור. תשקיף קרן כולל, בין היתר, פרטים אודות הצעת היחידות, תיאור של החברה המנהלת את נכסי הקרן והנאמן לקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, נתונים אודות הרכב נכסי הקרן, ותשואת הקרן יחסית למדדי ניירות ערך רלוונטיים, עלויות הכרוכות בניהול הקרן, דוחות כספיים של הקרן ועוד. תוקפו של תשקיף של קרן פתוחה הוא לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים מיום פרסומו, ולפיכך כדי להבטיח רציפות בהצעת יחידות קרן נאמנות לציבור על מנהל הקרן לפרסם תשקיף לפחות אחת לשנה.
  • מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש לאחר שהציע ניירות ערך לציבור וכל עוד ניירות הערך נמצאים בידי הציבור. על מנת לעדכן את המשקיעים בהתפתחויות לאחר שניירות הערך כבר נסחרים על התאגיד לפרסם, פעם בשנה, דוח תקופתי הכולל דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד ומידע נוסף. על התאגיד לפרסם פעם ברבעון דוחות רבעוניים, הכוללים דוחות כספיים ודוח דירקטוריון וכן עליו לפרסם דוח מיידי סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו. במקביל, עוסקת הרשות במעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות.
  • מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש. הצעת רכש היא כלי העומד בפני אדם הרוצה לרכוש מהציבור ניירות ערך של תאגיד, אם לצורך יצירת או הגדלת החזקות (אפילו עד כדי מאה אחוזים) ואם לצורך השתלטות על התאגיד.
  • פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה. במסגרת זו מתבקשת הרשות על ידי הבורסה לבחון הצעות לתיקון תקנון הבורסה המוצעות על ידה ולהמליץ בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לאמץ את אותם תיקונים הנראים לרשות כראויים וכן לאשר הנחיות ותיקונים בהן. כמו כן, עוסקת הרשות בפיקוח על המסחר, בליווי דיוני דירקטוריון הבורסה ובפניות ציבור שעניינן הפעילות בבורסה.
  • רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מטפלת בבקשות לקבלת פטור מבחינות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות. במסגרת הפיקוח על בעלי רישיון, מרכזת המחלקה את הדיווחים של בעלי רישיון לרשות, מפקחת על מילוי חובותיהם בהתאם לחוק ומטפלת בחשדות לעבירות משמעת שהוגדרו בחוק.
  • עריכת חקירות, לפי הוראת יו"ר הרשות, בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.
  • רשות ייסדה, יחד עם לשכת רואי החשבון, את המוסד לתקינה בחשבונאות, ומשמשת שותפה שווה בו.
יו"ר הרשות וחבריה מתמנים בידי שר האוצר. מקצת מן החברים ממונים מקרב הציבור ומקצתם מקרב עובדי המדינה. הרשות מעסיקה חשבונאים, משפטנים, כלכלנים ועובדי מנהל.
 
היחידה לפיקוח על בעלי רישיון-יועצים, משווקים ומנהלי תיקי השקעות
 
היחידה לפיקוח על בעלי רישיון (יועצים, משווקים ומנהלי תיקי השקעות) במחלקת השקעות מפקחת באופן שוטף על עמידת מנהלי תיקי השקעות, יועצי השקעות ומשווקי השקעות בהוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995 (להלן - "חוק הייעוץ")[31]. כמו כן עוסקת היחידה במתן תמיכה, ליווי והסברה למפוקחיה.
 
הפיקוח מתבצע באמצעות ביקורות שטח וביקורות בהתכתבות וכן באמצעות בדיקת הדוחות המוגשים על ידי בעלי הרישיון. סגל היחידה מקיים תהליך רציף של לימוד פעילותם של המפוקחים, עורך הדרכות לחברות חדשות ובמידת הצורך מלווה חברות קיימות. בנוסף, מטפלת היחידה בתלונות ציבור כנגד בעלי רישיון המוגשות לה. כמו כן היחידה שותפה לביצוע תהליכי אכיפה בשל הפרות הוראות חוק הייעוץ, בין היתר באמצעות הטלת עיצומים כספיים ושלילת רישיון, ופועלת להטלת עיצומים כספיים בשל הפרות חוק איסור הלבנת הון [46] על מנהלי תיקים.
 
 
 
 
 
7.2 חברות לניהול תיקים ומנהלי תיקים מוסמכים בישראל:
במדינת ישראל ישנם כ 2179 מנהלי תיקי השקעות אשר מחזיקים ברישיון מטעם הרשות לניירות ערך. מתוך אלו המחזיקים ברישיון, ישנם 1041 בעלי רישיון תקף ופעיל ו 1138 בעלי רישיון מותלה שאינו פעיל. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה במספר הרישיונות המוענקים מידי שנה ליחידים מטעם הרשות לניירות ערך בניהול תיקים. בשנת 2010 ניתנו 162 רישיונות למנהלי תיקים בלבד וזאת לעומת 212 רישיונות ב 2009 ו 230 רישיונות ב2008.


כמה מרוויחים מנהלי תיקים:

שכרו של מנהל תיקים נקבע על פי פרמטרים רבים ובעיקר תלוי בחוזה אישי בינו לבין מעסיקו. ככלל ניתן לראות הפרדה ברמות השכר הקשורות בעיקר לותק ולניסיון. בנוסף לכך ישנו הבדל בתנאי השכר גם בהקשר של גודל הגוף המעסיק. נראה כי לפעמים ניתן למצוא יתרון כזה או אחר בגופים קטנים יותר אשר מוכנים לשלם שכר גבוה יותר למנהלים מתחילים אך ככל שהניסיון עולה הבדלים אלו בין הגופים הקטנים והגדולים מצטמצם באופן יחסי.

 

מנהל תיקים מתחיל: מנהל תיקים שהחל לעבוד מיד בתום ההתמחות שלו ועד לתקופה של שנתיים ניסיון מרוויח לרוב סכומים הנעים בין 8,000 - 10,000 ש"ח בחודש. לרוב מנהלים אלו ממשיכים במקום העבודה בו הם ביצעו את ההתמחות ונשארים שם בכדי לצבור ניסיון בטרם יצאו להתחרות על מקומות חדשים בשוק.

מנהל תיקים מנוסה: לאחר תקופה של שנתיים שלוש ועד לעשר שנים ניסיון, מנהל תיקים מרוויח לרוב סכומים הנעים בין 12,000 - 18,000 ש"ח בחודש. בתחום ניסיון זה ניתן למצוא הבדלים משמעותיים בין חברות קטנות לחברות גדולות. מנהל תיקים עם שש שנות ניסיון יכול להחשב למוביל בבית השקעות קטן בעוד בבתי השקעות גדולים יתכן ויראה עדיין כצעיר. חשוב לציין כי בשלב זה עניין המומחיות האישית נכנס לפעולה ועל כן לא תמיד נראה הבדלי שכר הקשורים רק לותק ולעיתים מנהל צעיר יותר ירוויח יותר בגלל כשרונו הייחודי.


מנהל תיקים ותיק: על אף העובד שרוב המקצועות הקשורים לעולם ההשקעות שייכים בעיקרם לצעירים בתחום ניהול התיקים נראה כי אין תחליף לניסיון. מנהלים ותיקים כאלו בעלי ניסיון שלמעלה מ עשר שנים מרוויחים סכומים הנעים בין 16,000 ש"ח ל 30,000 ש"ח והדבר תלוי כבר בעיקר בכשרונו של מנהל התיקים והחוזה האישי שהשיג עם החברה אשר מעסיקה אותו.


תנאים נוספים: מעבר לשכר הבסיס מקובל היום ברוב בתי ההשקעות להעניק למנהלי התיקים מגוון של תנאים נוספים כגון: רכב , קרן השתלמות , ספרות מקצועית ומנוי לעיתון כלכלי וכמובן סלולר אישי.



בונוסים: מנהלי התיקים זכאים גם לבונוסים ולתגמול בגין ביצועים ועמידה ביעדים. בעבר נושא התגמול למנהלי תיקים היה גבוה מאוד ובמקומות מסויימים הגיע גם לעד שש משכורות נוספות בשנה. היום נהוג לתת למנהלי התיקים תגמול כאחוז מגודל דמי הניהול השנתיים של החברה בגין החלק היחסי אותו הם מנהלים ובונוס נוסף הקשור לביצועים בתיק ויכול להגיע לסכום של משכורת נוספת בשנה. חשוב לציין כי גם נושא התגמולים מוסדר באמצעות החוזה האישי וניתן למצוא הבדלים עצומים בין התנאים הקיימים בשוק.



פיזור עובדים במשק: מנהל תיקים יכול לפעול רק מטעם חברה אשר קיבלתה רישיון לניהול תיקים מטעם הרשות לניירות ערך. מסיבה זו רוב מנהלי התיקים עובדים בחברות לניהול תיקים וחברות קרנות נאמנות. נכון לסוף שנת 2010 קיימות בשוק הישראלי 203 חברות בעלות רישיון מתוכם 164 חברות לניהול תיקי השקעות. מרבית מנהלי התיקים מפוזרים בין בתי ההשקעות הגדולים במשק שתופסים חלק ניכר מניהול הנכסים. שאר הגופים הקטנים יותר מנוהלים לרוב ע"י אדם שהוא גם בעל רישיון ולרוב ניתן למצוא מנהל אחד או שניים בגופים קטנים אלו.



 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 



 
 
טבלה 7 : טבלה שפורסמה ע"י חברת D&B המציגה את גופי הניהול הגדולים במשק ואת היקף הנכסים המנוהל על ידם.
Table7: Table published by D & B  That presents the biggest management Company in Israel  and the assets value  management under Them.
 
 
 
  
7.3 חובותיו של מנהל תיקים

חובת רישוי:

  • לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רישיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד - הוא בעל רישיון ועובד בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות.
פעילות אסורה של בעל רישיון:

·יחיד בעל רישיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות עבור עצמו. לעניין זה יראו את בני המשפחה הגרים איתו או פרנסתו על האחר כעצמו.

  • יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.

פעילות מותרת של בעל רישיון:
למרות האיסור על החזקת ניירות ערך, האיסור לא חל ביחס לאלה

·ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה.

· יחידות של קרן פתוחה; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה: (א) בעל שליטה במנהל הקרן; (ב) דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור; (2א) מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל.

·השקעות בקרנות השתלמות.

·ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור.

·ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה - "ניירות ערך חוץ" - למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל; "שווי רשום למסחר" - הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקב לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;

· מוצרי מדדים כולל תעודות סל ואופציות על מדדים.

  • קופת גמל בניהול אישי (IRA) .

תנאים למתן והחזקת רישיון מנהל תיקים:

הרשות תעניק רישיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:

(1)הוא בגיר.

(2)הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.

(3)לא הורשע בעבירה.

(4)עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות.

(5)השלים התמחות במשך תקופה של תשעה חודשים.

 


איסור העדפה

  • במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רישיון ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.

·לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.

·לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסוימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, "מועד קיום ההתחייבות החיתומית" - המועד כמפורט להלן, לפי העניין:

·(1) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם - מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
(2) אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור - מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.

חובת סודיות:
בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רישיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.

חובת זהירות:
בעל רישיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.

חובת ביטוח:
יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.

החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח:
מנהל תיקים –
(1) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו.
(2) יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז.
(3) ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים.
(4) יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו.
(5) יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.

איסור שימוש בנכסי הלקוח:
(1) לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
(2) לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
7.4 תהליך קבלת רישיון (יעוץ, שיווק וניהול תיקי השקעות)
 
חוק חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995[31] קובע כי כל מי שמבקש לעסוק במקצוע ניהול תיקי השקעות , משווק השקעות או יועץ השקעות מחויב ברישיון מטעם הרשות לניירות ערך שהיא הגוף הממשלתי אשר אמון על הפיקוח של מסחר והשקעות בניירות ערך בישראל. תהליך קבלת הרישיון כולל הוכחת ידע בתחום אשר נבדק באמצעות מבחנים אותם עורכת הרשות והתמחות בתחום הנדרש לקבלת הרישיון.


סוגי הרישיונות:
רישיון מנהל תיקים - מנהל תיקים רשאי לבצע פעולות בניירות ערך עבור חשבונם של אחרים ובהתאם לשיקול דעתו. מנהל התיקים פועל מטעם ייפוי כוח שקיבל מהלקוח לאחר שהגדירו יחד מה תהיה מדיניות ההשקעה של התיק המנוהל. בתוך גבולות הגזרה המוגדרים על פי מדיניות ההשקעה יכול מנהל התיקים לבצע פעולות בניירות ערך על פי שיקול דעתו.


רישיון יועץ השקעות - יועץ השקעות מייעץ למשקיע אודות פעולות בניירות ערך שיבוצעו ע"י הלקוח ובהמלצת היועץ. היועץ אינו פועל על פי שיקול דעתו בחשבונו של הלקוח אלא מייעץ ללקוח ממקום אובייקטיבי כיצד נכון יהיה לו לפעול. יעוץ ההשקעות כולל ייעוץ בנוגע למדיניות השקעה מומלצת וייעוץ בנוגע לפעולות בניירות ערך ספציפיים. 

משווק השקעות - משווק השקעות פועל באופן דומה ליועץ ההשקעות אך בניגוד ליועץ למשווק ישנה זיקה אפשרית לניירות הערך עליהם הוא ממליץ ועל כן קרוי משווק ולא יועץ. הזיקה מתקיימת מאחר והמשווק עובד מטעם גופים מנהלים והמשווק מייצג את אותו הגוף מול הלקוח כאשר ללקוח ברור כי המשווק הוא אינו אובייקטיבי ומייצג את חברתו.

תנאים לקבלת הרישיון- קריטריונים בסיסיים:

1. להיות בגיר -- גיל 18 ומעלה. ניתן להתחיל את ההליך (בחינות, פטורים והתמחות) בטרם מלאו למבקש 18 שנים, אולם את הבקשה לקבלת רשיון ניתן להגיש החל מגיל 18 ואילך.
2. להיות תושב ישראל או להוכיח שעל אף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק הייעוץ וניתן לאכוף אותן לגביו.
3. להיות מי שלא הורשע בעבירה (מתוך רשימת עבירות כלכליות ואחרות המפורטות בחוק הייעוץ).
4. עליו לעבור בהצלחה חמש בחינות כדלקמן :

א. בחינת היסוד בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית.
ב. שלוש בחינות היסוד בסטטיסטיקה ומימון, כלכלה וחשבונאות, או קבלת פטור מהן (רק אם נקבע פטור בתקנות או אם הוא בעל הכשרה מחו"ל וקיבל פטור לפי הקריטריונים הקבועים לכך באתר הרשות.
ג. בחינה מקצועית א', לאחר מעבר (או קבלת פטור) של ארבע בחינות היסוד. (בחינה נוספת למנהל תיקי השקעות)

5. סיום התמחות בת 6 חודשים לשיווק/ייעוץ והתמחות בת 9 חודשים לניהול. (ניתן להתחיל התמחות רק לאחר סיום כל ארבע בחינות היסוד).

במקרה והמבקש עומד בכל התנאים, ניתן להגיש בקשה לרישיון . כדי לעסוק כבעל רישיון, על מבקש הרישיון לעמוד בדרישות הביטוח, בין באמצעות העסקה בחברה בעלת רישיון מתאים ובין באמצעות עריכת ביטוח אחריות מקצועית באופן עצמאי.
כמו כן, הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון גם למי שעומד בתנאים הנ"ל אם מצאה כי יש פגם במהימנותו.

בחינות הרשות:
כאמור על מבקש הרישיון לעבור חמש בחינות (שש במקרה של ניהול). הבחינות כוללות בחינות יסוד ובחינה מקצועית ( 2 במקרה של ניהול ).
על מנת לגשת לבחינה המקצועית על הנבחן לעבור את כל ארבעת מבחני היסוד או לאחר קבלת פטור מטעם הרשות. ניתן לקבל פטור מ-3 בחינות יסוד: סטטיסטיקה ומימון, כלכלה וחשבונאות. הפטור ניתן למי שהוא :

(1) רואה חשבון.
(2) בעל תואר אקדמי ממוסד מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה בלבד (אין די באישור משרד החינוך) ב- חשבונאות, כלכלה, מנהל עסקים, ביטוח או בנקאות בלבד.
לא ניתן לקבל פטור על סמך תארים אחרים או קורסים ספציפיים, היינו-- כל תואר שאיננו תואר מלא באחד מן התארים המנויים לעיל, איננו מקנה פטור כאמור; גם אם התואר כולל "הדגשה" או "חטיבה" באחד מתארים אלו.
 
הבחינות מורכבות משאלות רבי ברירה (למעט המבחן במקצועית ב') ועל מנת לעבור את המבחן יש
להשיג ציון של 60 נק' לפחות.
הבחינות נערכות פעמיים בשנה לרוב בחודשים מאי,יוני ונובמבר, דצמבר.
 
       התמחות
בקשה לרישום כמתמחה ניתן להגיש רק לאחר עמידה בארבע בחינות היסוד: סטטיסטיקה ומימון, חשבונאות, כלכלה וכן דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. התמחות לא תוכר, אלא אם כן אושרה מראש בידי הרשות.
       התמחות בייעוץ השקעות/בשיווק השקעות יכולה להיעשות אצל מאמן, בעל רישיון מתאים שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות או בניהול תיקים או בשניהם יחד במשך 5 שנים לפחות ולתקופה של 6 חודשים.

התמחות בניהול תיקים יכולה להיעשות רק אצל מאמן בעל רישיון שעסק בישראל בניהול תיקים במשך 5 שנים לפחות ולתקופה של 9 חודשים.
       לא יתמחו יותר מאשר שני מתמחים בבת אחת אצל מאמן, אלא על פי הרשאה מראש מאת הרשות.

קבלת הרישיון:
מועמד שסיים את התמחותו ואת הבחינות רשאי לפנות לרשות ניירות ערך ולבקש לקבל רישיון מותלה במידה ואין לו צורך או יכולת לעסוק בתפקיד המחייב רישיון. במידה והמועמד מבקש לקבל את הרישיון לעיסוק הדורש רישיון יוכיח כי הוא עומד בתנאי הביטוח ויקבל את רישיון פעיל. לרוב נושא הביטוח ותשלום אגרת הרישיון מבוצע על ידי החברה שמעסיקה את בעל הרישיון.

אגרות:
אגרת בקשה לרישיון ליחיד - אגרה המשולמת באופן חד פעמי בתחילת התהליך כאשר האדם נרשם כמועמד לקבלת רישיון בסכום של 296 ש"ח 
אגרות בחינה וערר -  אגרה המשולמת בכל בחינה אליה נרשם המועמד ללא קשר למספר הפעמים שהוא ביצע אותה בעבר ותשלום בגין כל בקשת ערעור של המועמד בנושא הבחינה (לעניין זה אם הערעור מתקבל הכסף מוחזר למועמד). בסכום של 446 ש"ח. 
אגרת רישום מתמחה - אגרה המשולמת בתחילת ההתמחות או במקרים בהם התחלף מאמן בסכום של 296 ש"ח 
אגרה שנתית ליחיד שהוא בעל רישיון - 742 ש"ח.

סה"כ עלות התהליך למבקש לקבל רישיון מנהל תיקים אשר כולל בקשה לרישיון , 4 בחינות יסוד , 2 בחינות מקצועיות ורישום כמתמחה יעלו למועמד 3268 ש"ח . זהו כאמור סכום המינימום אותו ישלם מועמד יש לזכור כי במקרים בהם יאלץ המועמד לבצע מבחן חוזר או אם ברצונו להגיש ערעור הסכום אותו יאלץ לשלם יהיה גבוה בהרבה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
7.4.1 פרוט החומר הכלול בבחינות לקבלת רישיון:
 
על מנת לקבל רישיון לניהול תיקי השקעות או רישיון לייעוץ\שיווק השקעות יש לעבור 4 בחינות יסוד: אתיקה ודיני ניירות ערך, חשבונאות, כלכלה, מימון וסטטיסטיקה. בנוסף יש לעבור מבחן מקצועי הנקרא מבחן מקצועית א'. אלו המבקשים לקבל רישיון מנהל תיקים צריכים לעבור בחינה מקצועית נוספת בשם מקצועית ב'. 
בעלי תואר אקדמי ממוסד מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה בלבד (אין די באישור משרד החינוך) ב- חשבונאות, כלכלה, מנהל עסקים, ביטוח או בנקאות בלבד או רואי חשבון זכאים לקבלת פטור בגין 3 בחינות יסוד:חשבונאות, כלכלה, מימון וסטטיסטיקה.
 
להלן פירוט הבחינות:

דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית:

על הנבחן להוכיח ידע בדיני ניירות ערך לרבות נושאים הקשורים בהצעת ניירות ערך לציבור בשוק הראשוני והליכים בשוק המשני, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, ותקנות לפיו, ומושגי יסוד בדיני החברות. על הנבחן לגלות בקיאות בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות בניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ותקנות לפיו, החל מהגדרת העיסוקים טעוני רשיון, דרך החובות המוטלות על בעל רשיון וכלה בעבירות משמעת, שיפוט ועונשים; הנבחן יידרש להוכיח הבנה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בנושאים של תרמית בניירות ערך, איסור שימוש במידע פנים ועבירות עובד חבר בורסה; על הנבחן לגלות ידע כללי בחוק העונשין, התשל"ז-1977[40], בכל הקשור לעבירות מרמה, זיוף, הונאה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[45], בכל הקשור לעבירת הפגיעה בפרטיות. על הנבחן להוכיח הבנה בכללי ההתנהגות האתית והאחריות המקצועית הנדרשים מהעוסקים בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.
פירוט הנושאים למבחן בדיני ניירות ערך ובאתיקה מקצועית
חלק א' - דיני ניירות ערך
א. חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ותקנות לפיו
1. רשות ניירות ערך: תפקידיה, סמכויותיה ודרכי פעולתה
2. הצעת ניירות ערך לציבור, חובת פרסום תשקיף ופטורים ממנה.
3. פרטי התשקיף מבנהו וצורתו.
4. הליכי ההנפקה והודעות על תוצאותיה.
5. דוחות מיידיים ותקופתיים.
6. דוח הדירקטוריון - מהותו, מבנהו וצורתו.
7. אחריות פלילית:
  • בשל פרט מטעה בתשקיף, פרט מטעה בדוח תקופתי או בדוח מיידי.
  • אחריות פלילית של דירקטורים, נושאי משרה בחברה ומומחים.
8. אחריות אזרחית:
  • אחריות אזרחית של בעל שליטה, דירקטור, מנהל כללי ומומחה.
  • תובענה ייצוגית.
ב. מושגי יסוד בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[41], ובתקנות
לפיו
1. קרן נאמנות - מהותה ואופן הקמתה.
2. הנאמן ועיקרי הנאמנות.
3. אחריותו של מנהל קרן.
4. פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו.
5. קרן נאמנות פתוחה וקרן נאמנות סגורה, שינוי סיווגן ופירוקן.
6. דוחות מיידיים, דוח חודשי, דוח על החזקת יחידות ודוח על הצבעה
באסיפה כללית.
7. פרסום מחירי קניה ומכירה, פרסום מחיר יחידה ומחיר פדיון בקרן פתוחה,
פרסום מחיר יחידה ושוויה בקרן סגורה.
ג. מושגי יסוד בדיני חברות ובכללם:
1. תזכיר, תקנון ושינויים.
2. סמכויותיהם ותפקידיהם של דירקטורים.
3. אחריותם של נושאי משרה.
4. אישור התקשרויות של נושאי משרה עם החברה.
5. אסיפות בעלי המניות.
6. הון המניות ושינויו.
ד. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי
השקעות, התשנ"ה-1995 ובתקנות לפיו
ה. חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-
2004 [46] והתקנות שלפיהם.
חלק ב' - אתיקה מקצועית
 
א. עבירות ניירות ערך לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
  
1. תרמית בניירות ערך, ובכלל זה תיאום הוראות, השפעה מלאכותית על
שערי ניירות ערך, פיצול פקודות וכו'.
2. איסור שימוש במידע פנים.
3. עבירות עובד חבר בורסה.
ב. אתיקה כללית
1. ההבחנות בין ייעוץ השקעות לשיווק השקעות.
2. אי– תלות היועץ.
3. חובת הנאמנות ללקוח.
4. חובת התאמת השירות לצורכי הלקוח.
5. חובת השימוש במידע והספקתו ללקוח.
6. החובה להמליץ במיומנות ובזהירות תוך הצגה מאוזנת של הסיכויים
והסיכונים והדגשת סיכונים מיוחדים.
7. מתן שירות הוגן ללקוח.
8. שימוש במידע שנתקבל בנאמנות.
9. איסור שימוש במידע על פעילות עתידית של לקוחות (Front
Running).
10. התנהגות אחרת שאינה הולמת בעל רשיון.
11. פרקים ג' ו–ד' לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות
ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

חשבונאות
על הנבחן לגלות הבנה בקריאת מאזן, דוח רווח והפסד, דוח על השינויים בהון העצמי ודוח על תזרימי המזומנים ותקנות ניירות ערך הנוגעות לעריכתם של דוחות כספיים. על הנבחן להפגין ידע בניתוח הדוחות הכספיים ובהבנת היחסים הפיננסיים השונים.
פירוט הנושאים למבחן בחשבונאות


א. עקרונות חשבונאיים מקובלים והשפעתם על הדיווח הכספי:
1. עקרון העסק החי (going concern)
2. עקרון השמרנות.
3. בסיס צבירה לעומת בסיס מזומנים.
4. עקרון העלות ההיסטורית.
5. עקרון הקבלת הכנסות להוצאות.
6. עקרון הגילוי הנאות.
7. עקרון המהותיות.
8. עקרון העקביות ונתוני השוואה בדוחות כספיים.

ב. מבנה הדוחות הכספיים והמאזן.
1. מבנה הקבוצות במאזן
2. מזומנים ושווי מזומנים
3. מלאי - שיטות הצגה
4. השקעות בניירות ערך - שיטות הערכה
5. רכוש קבוע - שיטות רישום והפחתה
6. רכוש אחר והוצאות נדחות - שיטות רישום והפחתה
7. התחייבויות-בסיס הצגה ודיווח
8. הפרשות במאזן
9. הרכב ההון העצמי
II דוח רווח והפסד
1. בסיס ההכרה בהכנסה בדוחות כספיים
2. מבנה הדוח
3. הצגת מסים על הכנסה - מסים שוטפים ומסים נדחים
4. הצגת רווחי והפסדי הון
5. הוצאות מימון
6. פריטים יוצאים מהכלל
III דוח על השינויים בהון העצמי - מבנה והרכב.
IV דוח על תזרימי המזומנים
1. תזרימי מזומנים מפעילות רגילה
2. תזרימי מזומנים מפעילות השקעה
3. תזרימי מזומנים מפעילות מימון
ג. דוחות כספיים מותאמים
ד. דוחות כספיים מאוחדים
ה. שיטת השווי המאזני
ו. ביאורים לדוחות הכספיים (ביאור מדיניות חשבונאית, ביאור התקשרויות והתחייבויות תלויות וכו')
ז. אירועים לאחר תאריך המאזן - אופן ביטוים בדוח הכספי
ח. הרווח למניה ומשמעותו
ט. דוחות כספיים לתקופות ביניים - מבנה ותכולת הדוח
י. ניתוח הדוחות הכספיים:
- יחסים פיננסיים.
- יחסי נזילות.
- יחסי רווחיות.
- יחסי איתנות פיננסית.
- מדדים תפעוליים (יעילות).
 
 


 
סטטיסטיקה ומימון
על הנבחן לגלות ידע בחישובי מימון בסיסיים הקשורים לחישוב ריביות, ערך נוכחי ועתידי ותשואות. עליו להיות מסוגל לחשב ערכים מרכזיים ומדדי פיזור של סדרות סטטיסטיות (תוחלת ושונות). על הנבחן להבין את ההתפלגות הנורמלית ומשמעות ניתוח רגרסיה כולל הבנת התוצאות המתקבלות מניתוח שכזה.
פירוט הנושאים למבחן בסטטיסטיקה ומימון
א. סטטיסטיקה
1. סטטיסטיקה תיאורית
2. משתנה מקרי–תוחלת, שונות
3. התפלגות נורמלית
4. הבנת רגרסיה פשוטה
5. הסתברות
ב. חישובי מימון
1. חישובי ריבית:
- ריבית דריבית
- ריבית ריאלית
- ריבית אפקטיבית
2. שיטת ערך נוכחי
3. שיטת שיעור תשואה פנימי
4 חישוב שיעורי תשואה וסטיית תקן
5. מודל תוחלת/שונות
ג. עקרונות ניהול נכסים פיננסיים
1. שימוש במודל הדומיננטיות
2. עקום יעילות
3. שימוש במודל תיק השוק


כלכלה
על הנבחן להבין כיצד פועלים השווקים למוצרים השונים הן בתנאי תחרות ללא התערבות ממשלתית, הן תחת התערבות ממשלתית והן בתנאי תחרות בלתי משוכללת. על הנבחן להבין את פעילות המשק כולו, כולל הסיבות למחזורי עסקים ואת דרכי הפעולה של מדיניות פיסקלית ומוניטרית. בנוסף נדרשת הבנה בסיסית של מסחר בין לאומי ושוקי מט"ח. בכל הנושאים לעיל תידרש מעבר להבנה כללית של הנושאים, גם הכרה ספציפית
של המשק הישראלי והמנגנונים והתהליכים האופייניים לו.
  פירוט הנושאים למבחן בכלכלה


א. יסודות במיקרו כלכלה
1. תופעת המחסור ועקומת תמורה
2. התנהגות הצרכן והפירמה
3. עקומות ביקוש והיצע (חישוב גמישויות)
4. קביעת שיווי משקל בתנאי תחרות
5. התערבות ממשלתית
6. תחרות בלתי משוכללת (מונופול)
ב. יסודות במקרו כלכלה
1. חשבונאות לאומית
2. קביעת התוצר במשק
3. מדיניות פיסקלית
4. שוק הכסף
5. מדיניות מוניטרית
ג. יסודות בכלכלה בינלאומית
1. מאזן התשלומים
2. יתרון יחסי
3. שוק מטבע חוץ
4. מדיניות שער החליפי

בחינה מקצועית א'
על הנבחן להכיר את מבנה שוק ההון בישראל ואת המדדים השונים המסכמים את הפעילות בשוק הון. כמו כן עליו להכיר את הנכסים והמכשירים הפיננסיים השונים, כולל המיסוי עליהם, את שיטות המסחר, שיטות החישוב של מחירי המכשירים הפיננסיים ואת משמעות הפרמטרים המתפרסמים על אודותם. על הנבחן לגלות ידע בשיטות השונות להערכת חברות ולהערכת אג"ח ובשיטות ניתוח של הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג"ח ממשלתיות ובאג"ח של פירמות, תוך שילובם בתיק ההשקעות. על הנבחן להבין את השימוש במכשירים פיננסיים ואת דרכי החישוב של הסיכונים הכרוכים בהשקעה במכשירים הפיננסיים.
 
פירוט הנושאים לבחינה מקצועית א'
 
 
א. הכרת מכשירי ההשקעה הניתנים לרכישה בישראל והמסים עליהם לרבות:
קרנות נאמנות
ניירות ערך
תכניות חיסכון
קופות גמל
מוצרים מובנים
מטבע חוץ
תעודות סל
הכרה בסיסית של שוק הסחורות
ב. רישום למסחר ושיטות מסחר
רישום ניירות ערך למסחר
שיטות מסחר בבורסה בישראל ובבורסות עיקריות בעולם
היכרות עם גיליון שערים ומדדי ניירות ערך בבורסה בישראל ובבורסות
עיקריות בעולם
מכירות בחסר
חברות לרישומים, מסלקת הבורסה, מסלקת מעו"ף, השתתפות באסיפות
כלליות וייפויי כוח (proxy)
ג. גורמים המשפיעים על שווי ניירות ערך (השלכות מיקרו ומקרו)
ד. תיאום שערים
1. דיווידנד וריבית
2. מניות הטבה
3. זכויות
4. הערכת חבילה בהנפקה
ה. היכרות עם שיטות שונות להערכת חברות והפרמטרים הרלוונטיים
לרבות ערך נכסי, שווי שוק, מכפיל ומדדי סיכון.
ו. המבנה העתי של שערי הריבית
ז. הערכת אג"ח
1. סוגי אג"ח ממשלתיות ואחרות ודרכי הנפקתן
2. קריטריונים להערכת אג"ח (לרבות תשואות, מיסוי, Duration, מנוף
וביטחונות)
3. מדידת סיכון (שיטות הרייטינג)
4. ניתוח אג"ח להמרה
ח. תשקיף - הבנה וניתוח כולל הערכת שווי
ט. המכשירים הפיננסיים
הכרת המכשירים הפיננסיים השונים לרבות אופציות, חוזים עתידיים ועסקאות
Swap. כמו כן יש להכיר את נוהלי העבודה במכשירים פיננסיים בישראל
ומערכת הביטחונות של הבורסה וניהולה.
י. שימושים במכשירים פיננסיים
(1) האסטרטגיה והתאמה לתנאי השוק:
אסטרטגיות עירומות
אסטרטגיות קומבינציה - אוכף ושוקת
אסטרטגיות מרווח ופרפר
אסטרטגיית box ושימוש בחוזים סינטטיים
(2) גידור סיכונים (Hedging)
יא. תמחור אופציות
(1) הקשר בין מחיר אופציה call ומחיר אופציה put
(2) תכונות מחירי אופציות
(3) גבולות מחירי אופציות
(4) המודל הנאיבי
(5) המודל הבינומי
(6) המודל של Black and Scholes
(7) רגישות מחיר האופציה לשינוי בפרמטרים ("היווניות")
(8) הערכת כתבי אופציה
(9) הערכת מחירי ניירות ערך המונפקים על ידי חברות, בעזרת מודלים
להערכת אופציות


בחינה מקצועית ב'
על הנבחן להיות מסוגל ליישם את הידע והכלים שרכש בבחינה מקצועית א' ולבצע אינטגרציה של הנושאים השונים הלכה למעשה. על הנבחן לדעת לבנות תיק השקעות מותאם לצורכי הלקוח והנחיותיו ולדעת לנהלו באופן שוטף. הרכב התיק וניהולו יתבסס על האיזון הנדרש בין הנכסים הפיננסיים והתאמתם לתנאים משתנים ולהתפתחויות בכלכלת ישראל והעולם. התאמת ניירות הערך תיבחן על פי שינויי המחירים היחסיים של הנכסים הפיננסיים ועל פי הערכות מקצועיות של חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בשוק.
פירוט הנושאים לבחינה מקצועית ב'


 
  • הגדרת צורכי הלקוח
  • קביעת רמת הסיכון בה ינוהל תיק הלקוח
  • בניית תיק השקעות הלכה למעשה
  • ניהולו השוטף של תיק ההשקעות בכל ההיבטים
  • יכולת תגובה וניתוח סיטואציות ותסריטים אפשריים בכלכלת ישראל ובשוק ההון
  • ניהול סיכונים דינמי בתיק ההשקעות באמצעות מכשירים פיננסיים מתוחכמים,
  • לרבות ניהול תיק באסטרטגיית "דלתא ניוטרל"
  • ניצול הזדמנויות של ארביטראג' והגנה בפני סיכונים
  • חישובי תשואות והשוואת ביצועי התיק למדדי השוואה ותיקים דומים
  • דיווח ללקוח



 
 
 
7.4.2 פרוט אופן ההתמחות:
תהליך ההתמחות
על פי הנחיות הרשות לניירות ערך כל אדם המבקש לקבל רישיון לעסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקים מחוייב לעבור התמחות בפרק זמן הקבוע בתקנות הרשות במקביל למעבר של מבחני הרשות הכוללים מבחני יסוד ושני מבחנים מקצועיים. 

תנאי קבלה להתמחות:
בקשה לרישום כמתמחה ניתן להגיש, לאחר עמידה בבחינות היסוד: סטטיסטיקה ומימון, חשבונאות, כלכלה ודיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית.
בעלי תואר ראשון הזכאים לפטור ממבחני היסוד רשאים להגיש מועמדות לאחר קבלת פטור מהרשות ומעבר של הבחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית.

מי יכול להעביר את ההתמחות:
  • התמחות בייעוץ השקעות / בשיווק השקעות -  יכולה להיעשות אצל מאמן בעל רשיון שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בשייוק השקעות או בניהול תיקים או בשניהם יחד במשך 5 שנים לפחות.
  • התמחות בניהול תיקים - יכולה להיעשות רק אצל מאמן בעל רשיון שעסק בניהול תיקים במשך 5 שנים לפחות.

תקופת ההתמחות
  • התמחות בייעוץ השקעות / בשיווק השקעות -  שישה חודשי התמחות.
  • התמחות בניהול תיקים - תשעה חודשי התמחות.
  • מתמחה יעבוד אצל מאמנו לא פחות מארבעה ימים בשבוע ולפחות 30 שעות שבועיות.
  • מתמחה אשר נעדר מעבודתו באופן חד פעמי (עקב מחלה, חופשה וכדומה), גמר התמחותו יידחה במספר ימי ההיעדרות (שהחסיר במשך כל תקופת ההתמחות). זאת במקרה וימי ההיעדרות עולים על ארבעה עשר יום.
  • ימי התמחות אשר חופפים לימי חג ומועד אשר נקבעו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948[42], היינו, למתמחה יהודי - ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות, ולמתמחה שאינו יהודי החגים שנקבעו על ידי הממשלה ופורסמו ברשומות, לא ימנו במניין ימי ההיעדרות ואין חובה להשלימם.
 
 

רישום להתמחות
  • אדם המבקש להירשם כמתמחה יחתום על מסמכי ההתמחות המופיעים באתר הרשות ויחתים את מאמנו על כתב התחייבות ואת המעסיק.
  • את טופס ההרשמה יש לשלוח בדואר למשרדי הרשות ובמקביל לשלם את אגרת הרישום באתר הרשות.
  • אישור הרשות - הרשות תאשר את ההתמחות ותקבע את מועד תחילתה בהודעה בכתב שתישלח למתמחה וכן בפרסום תאריך תחילת ההתמחות ב"מידע האישי" שבאתר האינטרנט. מועד תחילת ההתמחות לא יקדם למועד תשלום האגרה, קבלת כל המסמכים ברשות ואישור הרשות.

פטורים מטעמים מיוחדים
סעיף 8 א' לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה, 1995, קובע כי הרשות רשאית להעניק רישיון למי שלא עבר בחינות והתמחות "מטעמים מיוחדים" אם שוכנעה כי הוא כשיר לקבל רישיון בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.



התחלת תקופת ההתמחות מחדש
  • היעדרות במהלך תקופת ההתמחות של יותר ממאה ימים בייעוץ השקעות או יותר ממאה ועשרים ימים בניהול תיקים מחייבת התחלת תקופת ההתמחות מחדש.
  • על פי ההצעה לתיקון התקנות מתמחה יוכל להחליף מאמן במהלך תקופת התמחותו בתנאי שהמתמחה יעבוד אצל כל אחד מן המאמנים תקופה של שלושה חודשים לפחות (ההצעה טרם נדונה בועדת הכספים).
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
7.5 קריטריונים לקבלת רישיון לחברה :
 החברה עומדת בהוראות הדין לרבות התנאים הקבועים בחוק הייעוץ  ובכלל זה:
 חברה לייעוץ השקעות או לשיווק השקעות:
  1. החברה המבקשת היא "חברה" כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999[43] דהיינו חברה שנתאגדה בישראל לפי חוק החברות, לפי פקודת החברות, פקודת החברות 1921 או פקודת החברות 1919.
  2. החברה עומדת בתנאי מהימנות.
  3. החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי העניין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים  הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות על פי הוראות סעיף 10ב לחוק .
  4. החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה שהורשע בעבירה (לפי רשימת העבירות המפורטות בסעיף 1 לחוק) או מי שרישיונו הותלה או בוטל על ידי ועדת משמעת - למשך תקופת ההתליה או הביטול, לפי העניין.
  5. החברה מתחייבת כי לא יכהן בחברה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שרשיונו הותלה או בוטל ע"י וועדת משמעת במשך תקופת ההתליה או הביטול.
  6. לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום הקבוע בתקנות הביטוח.
  7. לחברה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות הביטוח.
  8. החברה אינה עוסקת בחיתום.
 
הרשות לא תעניק לחברה רישיון ייעוץ השקעות, גם אם התקיימו כל התנאים שלעיל, כאשר החברה הינה אחת מאלה: בעלת רישיון משווק,  גוף מוסדי,  סוכן פנסיוני,  סוכן ביטוח  וכן חברה שולטת או מחזיקה או נשלטת ביותר מעשרה אחוז מאלה, והכל כאמור בסעיף 7(ג1) לחוק.
הרשות לא תעניק לחברה רישיון שיווק השקעות, גם אם התקיימו כל התנאים שלעיל, כאשר החברה הינה אחת מאלה: בעלת רישיון יועץ, תאגיד בנקאי (שאינו בנק או בנק חוץ בהתאם לתנאי החריג הקבוע לענין זה בסעיף 7 לחוק),  יועץ פנסיוני וכן חברה  שולטת- באחד מאלה או נשלטת בידי אחד מאלה,  והכל כאמור בסעיף 7(ג2) לחוק.
 
 
 
 
 
חברה לניהול תיקים:
  1. החברה המבקשת היא "חברה" כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, דהיינו חברה שנתאגדה בישראל לפי חוק החברות, לפי  פקודת החברות, פקודת החברות 1921 או פקודת החברות 1919.
  2. החברה עומדת בתנאי מהימנות (ראה להלן בדיקת מהימנות נושאי משרה ובעלי שליטה(.
  3. החברה אינה עוסקת בחיתום.
  4. החברה עוסקת אך ורק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות או בייעוץ  פנסיוני או בשיווק פנסיוני או בביצוע פעולות בבורסה ופעולות נלוות הדרושות לשם כך .
  5. החברה התחייבה  כי מי שיעסוק בשמה בניהול תיקים, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה בעלי רישיון מתאים,  או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רשיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה  כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות על פי הוראות סעיף 10ב לחוק .
  6. החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה שהורשע בעבירה (לפי רשימת העבירות המפורטות בסעיף 1 לחוק) או שרישיונו הותלה או בוטל על ידי ועדת משמעת - למשך תקופת ההתליה או הביטול, לפי העניין.
  7. לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום הקבוע בתקנות הביטוח.
  8. לחברה ביטוח, ערבות בנקאית,  פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות הביטוח.
     
    הליך קבלת הרשיון
     שלב ראשון - נוהל רישום טכני למגנ"א טרם הגשת בקשה לרישיון
  9. חברה המבקשת להגיש בקשת רישיון לפי חוק הייעוץ ופונה למערך הרישוי, תופנה טרם הגשת הבקשה, לממונה על האדמינסטרציה של המגנ"א או לאתר האינטרנט של הרשות לשם הורדת טפסי רישום למגנ"א הנמצאים באתר..
  10. על החברה לשלוח,  באמצעות הדואר,  את טפסי הבקשה לרישום החברה ואת מורשי החתימה למגנ"א מטעמה כאשר הם חתומים במקור כנדרש, לפי הכתובת: כנפי נשרים 22, ירושלים 95464,  לידי הממונה על האדמינסטרציה של המגנ"א, גב' ריבי סמואל.
  11. לאחר הגעתם, בדיקתם וקליטתם ע"י  הממונה על האדמינסטרציה של המגנ"א, יישלח לחברה אישור על רישום של מורשה החתימה האלקטרונית למגנ"א והחברה תופנה לגורם מאשר לצורך הנפקת טוקן.
  12. החברה תנפיק טוקן מול הגורם המאשר.
     
  13. סיום ההרשמה הטכנית למגנ"א רשאית החברה לשלוח למערך הרישוי, טופס בקשה לרשיון באמצעות המגנ"א (מ001  או י001 או ש001 ).
     
    שלב שני - הגשת טופס בקשה לרשיון באמצעות המגנ"א (מ001  או י001 או ש001 (.
    לאחר ההרשמה במגנ"א, ניתן להגיש בקשה לרשיון. יש למלא ולשלוח באמצעות המגנ"א, בהתאם לרשיון המבוקש, טופס בקשת רשיון - מ001 לחברה לניהול תיקים, י001 לחברה לייעוץ השקעות או ש001 לחברה לשיווק השקעות.
     
    טופס בקשה לרישיון חברה כולל את הסעיפים הבאים:
  14. תשלום אגרת בקשה לרישיון
    יש לשלם את האגרה באמצעות טופס פ – 18   http://ecom.gov.il/FormsServer/htmlforms/forms/p018.aspx
  15. בדיקת מהימנות נושאי משרה ובעלי שליטה:   על החברה לציין את שמותיהם ופרטיהם של כל  נושאי המשרה ובעלי השליטה בה ולצרף לבקשה לרישיון תצהיר, כשהוא מאומת בידי עו"ד, עבור כל אחד מבעלי השליטה ו/או נושאי  המשרה. נוסח התצהיר מופיע בנספח ידני לטופס בקשת חברה
    לבקשת הרישיון ולתצהירים יש לצרף את המסמכים הבאים:
    א. ויתור על כל זכות לחסיון או לסודיות לגבי מידע המתייחס אל ממלא התצהיר, או לתאגידים שבשליטתו, והמצוי בידי כל גוף אכיפה ופיקוח בארץ ובחו"ל, ביניהם גם משטרת ישראל, בנק ישראל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ורשות המיסים. נוסח הויתור מופיע, לאחר התצהיר.
    ב. קורות חיים.
    ג. צילום תעודת זהות או דרכון.
     
    דרישות המידע בתצהיר הן אחידות. אם חלק מן השאלות אינן רלבנטיות, יש לציין זאת  במפורש ולהסביר מדוע. יש למלא את התצהיר בכתב יד ברור. למסמכים שאינם כתובים בעברית או באנגלית יש לצרף תרגום מאומת על ידי נוטריון. הרשות עשויה לדרוש תרגום מאומת כאמור גם לגבי מסמכים אחרים הכתובים באנגלית
     ייתכן שבעקבות הנתונים שיימסרו, יתבקשו אנשים נוספים למלא גם הם את התצהיר, או חלקים ממנו.
     תנאי הכרחי לטיפול בבקשה הוא מילוי התצהיר, בנוסח המקורי המצורף לטופס הבקשה, באופן מלא ואמין הכולל כל פרט העשוי להיות רלבנטי לקבלת הרישיון המבוקש.
     
     
     
     3 ) רשימת בעלי הרישיון:  
    יש לציין את פרטי היחידים בעלי הרישיון שיועסקו בחברה כיועץ השקעות/משווק השקעות/מנהל תיקים. במקרים בהם מצויין יחיד כבעל רישיון שרישיונו מותלה,  על בעל הרישיון המותלה להגיש, במקביל, בקשה לחדש את רישיונו.
    4) בקשת רישיון לחברה לייעוץ השקעות:
     על החברה להצהיר כי:
     א. היא מתחייבת כי יועסקו בייעוץ השקעות בשם החברה אך ורק עובדי החברה שהם בעלי רישיון יועץ השקעות
     ב. היא מתחייבת כי לא יכהן בחברה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שרישיונו הותלה או בוטל ע"י וועדת משמעת, במשך תקופת ההתליה או הביטול.
     ג. היא עומדת בדרישות ההון העצמי כנדרש לפי תקנות 2 ו - 10 לתקנות הביטוח.
     ד. היא עומדת בדרישות הביטוח, או ערבות בנקאית,או פיקדון, או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו באותן תקנות (בסעיף ה( .
    להצהרתה תצרף החברה אישור רו"ח על עמידה בתנאים אלו.
     ה. היא אינה עוסקת בחיתום.
     כמו כן על החברה להצהיר כי איננה-
     ו. בעלת רשיון משווק או גוף מוסדי ואיננה עוסקת בשיווק השקעות.
     ז. סוכן פנסיוני  או סוכן ביטוח  כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני ,( התשס"ה – 2005 ( [44].
     ח. שולטת או מחזיקה או נשלטת ביותר מעשרה אחוז מאלה המפורטים בסעיפים ה' ו' שלעיל.
     והכל כאמור בסעיף 7(ג1) לחוק.
     5) בקשת רישיון לחברה לשיווק השקעות:  
     על החברה להצהיר כי:
     א. היא מתחייבת כי יועסקו בשיווק השקעות בשם החברה אך ורק עובדי החברה שהם בעלי רישיון שיווק השקעות .
    ב. היא מתחייבת כי לא יכהן בחברה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שרישיונו הותלה או בוטל ע"י וועדת משמעת במשך תקופת ההתליה או הביטול.
     ג. היא אינה עוסקת בחיתום.
     ד. היא עומדת בדרישות ההון העצמי כנדרש לפי תקנות 2 ו - 10 לתקנות הביטוח
     ה. היא עומדת בדרישות הביטוח, או ערבות בנקאית, או פיקדון, או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו באותן תקנות (בסעיף ה(
    . להצהרתה תצרף החברה אישור ר"וח על עמידה בתנאים אלו.
     
    כמו כן על החברה להצהיר כי איננה -
     ו. בעלת רישיון יועץ.
     ז. תאגיד בנקאי,למעט בנק או בנק חוץ  כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי(
     ח. יועץ פנסיוני  כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני – (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני תשס"ה  - 2005.( 
    ט. שולטת  או נשלטת בידי אחד מאלה המפורטים בסעיפים  ו' ז'  ח' שלעיל.
    והכל כאמור בסעיף 7(ג2) לחוק.
     
    6) בקשת רישיון לחברה לניהול תיקים:
     על החברה להצהיר כי:
     א. אינה עוסקת בחיתום, וכי היא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות,  בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות,  או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני,  או בביצוע פעולות בבורסה,  ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך .
     ב. היא מתחייבת כי מי שיעסוק בשמה בניהול תיקים הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מנהל תיקים.
     ג. היא מתחייבת כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה שהורשע בעבירה (לפי רשימת העבירות המפורטות בסעיף 1 לחוק) או שרשיונו הותלה  או בוטל על ידי ועדת משמעת - למשך תקופת ההתליה או הביטול, לפי העניין.
     ד. היא עומדת בדרישות ההון העצמי כנדרש לפי תקנות 2 ו - 10 לתקנות הביטוח [56].
     ה. היא עומדת בדרישות הביטוח, או ערבות בנקאית, או פיקדון, או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו באותן תקנות (בסעיף ה.(
    להצהרתה תצרף החברה אישור ר"וח על עמידה בתנאים אלו.
     
    7) הון עצמי וביטוח של חברות כנדרש על פי התקנותלפרטים נוספים בדבר בסיס החישוב, הון עצמי, חובת הביטוח והשתתפות עצמית
     עדכון ההון העצמי והביטוח לשנת 2014 הנדרש מבעלי רישיון:
    בסיס החישוב : על פי תקנה 10 לתקנות הון עצמי וביטוח [56], יש לעדכן את סכומי ההון העצמי
    והביטוח למעט תקנה 6 - המרת ביטוח) לפי שינוי המדד שבין החודשים נובמבר 1998 לנובמבר
    2013  ולעגל לאלף הקרוב.)בתקופה זו המדד עלה ב-  34.523%
     א . הון עצמי: הון עצמי של בעל רישיון שהוא חברה לא יפחת, בכל עת,  מסכום של  269,000 ש"ח
    ב. חובת ביטוח:
     .1 יועץ או משווק השקעות יחיד - הסכום לא יפחת מ 807,000-ש"ח.
     .2(יועץ או משווק השקעות חברה  או שותפות) - הסכום לא יפחת מ-   1,614,000ש"ח.
    3. חברות ניהול תיקים קיימות 5 דרגות:
    א. אם שווי הנכסים לא עולה על 100,892,000 ש"ח הביטוח לא יפחת מתשעה אחוזים משווי הנכסים הכולל או מ 1,345,000 ש"ח לפי הגבוה שביניהם.
    ב.  אם שווי הנכסים עולה על 100,892,000 ש"ח, אך אינו עולה על 403,568,000 ש"ח, הביטוח לא יפחת מחמישה אחוזים משווי הנכסים הכולל אך בכל מקרה לא פחות מ-9,080,000ש"ח
    ג.  אם שווי הנכסים עולה על 403,568,000 ש"ח, אך אינו עולה על 807,136,000 ש"ח, הביטוח לא יפחת מארבעה אחוזים משווי הנכסים הכולל אך בכל מקרה לא פחות מ-
    20,178,000 ש"ח.
    ד. אם שווי הנכסים עולה על 807,136,000 ש"ח . הביטוח לא יפחת משלושה אחוזים משווי
    נכסים הכולל אך בכל מקרה לא פחות מ- 32,285,000 ש"ח.
    ה.  אם ההון עצמי הוא בגובה של 13,452,000 ש"ח לפחות או שהופקדה בטוחה בסכום של
    4,036,000  ש"ח והדירקטוריון קבע כי היקף הביטוח ותנאיו הם ברמה מספקת
    להבטחת אחריותו, רשאית החברה לערוך ביטוח שלא יפחת מסכום של  40,357,000 ש"ח.
    ג. השתתפות עצמית:
    1. יועץ או משווק השקעות יחיד, יפקיד בטוחה בגובה ההשתתפות העצמית.
    2. בעל רישיון שהוא חברה, ההשתתפות העצמית לא תעלה על 2% מגובה ההון העצמי או על
    1,345,000 ש"ח הנמוך שמבניהם. בעל רישיון שהוא חברה חייב להפקיד בטוחה בגובה ההפרש
    בין סכום ההשתתפות העצמית שנקבע בביטוח לבין סכום ההשתתפות העצמית המרבית
    המותרת.
     
    שלב שלישי - בדיקת הרשות
     לאחר הגשת הבקשה לרישיון יש להמתין להודעה בדבר השלמות ומסמכים נוספים, ככל הנדרש לפי העניין. עם תום הבדיקה, ובהנחה שאין מניעה בדין,  הרשות מעניקה לחברה רישיון.
     
    שלב רביעי – הדרכה
     על מנת לשפר את אופן התנהלותן של חברות בעלות רישיון עורכת הרשות הדרכות לחברות חדשות. לאחר קבלת הרישיון,  נערכות הדרכות לחברות החדשות על ידי מפקחים במחלקה על פי תיאום מראש. ההדרכה מתבצעת במפגש פנים אל פנים עם נציגי החברה ובמהלכה מקבלים הנציגים סקירה על עיקרי חוק הייעוץ וחוק איסור הלבנת הון, תוך פירוט חובותיה של החברה כלפי לקוחותיה וכלפי רשויות הפיקוח. כמו כן, מקבלים נציגי החברה מידע על בעיות ושגיאות שעלו מביקורות שנערכו בחברות אחרות והסבר כיצד להימנע מהן.  ההדרכה ניתנת בפורום קטן של משתתפים, דבר המאפשר התייחסות לנקודות ספציפיות המועלות ע"י נציגי החברה והתמקדות בשאלות המופנות על ידם.
 
 
 
 
 
8. ניתוח נקודות דומות בין תקן ISO 17020  ובין הדרישות הרגולטוריות הנדרשות מחברת ניהול תיקי השקעות:
פרק זה של העבודה ידון בקווים שווים ודומים בין הדרישות מחברות ניהול תיקי השקעות בעלות רישיון ובין הקריטריונים הנדרשים על פי ISO 17020 .
חוק מנהלי תיקים והתקנות שפורסמו לאורך השנים דנות בתחום מורכב מאוד אך ספציפי וממוקד ועל כן ברור כי דרישות אלו מפורטות יותר ומדויקות יותר מתקן גינרי, שהינו כללי ודן במעטפת הרחבה ובמסגרת הכללית שבו גוף בחינה מוסמך צריך לעבוד. הספציפיקציות של גוף בחינה יהיו בהתאם לאופי הבחינה שאותו הוא מבצע ויהיו מפורטות גם בתקנים שתקבע הנהלת החברה והצוות המקצועי שלה וגם על פי דרישות חוקיות הנדרשות מאותן גופי בחינה בהתאם לאופי הבחינה ובהתאם לחוקים של המדינה בהם הם פועלים.
בחלק זה של העודה אראה בצורה מפורטת כיצד ייושמו הלכה למעשה דרישות חופפות בארגון בו עבדתי וניהלתי.
בפרק אציג את דרישות Iso17020 על פי פרקיהם ואיך הדברים באים לידי ביטוי בחברות ניהול תיקי השקעות.
 
פרק 3- דרישות מנהלתיות (Administrative requirements ) הפרק מציג דרישות מנהלתיות (אדמיניסטרטיביות) מגופי בחינה. הפרק קובע שגוף בחינה צריך להיות מזוהה באופן חוקי  (או הארגון שגוף הבחינה מהווה חלק ממנו). אם גוף הבחינה מהווה חלק מהפעילות של ארגון גדול התקן קובע שיש צורך בהפרדה של גוף הבחינה כך שניתן יהיה לזהות אותו בתוך הארגון. גוף הבחינה צריך להיות בעל מסמכים המתארים את צורת עבודתו ואת ההיקף הטכני של הפעילויות אליהם הוא מוסמך הוא צריך להיות מבוטח לחבות (liability) ובעל מסמכים המתארים את האופן בו הוא פועל מבחינה עסקית.
הפרק מתייחס על אופן הזמנת העבודה על חוזה שנחתם עם הלקוח ומתייחס לעניין ביטוח החבות של גוף הבחינה.
 
הדרישות מחברת ניהול תיקי השקעות:
  • החברה המבקשת היא "חברה" כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, דהיינו חברה שנתאגדה בישראל לפי חוק החברות, לפי  פקודת החברות, פקודת החברות 1921 או פקודת החברות 1919.
  • החברה עומדת בתנאי מהימנות ותעבור בדיקת מהימנות נושאי משרה ובעלי שליטה.
  • החברה אינה עוסקת בחיתום.
  • החברה עוסקת אך ורק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות או בייעוץ  פנסיוני או בשיווק פנסיוני או בביצוע פעולות בבורסה ופעולות נלוות הדרושות לשם כך .
  • החברה התחייבה  כי מי שיעסוק בשמה בניהול תיקים, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה בעלי רישיון מתאים,  או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה  כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות על פי הוראות סעיף 10ב לחוק .
  • החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה שהורשע בעבירה (לפי רשימת העבירות המפורטות בסעיף 1 לחוק) או שרישיונו הותלה או בוטל על ידי ועדת משמעת - למשך תקופת ההתליה או הביטול, לפי העניין.
     
    ההתייחסות לחוזה בחוק- החוק מחייב על החתמת חוזה עם הלקוח הסכם ניהול. (סעיף 13 לחוק)
    הסכם בכתב
    על פי חוק, ההתקשרות עם היועץ, משווק או מנהל התיקים חייבת להיעשות בהסכם בכתב. דרוש לקבל העתק מן ההסכם לפני תחילת מתן השירות. הלקוח זכאי לכך על פי החוק.  ההסכם יכלול  הסכמות בעלות חשיבות מיוחדת. כמו דמי ניהול ועמלות, מדיניות השקעה, עסקאות בסיכון מיוחד וכדומה.
    נושאים שחייבים להופיע בהסכם
  1. פרטי הזיהוי והנתונים שלך, הלקוח.
  2. הצרכים וההנחיות כפי שמסר אותם  הלקוח לבעל הרישיון
  3. פירוט דמי ניהול, עמלות והוצאות אחרות שיחויב הלקוח בהם ודרך חישובם.
  4. קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרישיון.
  5. קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או העדר אפשרות כזו.
  6. הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרישיון כלפי לקוחו כפופה לחובתו  למסור ידיעות על פי כל דין.
  7. כאשר בעל רישיון הוא חבר הבורסה לניירות ערך - הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי חוק ניירות ערך.
  8. בהסכם עם משווק השקעות יש לשים לב לכך שההסכם כולל את חובות הגילוי הנאות, בהן מחויב משווק ההשקעות.
 נושאים נוספים שחייבים להופיע בהסכם עם מנהל תיקים
בנוסף לפרטים שנכללו בסעיף הקודם , הסכם עם מנהל תיקים חייב לכלול התייחסות לנושאים
נוספים, כדלקמן:
  1. יפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות. הלקוח רשאי לתת למנהל תיקים יפויי כוח לפעול עבורך על פי שיקול דעתו אולם רצוי להגביל את שיקול הדעת שלו לגבי סכומי כסף, סוגים של השקעות וכיוצא בזה.
 
  1.  אפשר והלקוח החליט לממן את השקעותיו באשראי. הוא חייב להגדיר בהסכם במפורש את האפשרות לקבל אשראי, מהי מסגרת האשראי ותנאיו. אם הלקוח   אינו מעוניין באשראיהדבר ייאמר במפורש בהסכם.
  2. הוראות לעניין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות של הלקוח מניות,אגרות חוב, אופציות וחוזים עתידיים, פיקדונות, מט"ח וכו' יש להגדיר את השיעור של כל אחד מסוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים ביחס לשווי תיק ההשקעות. חשוב להגדיר גם  בצורה מפורשת מהו החלק היחסי אשר הלקוח מותיר לשיקול דעתו הבלעדי של מנהל התיק.
  3.   רכישת ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים במחיר העולה על מחיר הבורסה הידוע במועד הרכישה או מכירת אותם נכסים במחיר הנמוך ממחיר הבורסה הידוע במועד המכירה: יש  לקבוע בהסכם אם ניתנת לכך הסכמת הלקוח או אם הלקוח מתנה הסכמה כזו באישור מראש.
  4.    הלקוח רשאי גם לאסור בכלל על מנהל התיקים לבצע עסקאות שלא במסגרת המסחר בבורסה או שלא במחיר הבורסה.
  5.    לעניין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות- את דבר עיסוקם בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותם תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, וכן את הגופים המוסדיים שם בעלי זיקה לנכסים פיננסיים שלהם.
הון עצמי וביטוח של בעל רישיון
החוק קובע כי בעל רישיון חייב להחזיק במקורות כספיים ובביטוח על מנת שתהיה לו יכולת לשלם ללקוח  פיצוי כספי אם התרשל בתפקידו או אם מי מעובדיו מעל באמון כלפי לקוחותיו.
  1. חברה בעלת רישיון חייבת להחזיק, על פי חוק, הון עצמי בסכום הקבוע בתקנות. מטרת ההון העצמי היא לשמש "כרית ביטחון" לחוסנו של בעל הרישיון.
  2. בעל רישיון חייב לערוך ביטוח לכיסוי חבותו בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי לקוחותיו. מנהל תיקים חייב לערוך ביטוח גם לכיסוי חבותו בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי לקוח. חברה בעלת רישיון רשאית להמיר חלק מסכום הביטוח בערבות בנקאית לטובת הלקוחות או בפיקדון או בפיקדון ניירות ערך למשמרת.    
  3. על פי החוק, בעל רישיון חייב למסור ללקוחותיו פרטים על הביטוח או הערבות הבנקאית,לרבות שם המבטח, תקופת הביטוח,  פרטי הבנק שנתן ערבות בנקאית  אם יש  ותוקפה; קיומו של פיקדון או פיקדון ניירות ערך למשמרת אם יש כתחליף לביטוח וכן את שם עורך הדין או רואה החשבון הנאמן לפיקדון ופרטיו.
 
 
 
פרק 4 - עצמאות גוף הבחינה, אי משוא פנים ויושרה (Independence, impartiality and integrity)  - הפרק מציג את הצורך בעצמאותו של גוף הבחינה וצוות עובדיו כדי למנוע אי אובייקטיביות באופן ביצוע  הבחינה.
צוות עובדיו של גוף הבחינה צריך להיות חופשי מכל לחץ מסחרי או עסקי או לחצים אחרים אשר עלולים  להשפיע על אופן ביצוע הבחינה או על שיפוטם. צריכים להיות נהלים אשר ימנעו מגורמים חיצוניים (כמו אנשים שמחוץ לארגון או ארגון חיצוני) להשפיע על תוצאות הבחינה או על אופן ביצוע הבחינה.
רמת אי התלות של גוף הבחינה חייבת להיות כפופה לתנאים שבמסגרתם מתבצעת פעילות הבחינה. התקן מציג שלושה מצבים לסיווג גופי בחינה:
סוג א' (Type A ) - גוף בחינה אשר מספק את שירותיו כצד שלישי.
סוג ב' (Type B ) - גוף בחינה השייך לארגון אב אולם מהווה חלק מזוהה ונפרד. ארגון האב יכול להיות מעורב בתכנון, ייצור,  הספקה, הרכבה, תחזוקה או משתמש בפריט אותו בוחן  גוף הבחינה. גוף הבחינה הוקם ע"י ארגון האב על מנת  לספק שרות זה.
סוג ג' (Type C ) - גוף בחינה המעורב בתכנון, ייצור, הספקה , הרכבה או תחזוקה של פריטים אותו הוא בוחן או שהוא בוחן פריטים דומים ממתחרים. גוף מסוג זה יכול לתת שירותי בחינה לגופים אחרים שאינם ארגוני האב שלו.
 
חברה לניהול תיקי השקעות:
חוק מנהלי תיקים עוסק בתחום זה בהרחבה בפר ג' לחוק, "חובת אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים".
 
חובות אמון וזהירות
בעל רישיון חב חובות אמון וזהירות כלפי לקוחותיו. הוא נדרש לפעול לטובת לקוחותיו. חל עליו איסור להעדיף את ענייניו האישיים או אלה של אחרים על פני טובת לקוחותיו וכן להעדיף ענינו
של לקוח אחד על פני לקוח אחר. כמו כן, הוא חייב לנהוג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות
סבירה ועליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.
התאמת השירות לצורכי הלקוח
בעל רישיון נדרש להתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או השיווק שהוא נותן או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבור לקוחותיו לצרכיו והנחיותיו של כל לקוח. החוק קובע את הפרטים שעליו לברר עם הלקוח לשם התאמת השירות כאמור לעיל החוק מחייב אותו לבירור צרכים והנחיות . (הלקוח (
 
הסכם בכתב
בעל רישיון נדרש לערוך הסכם בכתב עם הלקוח. החוק קובע את הפרטים שההסכם חייב לכלול
גילוי נאות
יועץ השקעות או משווק השקעות נדרש לגלות ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים
לעסקה המוצעת או לייעוץ/ שיווק הניתן.
על העוסק בשיווק השקעות חלות חובות גילוי מוגברות - עליו להביא לידיעת לקוחותיו, בכל
מקום שבו הוא מנהל את עסקיו בשלט בולט וברור, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ
השקעות. כמו כן, עליו לגלות פרטים אלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה, במסמך בכתב
שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו ובהסכם עם הלקוח. על העוסק בשיווק השקעות לפרסם
באתר האינטרנט שלו את עובדת היותו עוסק בשיווק השקעות, את הזיקה שיש לו לנכסים
פיננסיים, מהות הזיקה ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים.
איסור על ניגוד עניינים
בעל רישיון נדרש להודיע ללקוח על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד בו הוא עובד לבין הלקוח
ולקבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לפעילות זו.
איסור העדפה ואיסור מתן תמריצים
על בעל רישיון יועץ השקעות או מנהל תיקים חל איסור להעדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים
שלו או של התאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד. לעומת זאת, בעל רישיון משווק השקעות,
לעומת זאת הינו בעל זיקה לנכסים פיננסיים ועל כן לא מוטל עליו איסור העדפה.
סיכונים מיוחדים
יועץ/משווק השקעות נדרש להודיע ללקוח על עסקה הכרוכה בסיכונים מיוחדים. מנהל תיקים
חייב לקבל מלקוחו אישור מראש ובכתב, לפני ביצוע עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד. למשל כתיבת
אופציות או ביצוע עסקאות בחוזים עתידיים.
החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח
החוק מחייב את מנהל התיקים להחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של הלקוח בנפרד מאלה
שלו. כמו כן, חייב מנהל התיקים להחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד ולקבל
החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד. מנהל התיקים עובד באמצעות חשבון כספי בבנק או אצל חבר בורסה אשר הלקוח מייעד לצורך זה. גם ניירות הערך ויתר הנכסים הפיננסיים של
הלקוחות חייבים להיות מופקדים בחשבון על שמם, בבנק או אצל חבר בורסה.
 
בדומה לתקן ISO17020  הקובע שלוש דרגות או סוגים של גופי בחינה על פי רמת החופש שלהם והאי תלות שלהם בגופים אחרים גם חוק מנהלי תיקים אימץ מודל של שלושה סוגי בעלי רישיון בהתאם לשירות שהם נותנים ולרמת האי תלות שלהם במוצרים פיננסים שונים או זיקתם למוצרים פיננסים שונים.
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה -   1995  מגדיר "ייעוץ השקעות" כדלקמן: "מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים, לרבות השקעות בקופות גמל, אופציות או חוזים עתידיים. "ייעוץ" - בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום
בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו."
יועץ השקעות ייתן עצה לגבי כדאיות של השקעה, אולם בסופו של דבר שיקול הדעת וההחלטה במה וכיצד להשקיע - היא תמיד של הלקוח והוא שמבצע את הפעילות בחשבון.
משווק ההשקעות כמו יועץ ההשקעות, מספק שירותי ייעוץ השקעות, אלא שיש לו קשר כלשהו
לנכס פיננסי , אחד או יותר. למשל, משווק השקעות העובד בחברת ניהול תיקים שיש לה חברה
בת המנהלת קרנות נאמנות. החוק מחייב את המשווק לספר ללקוח כי אינו יועץ השקעות אלא
משווק השקעות.
"ניהול תיקי השקעות" מוגדר כדלקמן: "ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים." כאמור, מעצם ההגדרה, ובניגוד ליועץ השקעות ולמשווק השקעות, מנהל תיקים מפעיל את שיקול דעתו ומבצע בעצמו את הפעילות בחשבונך כמובן, לאחר שבירר את צרכיו והנחיותיו של הלקוח.
מנהל תיקים לא חייב לקבל מראש את הסכמתך לכל עסקה שהוא מבצע אלא במידה שעסקה
הטעונה הסכמת הלקוח מראש הוגדרה מראש בהסכם הניהול או בחוק. מנהל תיקים צריך להיות אדם שהלקוח שם בו את מבטחו, שכן הוא  נותן לו גישה לחשבונו.
 
פרק 5 - סודיות (Confidentiality )  - התקן קובע  שהגוף הבוחן חייב לאבטח את המידע לו הוא נחשף במסגרת פעילויות הבחינה. זאת מאחר שיש להגן על זכויות הבעלות של הלקוח.
 
חברה לניהול תיקי השקעות
בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רישיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו. (סעיף 19 בחוק).
 
פרק 6 -ארגון והנהלה ( Organization and management ) - הפרק מתייחס לאותן אמות מידה שיאפשרו לגוף הבחינה לפעול בצורה יעילה .
גוף הבחינה חייב להיות מאורגן כך שיבטיח את היכולת הטכנית לביצוע הבחינות. יש צורך בתיעוד והגדרת האחריות, התיאור שלה ומבנה ארגוני. כאשר גוף הבחינה מספק גם התעדה
(Certification ) ו/או שירותי בדיקה יש להגדיר בצורה ברורה את היחסים בין הפעילויות הללו.
יש צורך במינוי מנהל טכני מוסמך ובעל ניסיון בפעילות של גוף הבחינה. הוא חייב להיות עובד קבוע בארגון והוא האחראי לכך שהבחינה תתנהל על פי התקן. בגוף בחינה המורכב מאגפים שונים ניתן למנות מנהל טכני לכל אגף. לכל אחד ממנהלים אלו ימונה ממלא מקום אשר יחליפם בעת היעדרותם. ישנו צורך בתיאור מתועד של כל תפקיד המשפיע בדרך כל שהיא על איכות הבחינה, תאור התפקיד יכלול גם את רמת ההשכלה הנדרשת, ההכשרה הדרושה, הידע הטכנולוגי והניסיון.
 
חברה לניהול תיקי השקעות:
המבנה הארגוני של החברה  וההיררכי צריך להיות ברור . אחת לשנה בסוף הרבעון הראשון של השנה עד התאריך 31.3 מחויבת חברת ניהול תיקים לדווח באמצעות טופס מ003 –"דוח שנתי של חברה לניהול תיקים אודות המבנה הארגוני ובעלי תפקידים בה" על השנה שהסתיימה. הדוח כולל פרטים הודות המחלקות השונות בארגון תוך פירוט של שמות המנהלים של אותן מחלקות ופרוט מספר העובדים המועסקים בכל יחידה ומספר העובדים שהם בעלי רישיון המועסקים ביחידה. הדווח כולל שרטוט של המבנה הארגוני של החברה.
 
פרק 7 - מערכת האיכות (Quality system) - הנהלת גוף הבחינה תגדיר ותתעד את מדיניות האיכות ויעדיה. מדיניות זו צריכה להיות ברורה ומיושמת בכל הדרגים של הארגון.
מערכת האיכות צריכה להיות מתועדת "במדריך האיכות" . ההנהלה תמנה אחראי לאבטחת האיכות אשר יהיה בעל גישה ישירה להנהלת הארגון. הוא יהיה אחראי לעדכון השוטף של מערכת האיכות.
גוף הבחינה יקיים מערכת לבקרת התיעוד השייך לפעילותו. תופעל מערכת מתוכננת ומתועדת  למבדק איכות פנימי.  יפותח נוהל אשר ידון בפעולות מתקנות. סקר הנהלה יבוצע בפרקי זמן שיקבעו במטרה להבטיח את המשכיות התאמתה של מערכת האיכות, יעילותה והצורך להכניס בה שינויים ושיפורים דרושים.
 
חברה לניהול תיקי השקעות- חובת בניית מערכת נוהלי עבודה:
 
הוראה לתאגידים המורשים בדבר חובת קביעת נהלי עבודה בנוגע לדרכי פעולתם וניהולם
הוראה לפי סע' 28 ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 [47]
דברי הסבר:
הסדרת תהליכי עבודה באמצעות נהלים בתאגיד המורשה הינה בעלת חשיבות רבה, הן עבור
התאגיד המורשה והן עבור שוק ההון בכללותו. ברמת התאגיד המורשה תסייע הסדרת תהליכי
העבודה באמצעות נהלים לניהול השוטף של התאגיד ולחיזוק מערך הבקרה והאכיפה הפנימית בו ותתרום ליעילות של התאגיד ולשיפור רמת השירות ללקוח. ברמת שוק ההון תתרום הסדרה של תהליכי העבודה באמצעות נהלים אצל התאגידים המורשים לחיזוק בטחון הלקוחות בנותני
השירותים הפיננסיים ובהגברת יציבות ואמינות שוק ההון.
בביקורות שנערכו בתאגידים המורשים נמצא, כי לא תמיד קיימים אצל התאגיד המורשה נהלים המפרטים תהליכי עבודה ברורים ומוגדרים, וגם כאשר קיימים נהלים, הם לעיתים אינם
מעודכנים, חלק מבעלי התפקידים בתאגיד כלל לא מודע לקיומם ובחלק מהתאגידים אין גורם
המפקח על יישומם בפועל.
מטרת הוראה זו היא לחייב את התאגיד המורשה להסדיר את פעילותו באמצעות נהלי עבודה.
החובה שמטילה הוראה זו אינה מסתכמת בקביעת הנהלים, אלא שהיא דורשת כי כל בעל תפקיד יכיר את כל נהלי העבודה הרלוונטים לו ויבין את חשיבות יישומם.
ההוראה מפרטת את הנושאים בהם יש לקבוע נהלים. ואולם, הנהלים המפורטים אינם מהווים
רשימה סגורה והתאגיד המורשה יסדיר את פעילותו באמצעות נהלים נוספים, ככל שהם נדרשים מאופי עיסוקו.
ההוראה קובעת פרטים בסיסיים, אשר התאגיד המורשה מחויב לכלול בכל נוהל המתייחס
ליישום הוראות החוק. מעבר לפרטים בסיסיים אלה, נדרש התאגיד לצקת לנהלים את התוכן
המתבקש מאופי פעילותו ומורכבותה.
מובהר כי החובה שמטילה ההוראה לכתיבת נהלים בנושאים המפורטים בה ולהכללת הפרטים
הבסיסים המתייחסים לכל נוהל חלה ככל שעניינים אלה רלוונטיים לאופי פעילותו של התאגיד
המורשה ולהתנהלותו בפועל. כך למשל, תאגידים מורשים העוסקים רק בייעוץ השקעות או
בשיווק השקעות ולא בניהול תיקי השקעות, אינם נדרשים לקביעת נהלים בענין טיפול בטעויות
בחשבון לקוח.
עוד מובהר, כי אפקטיביות הנהלים טמונה בהתאמתם לתהליכי העבודה בפועל. על מנת שתהיה
התאמה בין נוהלי העבודה להתנהלות התאגיד בפועל, מומלץ כי כתיבת הנהלים תבוצע על ידי
בעלי תפקידים בתאגיד.
יצוין, כי הוראות בדבר קביעת נהלי עבודה ניתן למצוא בכללים והנחיות הניתנים לגופים
מפוקחים אחרים בישראל וגם במדינות אחרות, כך לדוגמא:
חוזר גופים מוסדיים 2006-9-7 של אגף שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר[48], מחייב את
הגופים המוסדיים לקבוע נהלי עבודה לפעילות השוטפת של הדירקטוריון וועדותיו.
 
בחוזרי המפקח על הבנקים ניתן למצוא דוגמאות רבות להוראות בדבר קביעת נהלי עבודה של
תאגידים בנקאיים, כשביניהם נציין את חוזר ניהול בנקאי תקין12/95  [49] המפרט את הנושאים  שיש לכלול בנוהלי העבודה הפנימיים של התאגיד הבנקאי לעניין פעילות בשוק המעו"ף ואת חוזר ניהול בנקאי תקין 12/95  המפרט את הנהלים שעל הבנקים לנהוג על פיהם בתיקון רישומים  שגויים בחשבון הלקוח.
 
גם סעיף 18 (8) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 1994- קובע בין תפקידי הדירקטוריון את החובה לקבוע נהלי עבודה בעניינים מסוימים. כמו כן פזורות בהוראות החוק
והתקנות מכוחו חובות נוספות בדבר קביעת נהלי עבודה ספציפיים, כמו נוהל פעילות בנגזרים
ונוהל קביעת שווי ניירות ערך.
רשות ניירות ערך האמריקאית  ה-הSEC קבעה ב-   Rule 270.38a-1 מכוח
 The Investment company act 1940  [50] חובה כללית לכל החברות הרשומות בתחום ההשקעות לאמץ וליישם נהלי עבודה ומדיניות כתובים, כדי למנוע הפרות של חוק ניירות ערך הפדרלי ולהבטיח את יכולת הפיקוח על התאמתם המקצועית של כל הגורמים המועסקים על ידי החברה או הקשורים לפעילותה. כך, לדוגמא, על החברה להסדיר בנהלים נושאים של דיווח שנתי, שמירת מסמכים,מחייב , מינוי קצין ציות ועוד.
בדומה לכך, גם הרשות הבריטית לשירותים פיננסיים ה- FSA קבעה כלל וכן הנחיה שפורסמה ב-   , Section 417(1) of the Financial Services and Markets Act 2000 [51]   
המחייבת חברה לייסד וליישם מערכת של נהלים המתאימה לעסקיה. פירוט הנושאים אותם החברות נדרשות להסדיר בנהלים מפורסם במדריך הרגולטורי של ה FSA -.
 
ההוראה:
.1  כללי:
 1.1 תאגיד מורשה יקבע נהלים אשר יבטיחו את קיום הוראות החוק והרגולציה מכוחו על
        ידי התאגיד, נושאי המשרה בו ועובדיו, ויפעל על פיהם.
 1.2 כל בעל תפקיד בתאגיד המורשה יכיר את נהלי העבודה הרלוונטים לעבודתו.
 1.3 מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף 1.1 לעיל, תאגיד מורשה יקבע נהלי עבודה בנושאים
המפורטים להלן, ככל שהם רלוונטיים לאופי פעילותו:
א. הטמעת הוראות הדין ונהלי עבודה, הדרכה ואכיפה פנימית;
ב. טיפול בניגודי עניינים;
ג. מניעת העדפה של לקוחות;
ד. טיפול בחריגות ממדיניות לקוח ובטעויות בחשבון לקוח;
ה. אבטחת מידע;
ו. שמירת מסמכים;
ז. רציפות במתן השירות;
ח. טיפול בתלונות לקוחות;
ט. גיוס לקוחות;
י. קיום הוראות החוק והרגולציה.
1.4 הנהלים המפורטים בסעיף 1.3 לעיל יאושרו בכתב על ידי מנכ"ל התאגיד וידונו על ידי
        דירקטוריון התאגיד ויקבלו את אישורו. גם עדכון נהלים אלה יהיה כפוף לאישורם של
       מנכ"ל התאגיד ושל הדירקטוריון.
 1.5על התאגיד המורשה לשמור גרסאות קודמות של נהלים שעודכנו.
 1.6 הנוהל יכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:
א. כללי פעולה מפורטים המתחייבים מתהליכי העבודה.
ב. התמודדות עם חריגה מכללי הפעולה ובכלל כך סמכות אישור החריגה ואופן
תיעוד נסיבות החריגה.
ג. המועד שנקבע לתחילת יישומו של הנוהל.
ד. בעל התפקיד בתאגיד האחראי על יישומו של הנוהל, כולו או חלקו, בהתאם לחלקי
הנוהל ו/או שלביו.
ה. בעל התפקיד בתאגיד האחראי על הפיקוח על ביצוע הנוהל, (בשונה מאחראי
לביצוע הנוהל) ומנגנוני הבקרה והפיקוח ליישומו התקין של הנוהל.
ו. בעל התפקיד בתאגיד האחראי לעדכון הנוהל.
ז. תדירות בחינת הנוהל ודרכי עדכונו, בין היתר לנוכח שינוי בהוראות הדין הרלבנטי,
לאור תוצאות בקרה שנערכה לגבי יישומו, לאור שינויים בתהליכי העבודה
וכדומה.
ח. מועד אישור הנוהל והסמכות המאשרת, מועדי העדכונים שחלו בו והסמכות
שאישרה את העדכונים.
ט. מנגנון הבקרה על יישום הנוהל ותיקון ליקויים נדרשים מכך.
  .2 פירוט הנהלים הנדרשים:
2.1   נוהל הטמעת הוראות דין ונהלי עבודה, הדרכה ואכיפה פנימית
התאגיד המורשה יסדיר באמצעות נוהל את תהליכי ההטמעה וההדרכה הננקטים על
ידו לשם הטמעת הוראות הדינים הרלוונטים, הוראות רגולטוריות רלוונטיות ונהלי
העבודה (להלן- ההוראות) ודרכי האכיפה הפנימית להבטחת יישומם.
על הנוהל לכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
א. כללים להטמעה רוחבית ראשונית של ההוראות בקרב העובדים שההוראות
חלות עליהם.
ב. כללים להטמעה של ההוראות בקרב עובדים חדשים.
ג. כללים להטמעה תקופתית של ההוראות בקרב כלל העובדים שההוראות חלות
עליהם.
ד. כללים להטמעה של ההוראות בנסיבות של שינוי בהן, לרבות לאחר עדכון
תקופתי של נוהל העבודה ו/או תיקון ליקויים.
ה. פרטים בדבר תוכניות הדרכה והכשרה בנושאים אליהם מתייחסות ההוראות,
אם קיימות, ועקרונות לביצוע הדרכה תקופתית, תוך הבחנה בין הטמעה
ראשונית, עובדים חדשים, הנהלה ובעלי תפקידים שונים בתאגיד.
ו. פרטים בדבר מדיניות אכיפה פנימית, סנקציות ותמריצים ביחס לקיום או אי
קיום ההוראות, אם קיימים.
2.2   נוהל טיפול בניגודי עניינים
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את הטיפול בניגודי עניינים, כולל התייחסות לכל
אחד מניגודי העניינים.
במסגרת ההתייחסות לכל אחד מניגודי העניינים יתאר הנוהל את המנגנון לאיתור
ניגודי העניינים, את הפעילות וניגוד העניינים הגלום בה ויפרט את המנגנונים בהם
נוקט התאגיד לשם מזעור ניגודי העניינים, ניהולם ובקרתם.
2.3   נוהל מניעת העדפה של לקוחות
תאגיד מורשה יקבע נוהל מפורט בדבר מניעת העדפת ענינו של לקוח אחד על פני ענינו
של לקוח אחר, בין אם מדובר בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות ובין אם מדובר
בביצוע עסקה על ידי מנהל תיקים באמצעות חשבון מפצל או במישרין לחשבון לקוח.
מבלי לפגוע בכלליות האמור), לעניין ניהול תיקים באמצעות חשבון מפצל (חשבון מרכז,
באמצעותו מבוצעות במרוכז פעולות בניירות ערך ובנכסים פיננסיים עבור אחרים,
יכלול הנוהל גם מנגנון פיצול עסקאות, לרבות קביעת מפתח החלוקה בין החשבונות
השונים ופירוט בדבר סמכות מתן הוראות.
2.4  נוהל טיפול בחריגה ממדיניות הלקוח ובטעויות בחשבון לקוח
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את אופן הטיפול בחריגה ממדיניות ההשקעות
שנקבעה על ידי הלקוח (להן חריגה) ובטעויות בחשבון הלקוח.
לענין נוהל זה "טעות" משמעה - רישום שגוי בחשבון לקוח, פעולה שנרשמה, או
בוצעה בטעות בחשבונו של הלקוח או שנרשמה בסכום שגוי או במועד שגוי, וכן פעולה
שלא נרשמה במועד בו היתה אמורה להירשם.
נוהל זה יכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
א. מנגנונים לאיתור חריגות בחשבון הלקוח ותיעודן.
ב. מנגנונים לאיתור טעויות בחשבון לקוח ותיעודן.
ג. כללים בדבר הדיווח על גילוי החריגה או הטעות לגורמים פנימיים בתאגיד
וללקוח.
ד. מנגנון המפרט את אופן תיקון החריגה או הטעות (לרבות חיוב או זיכוי הלקוח
כתוצאה מהטעות) ותיעוד הפעולות הננקטות לתיקון הטעות.
ה. אופן הבקרה על מהלך תיקון החריגה או הטעות.
ו. כללים בדבר תהליך הפקת לקחים למניעת הישנות חריגות או טעויות.
 2.5  נוהל אבטחת מידע
תאגיד מורשה יגדיר בנוהל אבטחת מידע עקרונות להגנה על המידע שברשותו בכלל,
ולשימוש מאובטח במערכות מידע בפרט. עקרונות אלה יגדירו, בין היתר, את חובת
שמירת סודיות המידע, לרבות מידור ושמירת המסמכים המועברים לבעל רישיון,
לעובדיו ו/או למועסק על ידו. כן יפורט בנוהל אופן השימוש בשרתים, מחשבים ניידים
ונייחים, ציוד תקשורת, ציוד מחשובי המשמש את התאגיד לצורכי עיבוד או שמירת
המידע ו ציוד אחר מכל סוג המשמש לשמירת מסמכים. לעניין זה "מידע" משמעו -
מידע על פרטי הלקוח וחשבונותיו, בין אם קיים במסמכים מכל סוג שהוא ובין אם הוא
אגור באמצעות מערכות מחשב ו/או ציוד תקשורת.
בנוסף נדרש התאגיד להתייחס בנוהל, בין היתר, גם לאלה:
א. הפעולות הננקטות לשם הגנה מפני דליפת מידע.
ב. בחינה ושמירה על אמינות מערכות המידע וכן שמירת ציוד אחר בו מצוי מידע.
ג. האמצעים לשם צמצום הסיכונים הנובעים משימוש במערכות מידע לרבות דרכים
למידורו של מידע אודות הלקוחות.
 2.6 נוהל שמירת מסמכים
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את אופן שמירת המסמכים בתאגיד, בין אם קיים
במסמכים מכל סוג שהוא ובין אם הוא אגור באמצעות מערכות מחשב ו/או ציוד
תקשורת. בנוהל זה ייקבעו כללים בדבר סוגי המסמכים שיישמרו, אופן שמירתם ומשך
שמירתם, בשים לב לחובת שמירת הסודיות כלפי הלקוח ולאפשרות גיבוי המידע,
אחזור המידע בשלמותו ואיתור המסמכים במידת הצורך.
2.7  נוהל רציפות במתן השירות
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את התנהלותו במצב של נבצרות מכל סיבה
שהיא, לרבות היעדרות, פגיעה במערכות החברה, תקלות טכניות, מצבי חירום
לאומיים וכדומה, ואת התנהלותו במהלך ההתאוששות ממצב זה. בנוהל זה ייקבעו
כללים בעניין אופן מתן השירות ללקוחות בתקופת הנבצרות ובתקופת ההתאוששות
ובעניין הדיווחים ללקוחות בהקשר זה.
במסגרת נוהל זה יש לכלול גם התייחסות להתנהלות התאגיד אל מול לקוחותיו
במקרה של ביטול הרישיון או הפסקת הפעילות בתאגיד.
2.8  נוהל טיפול בתלונות לקוחות
תאגיד מורשה יקבע נוהל לעניין טיפול בתלונות לקוחותיו, ויתייחס בו, בין היתר,
לנושאים הבאים:
א. מינוי הגורם האחראי לטיפול בתלונות לקוחות.
ב. קביעת דרכי הדיווח על תלונת לקוח.
ג. פירוט מנגנון הטיפול בתלונת לקוח, לרבות עריכת תרשומות ותיעוד אופן הטיפול
וההתדיינות מול הלקוח, קביעת לוחות זמנים לשלבי הטיפול.
2.9   נוהל גיוס לקוחות
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את פעילותו המתייחסת לגיוס לקוחות. נוהל גיוס
לקוחות יכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
א. תהליך גיוס הלקוחות, תוך פירוט בעלי התפקידים הרשאים לעסוק בכל שלב
בתהליך והמידע והמסמכים המוצגים במהלך התהליך.
ב. תהליך ההתקשרות בהסכם על כל שלביו, תוך הבחנה בין סוגי לקוחות שונים
)לקוח יחיד, תאגיד, גוף מוסדי, לקוח חריג (כדוגמת קטין, אפוטרופוס, איש ציבור
וכד'.
ג. מנגנון בחירת משווקים חיצוניים, לרבות הקריטריונים לבחירתם והכישורים
המקצועיים והאישיים הנדרשים מהם, עקרונות ההתקשרות עם המשווקים
החיצוניים, תגמולם ודרכי הפיקוח עליהם.
2.10   נוהל בדבר קיום הוראות החוק והרגולציה
על מנת להימנע מהפרות הוראות החוק על ידי התאגיד המורשה ועובדיו, יסדיר
התאגיד המורשה באמצעות נוהל את התהליכים הפנימיים שיתקיימו בחברה על מנת
להבטיח את ביצוע הוראות החוק החלות עליו, את הבחינה השוטפת של עדכוני
הוראות החוק והרגולציה ואת בחינת תהליכי העבודה המתחייבים מהוראות כאמור,
ככל שאלה אינם מוסדרים בנהלים הקיימים בתאגיד.
על הנוהל לכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
א. מנגנון מיפוי של הוראות החוק והרגולציה החלות על התאגיד.
ב. תהליכי עבודה אשר ימנעו הפרת הוראות כאמור, לרבות תהליכי מעקב אחר
עדכוני חקיקה ורגולציה.
ג. כללים ליישום בקרות על תהליכי העבודה שנקבעו.
 
דרישת חוק ני"ע מחייב חברה לניהול תיקים לבנות ספר נוהלים (מדריך איכות) התואם את אופי התנהלות החברה ודרך עבודתה .  הרשות דורשת כי הספר יכלול לפחות את עשרת הפרקים המפורטים להלן. כמו ב ISO גם פה המחייבות למדריך האיכות היא של כל עובדי הארגון ובראשם המחויבות של ההנהלה הבכירה ביותר בארגון קרי מנכ"ל וחברי הדירקטוריון.
ספר הנהלים שנבנה בחלק זה של העבודה מקיף את דרישת "ההוראה לתאגידים מורשים בדבר חובת קביעת נהלי עבודה". ספר הנהלים כולל את עשרת הנהלים המחייבים על פי ההוראה מגוף העוסק בניהול תיקים וכולל הרחבה של נהלים נוספים התואמים את אופן פעילות הארגון.
 

 

 
 
 
ספר הנהלים מצורף בנספח.
בדיקות ובקרות פנים בחברה לניהול תיקי השקעות:
כללי ממשל תאגידי קובעים בעיקר כללי ניהול קפדניים על הדירקטוריון ועל ועדת הביקורת. סיבה להחלת הכללים גם בחברות ניהול תיקים גדולות היא כי ככל שחברת ניהול התיקים גדולה יותר ופעילותה מורכבת יותר, הן מבחינת היקף פעילותה והן מבחינת מספר לקוחותיה, הרי שהחשש לפעילות בניגוד עניינים עולה. ההנחה היא שהחלת כללי ממשל תאגידי תשפר את יכולת הפיקוח על פעילות ניהול התיקים ותקטין את החשש מפני ניגוד עניינים ומפני הטיית שיקול הדעת של  מנהל התיקים. 
לחוק הייעוץ, אם כן, נוסף פרק ד'1 העוסק בכללי הממשל התאגידי, ומגדיר מהי חברת ניהול תיקים גדולה, ומהם הכללים החלים עליה. 
)א( דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת )בחוק זה - ועדת ביקורת(.
)ב( תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
1.  להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם לסעיף 24 ו 3 לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
2.  לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
3.  לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.
4 . לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות כאמור בסעיף 24 ב)ב(.
)ג( מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
)ד( יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
)ה( המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
)ו( המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
)ז( אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
)ח( ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
)ט( מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה,
יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
)י( בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.
מבקר פנימי
 )א(  על המבקר הפנימי שימונה לפי סעיף 24 ו  3  יחולו הוראות סעיפים 3)א 4ב(, 8, 9, 10, ו 12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב 1992- , [53] בשינויים המחויבים.
)ב( המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
)ג( המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.
 
פרק 8 - כוח אדם  (Personnel) - בגוף הבחינה יועסקו מספיק עובדים קבועים בעלי ניסיון בכדי לבצע את הפעילות של גוף הבחינה. הצוות האחראי לביצוע הבחינות יהיה בעל הכשרה מתאימה, ניסיון,  וידע מספיק בכדי לבצע את הבחינות ולקבוע את התאמת התוצאות לדרישות. הוא יכיר את הטכנולוגיות הדרושות לייצור המוצר, דרך השימוש במוצר והפגמים העלולים להופיע תוך שימוש או שרות.
גוף הבחינה חייב להכין תוכנית הכשרה לעובדים אשר תבטיח את שליטתם בהיבטים המנהליים והמקצועיים. התוכנית תכלול שלושה שלבים: חניכות, עבודה תחת פיקוח של בוחנים מנוסים, ועדכון שוטף בהכרת הטכנולוגיות המתפתחות.
כל המידע על השכלתם של העובדים והכשרות שהם עברו יהיה מתועד. משכורתם של העובדים לא תושפע ממספר הבחינות אותם הם מבצעים או מהתוצאות המתקבלות.
 
חברה לניהול תיקים:
בדומה לדרישות הקיימות ב ISO חוק מנהלי תיקים קובע בתקנה שבנושא הכנת נהלי עבודה שיש להכין נוהל בנושא הטמעת הוראות הדין, והכנת תוכנית הדרכה ואכיפה פנימית.
נוהל הטמעת הוראות דין ונהלי עבודה, הדרכה ואכיפה פנימית
התאגיד המורשה יסדיר באמצעות נוהל את תהליכי ההטמעה וההדרכה הננקטים על
ידו לשם הטמעת הוראות הדינים הרלוונטים, הוראות רגולטוריות רלוונטיות ונהלי
העבודה (להלן- ההוראות) ודרכי האכיפה הפנימית להבטחת יישומם.
על הנוהל לכלול, בין היתר, את הנושאים הבאים:
א. כללים להטמעה רוחבית ראשונית של ההוראות בקרב העובדים שההוראות
חלות עליהם.
ב. כללים להטמעה של ההוראות בקרב עובדים חדשים.
ג. כללים להטמעה תקופתית של ההוראות בקרב כלל העובדים שההוראות חלות
עליהם.
ד. כללים להטמעה של ההוראות בנסיבות של שינוי בהן, לרבות לאחר עדכון
תקופתי של נוהל העבודה ו/או תיקון ליקויים.
ה. פרטים בדבר תוכניות הדרכה והכשרה בנושאים אליהם מתייחסות ההוראות,
אם קיימות, ועקרונות לביצוע הדרכה תקופתית, תוך הבחנה בין הטמעה
ראשונית, עובדים חדשים, הנהלה ובעלי תפקידים שונים בתאגיד.
ו. פרטים בדבר מדיניות אכיפה פנימית, סנקציות ותמריצים ביחס לקיום או אי
קיום ההוראות, אם קיימים.
 
פרק 9 -  אמצעים וציוד (Facilities and equipment) - גוף הבחינה צריך להיות בעל ציוד ומתקנים מתאימים לביצוע פעילויות הבחינה. יש צורך בכללים ברורים לגבי ההפעלה והשימוש במתקנים והציוד של גוף הבחינה. גוף הבחינה צריך לדאוג ולהבטיח כל הזמן התאמה של הציוד  לביצוע המשימות הנדרשות. הציוד חייב להיות מזוהה. יש לדאוג לתחזוקת הציוד בהתאם לתקנות ולהוראות מתועדות. הציוד חייב להיות מכויל בהתאם לתוכנית שהוכנה ולהיות עקיב לאבות המידה הלאומיים. חומרי יחוס יהיו עקיבים לחומרי יחוס לאומים או בינלאומים. לגוף הבחינה יהיו נהלים, במקרים בהם זה רלוונטי, בנושאים: בחירת ספקים מוסמכים, רכש, בדיקה של חומרים שהתקבלו, והבטחת תנאי אחסון נאותים במקומות בהם מאוחסן ציוד. יש לקבוע פרקי זמן לביצוע בדיקת ציוד זה תוכנות במחשבים ובציוד אוטומטי יבדקו לשם אימות התאמתם לשימוש. יקבעו אמצעים ודרכים להגנה על שלמות הנתונים ובטיחותם. לגוף הבחינה יהיו נהלים מתועדים להתמודדות עם ציוד ומכשור פגום. ציוד פגום ייצא מהשרות ויאוחסן במקום מוגדר ומסומן באופן ברור. תיבדק השפעת הפגם שנתגלה על הבחינות שכבר שנעשו. מידע על הציוד יתועד וישמר, מידע זה יכלול את זיהוי הציוד, כיולו ופעולות התחזוקה.
חברה לניהול תיקים:
לפרק זה אין דרישה אקוויוולנטית מחברת ניהול תיקי השקעות מאחר והיא דנה בצד הטכני וההנדסי של הציוד הדרוש לביצוע הבחינות.
פרק 10 - שיטות בחינה ונהלים (Inspection methods and procedures )- על גוף הבחינה  להשתמש בהוראות מתועדות בתכנון הבחינה כולל דגימה מתאימה וטכניקות הבחינה. כל ההוראות התקנים, הנהלים הכתובים, רשימות בחינה ונתונים רלוונטים לביצוע הבחינה ישמרו ויהיו זמינים לסגל העובדים בכל עת. לגוף הבחינה תהיה מערכת בקרה על חוזים והזמנות, תצפיות ונתונים שהתקבלו במהלך הבחינה יתועדו בהקדם בכדי למנוע אובדן אינפורמציה רלוונטית.  כל החישובים והעברת נתונים יהיו תחת בדיקה מתאימה. תהיינה הוראות כתובות לביצוע בחינה באופן בטוח.
 
 
חברה לניהול תיקים:
פרק זה ב ISO מתייחס באופן קונקרטי  לאופן תכנון הבחינה.  ניתן למצוא בדרישות מחברת ניהול תיקים, דרישה הפונה לתחום הספציפי המתייחס לניהול השקעות ובאופיו דומה לדרישה של פרק זה.
סעיף 12 בחוק התאמת השירות לצורכי הלקוח: החוק קובע כי על בעל רישיון להתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.
ב 2014 יצא נוסח עדכני של הרשות בדבר אפיון צרכי  הלקוח נוסח אשר מקל על מהלי התיקים ועל הלקוחות בכך שהדרישה צומצמה ביחס לנוסח שפורסם בשנת 2010 .
 
הוראה לבעלי רישיון בקשר לבירור צרכיו והנחיותיו של לקוח (נוסח חדש 2014 ):
פרק א: תחולה
1 . ההוראה, חלה על בירור צרכים והנחיות של לקוחות שהם יחידים בלבד.
2.  ההוראה חלה על מנהלי תיקים, משווקי השקעות ויועצי השקעות )להלן: בעל רישיון(.
פרק ב: אופן ביצוע הליך בירור הצרכים הראשוני
3. הליך בירור צרכי הלקוח והנחיותיו ) להלן: "ההליך הראשוני"(, יתבצע כחלק מהליך גיבוש
הסכם ההתקשרות עם הלקוח.
4.  ההליך הראשוני יתבצע על ידי מי מהמפורטים להלן לפי העניין:
4.1 עובד או שותף, בעל רישיון, של התאגיד המורשה עימו התקשר הלקוח.
4.2 בעל רישיון העובד בתאגיד הבנקאי עימו התקשר הלקוח.
4.3  יחיד בעל רישיון לייעוץ השקעות או שיווק השקעות עימו התקשר הלקוח.
4.4  מתמחה של בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים בסעיפים 4.1 עד 4.3 לעיל, שיבצע את
ההליך בנוכחותו ובפיקוחו של בעל רישיון.
5.  על אף האמור בסעיף 1 לעיל, כאשר הלקוח הופנה לבעל הרישיון )בסעיף זה: "נותן השירות"(
על ידי בעל רישיון אחר )בסעיף זה: "המפנה"(, רשאי נותן השירות להסתמך על ההליך
הראשוני שבוצע על ידי המפנה בכפוף לקיום התנאים הבאים:
א. פרק הזמן שחלף בין בירור הצרכים שנעשה ע"י בעל הרישיון המפנה ובין מועד עריכת
ההסכם שנערך בין הלקוח לנותן השירות, יאפשר לנותן השירות לעמוד בחובת התאמת
השירות לצרכי הלקוח.
ב. לדעת נותן השירות, ההליך כאמור בוצע כנדרש בהוראות אלה ובאופן המאפשר לו לקיים
את חובת התאמת מתן השירות ללקוח.
בחר נותן השירות להסתמך על ההליך הראשוני שבוצע על ידי המפנה, יצרף את תיעוד ההליך
שבוצע על ידי המפנה להסכם מתן השירותים ללקוח, וההליך יחשב כאילו בוצע על ידי נותן
השירות. נותן השירות רשאי לעשות שימוש מלא או חלקי בהליך הראשוני שביצע המפנה.
כאשר עשה שימוש חלקי בהליך כאמור, עליו להשלימו באמצעות עריכת הליך ראשוני משלים
לפי הוראה זו.
.6  ההליך הראשוני יתבצע באחת הדרכים שלהלן:
6.1  בפגישה פנים אל פנים עם הלקוח.
6.2  באמצעות שיחה טלפונית מוקלטת, שיחת ווידאו מוקלטת, תכתובת דוא"ל או שיחוח
צ'אט באינטרנט אשר נשמרו בדרך הניתנת לאחזור )להלן: "שיחה מוקלטת"(, לגביהם
יתקיימו כל התנאים הבאים:
6.2.1  שאלון בירור הצרכים יהיה בידי הלקוח מבעוד מועד על מנת שהלקוח יוכל לקרוא
את השאלות לפני קיום השיחה המוקלטת.
6.2.2 בעל הרישיון יוודא קיומו של שאלון בירור הצרכים לנגד עיני הלקוח בעת ביצוע
ההליך הראשוני.
6.2.3  ההליך הראשוני יחל לאחר שהלקוח השיב בחיוב על שאלות שמטרתן לוודא קריאת
השאלון שנשלח אליו, קיומם של תנאים מתאימים לניהול השיחה המוקלטת מבחינת
הלקוח והזמן העומד לרשותו לניהול השיחה ביחס לזמן המשוער שיידרש לקיומה
ואשר יימסר ללקוח מראש.
6.2.4  קיום התנאים כאמור בסעיפים לעיל יתועד על ידי בעל הרישיון כחלק מתיעוד ההליך
הראשוני.
6.2.5  בתאגיד בו מועסק יותר מבעל רישיון אחד, תבוקר השיחה המוקלטת על ידי בקר
שיחה. לעניין זה "בקר שיחה": נושא משרה בתאגיד המורשה והאחראי על תחום
רלוונטי בתאגיד בנקאי )שניהם להלן: "האחראי"( או בעל רישיון בדרגת בכירות גבוהה מזו של בעל הרישיון שביצע את השיחה המוקלטת, אשר מונה לעניין זה על ידי האחראי. האחראי ימנה את בעל הרישיון הבכיר כאמור, לאחר שווידא התאמתו לביצוע הבקרה. בוצעה השיחה המוקלטת על ידי מי שהוגדר בנוהל שנקבע מראש  בתאגיד מורשה, כבעל הרישיון הבכיר ביותר בתאגיד המורשה, לא נדרשת עריכת בקרת השיחה על ידי בקר שיחה.
בקר השיחה יאחזר את התהליך )יאזין לשיחה הטלפונית, יצפה בשיחת הווידאו או יקרא התכתובת בהליך שבוצע בדרך של שיחוח או בדוא"ל לפי העניין(, יוודא קיום ההליך באופן תקין ויאשר זאת בכתב בנוסח שייקבע מראש בתאגיד המורשה או  בתאגיד הבנקאי, לפי העניין. הנוסח כאמור, יכלול התייחסות לכך שההליך הראשוני בוצע כנדרש על פי החוק וההוראות.
7.  ההליך הראשוני יבוצע מול הלקוח, בכפוף לאמור להלן:
7.1 בעל רישיון רשאי לבצע את ההליך הראשוני מול מיופה כוח בחשבון, המורשה במפורש
לבצע בשם בעל החשבון את ההליך הראשוני ובחירת מדיניות ההשקעה המתאימה ללקוח
וכן מול מי שרשאי לחייב את החשבון. מיופה הכוח יכול שיהיה בעל רישיון לפי החוק או מי
שנבחר לכך על בסיס של קרבה אישית ללקוח אשר מהות הקשר שלו עם הלקוח איננה על
בסיס עסקי.
7.2  כאשר מספר לקוחות הינם בעלי חשבון משותף יכול שההליך הראשוני יבוצע מול אחד
הלקוחות, בהתקיים אחד התנאים שלהלן:
7.2.1 על פי הסכם פתיחת החשבון המשותף הוא מוסמך לחייב את החשבון המשותף
באופן עצמאי;
7.2.2  יש בידיו ייפוי כוח לפיו הוא רשאי לבצע בשם יתר השותפים בחשבון את ההליך
הראשוני ובחירת מדיניות ההשקעה.
7.3 בהליך הראשוני המבוצע בשיחה מוקלטת, תומצא לבעל הרישיון האסמכתא להרשאה
כאמור בסעיפים 7.1 ו 7.2 לעיל, לפני תחילת מתן השרות. -
7.4  התעורר צורך לבצע השלמות או בירורים נוספים מול הלקוח לאחר שההליך הראשוני בוצע
כנדרש בהוראות אלה, רשאי בעל הרישיון לבצעם גם באמצעות שיחה מוקלטת מבלי הצורך
בקיום התנאים המפורטים בסעיפים 6.2.1 עד 6.2.5 לעיל. על ביצוע ההשלמות או התיקונים
יחול האמור בסעיף 9.4 להלן.
פרק ג: תוכן הבירור
8. ההליך הראשוני יותאם לנסיבות הרלוונטיות ללקוח ובחשבון המשותף למספר לקוחות יותאם ההליך גם למהות הקשר בין הלקוחות ככל שהדברים נוגעים לחשבון )כך לדוגמה בחשבון משותף בין אב לבן בו שותף הבן בחשבון משיקולי נוחות בעוד הכספים בחשבון שייכים לאב בלבד, יערך ההליך הראשוני ביחס לצרכיו ומטרותיו של האב; בחשבון משותף של בני זוג, אשר הכספים בו שייכים במשותף לבני הזוג, יכול ההליך להתייחס לצרכיהם ומטרותיהם המשותפים של שני בני הזוג ובכל מקרה על תוצאת ההליך לשקף מדיניות אחידה(.
 9. ההליך הראשוני יכלול מספר שלבים:
9.1 מתן הסבר ללקוח לגבי חשיבות בירור צרכיו והנחיותיו:
בעל הרישיון יסביר ללקוח את חשיבות ההליך הראשוני וחשיבות עדכניותו לצורך התאמת הרכב תיק הלקוח למאפייניו הייחודיים של הלקוח, ויודיע ללקוח כי עליו לעדכן את בעל הרישיון, בכל שינוי בפרטים שמסר לבעל הרישיון בתהליך.
בעל הרישיון יסביר ללקוח כי אי מסירת פרטים או מסירת פרטים חלקיים,עלולה לפגוע ביכולת של בעל הרישיון להתאים את השירות שיינתן לצרכיו וכי במידה שלא יתקבל מהלקוח מידע שיהווה תשתית מספקת להתאמת מדיניות ההשקעה ללקוח על ידי בעל הרישיון, לא יתאפשר מתן השירותים לפי החוק.
השאלות שיישאל הלקוח יוצגו לו בפשטות ובאופן ברור, ללא הגדרות כוללניות או מעורפלות שאין בצידן הסבר. יש להקפיד על צורת ניסוח זו גם במקרה בו נתונות מראש מספר תשובות אפשריות.
9.2  אפיון הלקוח:
9.2.1 בכדי לאתר את מאפייניו הייחודיים של הלקוח, יש לבצע תשאול בהיקף הנדרש בנסיבות העניין.
9.2.2  התשאול יכלול כל עניין הדרוש לשם קבלת מידע על מאפייניו של הלקוח המסוים והעדפותיו בהתייחס לסוג השרות שיינתן.
9.2.3 להלן פירוט נושאים שחובה לכלול בתשאול הלקוח במטרה להכירו באופן שיסייע במתן השרות. רשימה זו איננה רשימה סגורה ויש להרחיבה בכל עניין הדרוש לדעת בעל הרישיון לשם התאמת השירות לצרכיו ומאפייניו של הלקוח כמפורט להלן.
9.2.3.1  מטרות ההשקעה ומצב כספי: שאלות שנועדו להבהיר את היכולת הפיננסית הקיימת והצפויה של הלקוח, את טווח ההשקעה הצפוי ומידת הנזילות הנדרשת.
9.2.3.2  יחס לסיכון: שאלות שנועדו להבהיר את יחסו של הלקוח לתנודתיות בשוק והפסדים אפשריים של הקרן ו/או הרווחים, הן במונחים יחסיים של תשואה והן במונחים קבועים של
שווי כספי. בכדי לקבל תשובה המשקפת את יחס הלקוח לסיכון, יש להסביר לו את הקשר בין סיכון לתשואה בתיק ההשקעות וכל עניין אחר הרלוונטי לעניין הסיכון.
9.2.4  על בעל הרישיון להתאים את הבירור ולשאול את השאלות הרלוונטיות למאפייני פעילותו ולאופיו של הלקוח. כאשר השאלון הינו טופס הכולל שאלות מובנות אין להשאיר שאלות בטופס השאלון ללא תשובה ויש לנהוג בעניין זה כמפורט בפרק ד' להלן.
9.3 קביעת מדיניות ההשקעה בתיק
9.3.1 בעל הרישיון יסכם וינתח בכתב את המידע שהתקבל מהלקוח ויקבע מדיניות השקעה בתיק שלדעתו מתאימה ללקוח על בסיס המידע שהתקבל מהלקוח ובשיתוף הלקוח, לאחר שהלקוח קיבל מבעל הרישיון הסבר בעניין הקשר בין מאפייניו כעולה מהבירור שנערך לו
ובין מדיניות ההשקעה שנבחרה לו.
9.3.2 בחירת מדיניות ההשקעה המתאימה תעשה באמצעות קביעת מספר דרגות סיכון אפשריות בתיקי השקעה ("Risk tolerance measure")וסיווג הלקוח לאחת מדרגות סיכון אלו, תחת המגבלות שהוצגו על ידי הלקוח בשלב התשאול.
9.3.3 דרגת הסיכון תכלול תוכן מילולי וכמותי. אין לקבוע סיווג לדרגת סיכון המושתת רק על חלוקה כמותית של אפיקי ההשקעה בתיק )לדוגמא 20%  מניות(.
9.3.4 התאמת הלקוח לדרגת הסיכון תקבע על פי מדדים כלשהם להערכת סיכון שיאמץ בעל הרישיון. בעל הרישיון יכול להשתמש במדדים הקיימים בעולם הפיננסי או בכל מדד אשר ישקף באופן מהימן את דרגת הסיכון של הלקוח.
9.3.5 בעל הרישיון יסביר ללקוח את דרגת הסיכון אליה סווג ומשמעותה,תוך שימוש בלשון ברורה וחד משמעית. אין להשתמש במונחים מעורפלים )כגון: סיכון נמוך, סיכון בינוני וכיו"ב( ללא הסבר מפורט לצידם. לאחר קביעת דרגת הסיכון יקבל בעל הרישיון את אישור
הלקוח לדרגת הסיכון שנבחרה.
9.3.6 במקרה בו הלקוח מעוניין בסיווג לדרגת סיכון שונה מהדרגה אליה סווג, ירשום בעל הרישיון את הסיווג המומלץ על ידו ואת בחירת הלקוח, לרבות הסבר בנוגע לסיבה בגינה מעדיף הלקוח סיווג שונה מהמומלץ. במידה ולא נאמר בתיעוד ההליך במפורש אחרת, דרגת
הסיכון שנקבעה תחשב כזו שהומלצה על ידי בעל הרישיון.
9.4 תיעוד כל המידע בהסכם עם הלקוח
9.4.1 ההליך הראשוני יתועד ויחתם על ידי בעל הרישיון שערך אותו. בוצע ההליך בפגישה פנים אל פנים, ייחתם התיעוד גם על ידי הלקוח וימסר לידיו ככל שניתן, במעמד עריכתו ולכל המאוחר תוך חמישה ימי עסקים מהמועד בו נערך ולפני תחילת מתן השירות ללקוח. חתימת הלקוח על תיעוד ההליך כאשר הוא לא בוצע בפגישה פנים אל פנים תיעשה לא יאוחר מחתימת הלקוח על ההסכם למתן השירותים.
9.4.2 התיעוד יכלול את המידע שביקש בעל הרישיון לברר בעניין הצרכים והמטרות של הלקוח, ואשר נמסר לו על ידי הלקוח. בעל הרישיון רשאי לתת את השירות רק בתנאי שבמידע שתועד יש כדי לשקף את הבסיס ששימש את בעל הרישיון לקביעת מדיניות ההשקעות שמתאימה ללקוח.
9.4.3 בעל רישיון ישמור את תיעוד ההליך הראשוני ותיעוד כל עדכון שנערך לגביו כמפורט להלן, במשך שבע שנים מהמועד האחרון בו הסתמך על האמור בו.
פרק ד: סירוב הלקוח למסור פרטים או מידע שאינו רלוונטי
10. בעל רישיון נדרש להשקיע מאמץ סביר לקבלת מידע רלוונטי.
11. בכפוף לאמור בסעיפים  9.1 ו 9.4.2  לעיל בעניין חיוניות קיומו של מידע הדרוש לשם התאמת -מדיניות ההשקעה ללקוח ותיעודו, יזהיר בעל רישיון לקוח אשר מסרב למסור לו פרטים הנדרשים במסגרת ההליך או לחשוף חלק מהמידע הרלוונטי, במהלך ביצוע ההליך הראשוני, כי השירות עלול להיפגע כתוצאה מאי מסירת הפרטים או מסירת פרטים חלקיים, וינקוט אמצעים סבירים על מנת שהלקוח יפנים את משמעות סירובו. האזהרה תתועד, והתיעוד יכלול את הפרטים שהלקוח מסרב למסור.
12. בעל רישיון המקיים את ההליך הראשוני באמצעות טופס הכולל שאלון מובנה, לא ישאיר
שאלות בשאלון ללא מענה. אם מדובר בשאלה לא רלוונטית ללקוח ואשר לכן לא נשאלה, יש
לציין במקום לרישום התשובה "לא רלוונטי". לנוכח סירוב הלקוח להשיב לשאלה יירשם:
"סירב להשיב".
פרק ה: עדכון אפיון הלקוח ומדיניות ההשקעות שלו.
13. לעניין לקוחות בעל הרישיון שאינם לקוחות יחידים, יקבע בעל הרישיון תהליך של עדכון
הצרכים וההנחיות של הלקוחות, שיביא בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל
הרישיון ואופי הקשר שבין בעל הרישיון והלקוחות כאמור, באופן המאפשר עמידת בעל
הרישיון בחובת ההתאמה לצרכי הלקוח על פי החוק.
14. בעל רישיון" לעניין ביצוע עדכון בפרק זה הינו מי שרשאי לבצע את ההליך כמפורט בסעיף  4לעיל.
15. לעניין לקוחות שהינם יחידים, יבצע בעל רישיון עדכון של הפרטים שנכללו בתשאול לפי סעיף   9 לעיל )להלן "הפרטים המאפיינים"(, באופן שוטף התואם לפי שיקול דעתו את אופי השירות -ואופי הקשר עם הלקוח. לעניין זה תיראה כעדכון כאמור, שיחה שהתקיימה בין בעל הרישיון ובין הלקוח, אשר תועדה בדרך הניתנת לאחזור, ואשר במהלכה נשאל הלקוח אם חל שינוי כלשהו בפרטים המאפיינים ובעדכונים שנערכו לגביהם, ובלבד שיש בידי בעל הרישיון מסמך בו מתועדים פרטים אלה כפי שעודכנו במהלך הזמן, ומסמך זה נמסר ללקוח או שהלקוח יכול לצפות בו באמצעים אלקטרוניים )המסמך יכונה להלן: "תמונת המצב הידועה" ועדכון כאמור יכונה: "עדכון שוטף"(.
שיחת עדכון שוטף יכול שתיעשה בפגישה פנים אל פנים עם הלקוח או בשיחה טלפונית.
16. נודע לבעל הרישיון כי חל שינוי בפרטים המאפיינים, יעדכן את תמונת המצב הידועה באופן שיובהרו פרטי השינוי לעומת הנוסח הקיים והמועד בו בוצע השינוי.
17. לא ביצע בעל הרישיון עדכון שוטף במשך תקופה של שנים עשר חודשים, יבצע עדכון מקיף כמפורט להלן:
17.1 במהלך עדכון מקיף ישאל בעל הרישיון את הלקוח האם חל שינוי ביחס לכל אחד
מהנושאים שנכללו בהליך הראשוני, אשר יפורטו ללקוח. במידה ומתשובת הלקוח עולה כי
ביחס לאיזה מהנושאים כאמור חל שינוי, יבדוק בעל הרישיון מול הלקוח את הצורך
בעדכון הפרטים המאפיינים בנושא בו ציין כי חל שינוי.
17.2 במידה ובמהלך ביצוע העדכון המקיף יהיה לנגד עיני הלקוח המסמך הכולל את תמונת
המצב הידועה, העדכון יכול שיבוצע בדרך של הנחיית הלקוח לקרוא את המסמך וקבלת
התייחסותו לשינויים הנדרשים בו.
17.3 העדכון המקיף יתועד והעתק ממנו ישלח ללקוח בסמוך לאחר ביצועו. בעל רישיון רשאי
שלא לשלוח ללקוח את העתק התיעוד המקיף שערך, אם ביקש הלקוח ביוזמתו, שלא לשלוח לו את העתק התיעוד כאמור, ובכפוף לכך שהלקוח יכול לצפות בתיעוד שנערך, באתר האינטרנט של בעל הרישיון.
18. עדכון מקיף יכול שיעשה בפגישה פנים אל פנים עם הלקוח, בשיחה טלפונית, בדוא"ל, בדרך של שיחוח )צ'אט( ובאמצעות מערכת אינטרנטית מקוונת, הניתנים כולם לאחזור, בכפוף לקיום התנאים המפורטים בסעיפים 6.2.1-6.2.4 לעיל. נעשה העדכון באמצעות מערכת מקוונת, יתאפשר גם מתן מענה במלל פתוח לכל אחת מהשאלות שיכללו בהליך העדכון, ויידרש מתן תשובה לשם התקדמות בתהליך.
19. העדכון השוטף או המקיף יכול שייעשה מול מיופה כוח המוסמך לבצע את ההליך הראשוני, ובחשבון משותף מול אחד מבעלי החשבון המשותף, לאחר שאישר בפני בעל הרישיון כי הוא - מוסמך לייצג את יתר בעלי החשבון לעניין העדכון.
20. אם בהתאם לעדכון שוטף או מקיף, נדרש שינוי של דרגת הסיכון אליה סווג הלקוח בעבר,
יוסבר הצורך בכך ללקוח תוך קבלת הסכמתו בכתב לביצוע השינוי. הסכמת הלקוח לביצוע
השינוי, יכול שתתקבל בשיחה טלפונית מוקלטת בה יאשר הלקוח את סיווגו לדרגת הסיכון
העדכנית, מבלי הצורך בקיום התנאים המפורטים בסעיפים 6.2.1 עד 6.2.5  לעיל. מסמך המפרט
את דרגת הסיכון העדכנית יועבר אל הלקוח לפני קיום השיחה כאמור.
21. לא התקבלה הסכמת הלקוח לביצוע שינוי סיווגו לדרגת סיכון התואמת את העדכון שבוצע לו, למרות המלצת בעל הרישיון, יפעל בעל הרישיון כאמור בסעיף 9.3.6  לעיל, ואם העדכון בוצע בשיחה טלפונית ישלח על כך גם הודעה בכתב ללקוח.
22. סירב לקוח להשיב לשאלות בעל הרישיון במהלך עדכון שוטף או מקיף, יזהיר בעל הרישיון את הלקוח כי הייעוץ/ניהול התיק עלול להיפגע כתוצאה מאי מסירת הפרטים או מסירת פרטים חלקיים. סירב הלקוח להשיב לפניית בעל הרישיון לביצוע העדכון המקיף )סירוב גורף),  תישלח פניה בכתב ללקוח בדבר הצורך בעדכון ויצורף אליה מסמך המתאר את הפרטים המאפיינים כפי שהם ידועים במועד זה. בעל הרישיון יפעל בנוגע ללקוח שסירב להשיב לשאלות כאמור, סירוב גורף, בהתאם לדרגת הסיכון הקבועה במסמך האמור.
23. כאשר התנתק הקשר בין מנהל התיקים ללקוחו ומנהל התיקים איננו מצליח לאתר את הלקוח לצורך עריכת עדכון מקיף, על מנהל התיקים לעשות מאמצים סבירים ומתמשכים לאתר את הלקוח. הפעולות שנקט מנהל התיקים לשם איתור הלקוח, תתועדנה באופן מפורט. במהלך התקופה הנמשכת ממועד העדכון הנדרש ועד לאיתורו של הלקוח, ימשיך מנהל התיקים בניהול התיק על פי דרגת הסיכון כפי שנקבעה בעת עריכת הסכם הניהול או כפי שנקבעה במסגרת העדכון השוטף או המקיף האחרון שנערך ללקוח.
 
 
מסקנת בינים:
החוק קובע כי על בעל הרישיון להתאים את אופי ניהול התיק לצרכיו והנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה. (סעיף 12 לחוק) בתקנה שיצאה בשנת 2010 ולאחר מכן תקנה מחודשת ב 2014 דנה באופן ביצוע אפיון צרכי הלקוח וקובעת כללים לאופן ביצוע ההליך. החוק והתקנות אינן קובעות את מהם השאלות שאותן ישאל הלקוח בתהליך, ואינן מגדירות את דרך קבלת ההחלטה של צרכיו הלקוח ואפיון תיק ההשקעות שלו. התקנה קובעת באמירה כללית כי " התאמת הלקוח לדרגת הסיכון תקבע על פי מדדים כלשהם להערכת סיכון שיאמץ בעל הרישיון. בעל הרישיון יכול להשתמש במדדים הקיימים בעולם הפיננסי או בכל מדד אשר ישקף באופן מהימן את דרגת הסיכון של הלקוח" (סעיף 9.3.5 ).
בפועל כל חברת ניהול תיקים צריכה לבנות מתודולוגיה של אפיון צרכי לקוח משלה אשר תכלול את מבנה השאלון אשר יוביל את בעל הרישיון להחלטה ומסקנה בדבר אופי וצרכיו של הלקוח.
אחת הדרכים המקובלות בענף זה שאלון שניבנה על ידי הארגון, אשר מאפשר לבעל הרישיון להבין את המבנה הפיננסי של הלקוח ויחסו לסיכון ועל סמך כך מחליט בעל הרישיון על פי המיידעים שבידיו ועל פי ניסיונו המעשי על אופי התיק אשר הוא ממליץ ללקוח.
דרך זו היא טובה ומתאימה לארגון קטן בו אין מספר רב של בעלי רישיון, והחלטת אופי התיק נעשה על ידי אותם עובדים תמיד. במצב כזה ישנה עקביות בקבלת ההחלטות של בעל הרישיון.
בארגון בו מועסקים מספר רב של בעלי רישיון העקביות הזאת לא קיימת. מאחר והחלטת אופי ניהול התיק נעשית על ידי גורם אנושי המשלב בקבלת ההחלטה גם את ידיעותיו וניסיונו המעשי וגם את אופן תפיסתו לגורמי סיכון. אופי האנשים ותפיסתם לגבי סיכון שונה מפרט לפרט. יש את האנשים שרואים את הסיכון כפוטנציאל רווח (אוהבי סיכון) פרט כזה יכול להמליץ ללקוח על סמך הבנתו כי תיק השקעות המתאים ללקוח הוא עם מרכיב של 30% מניות ולתפיסתו מרכיב זה של מניות הינו מרכיב שמרני.  לעומתו יתכן כי אפיון צרכים לאותו לקוח יעשה על ידי בעל רישיון שהינו באופיו "שונא סיכון", בעל רישיון זה יכול להגיע למסקנה כי התיק האופטימאלי עבור הלקוח הוא מרכיב מניות של 10% ולתפיסתו תיק עם מרכיב מניות של 30% הינו תיק בעל סיכון גבוהה.
על מנת לפתור בעיה זו בנינו שאלון אפיון צרכי לקוח הבנוי על בסיס מבחן אמריקאי המאשפר לתת ניקוד לכל תשובה הניתנת על ידי הלקוח. סכימת הניקוד הכללי תאפשר לקבוע את המדיניות ואופי התיק המתאים ללקוח. באופן זה הארגון יכול להתאים את מדיניות תיק השקעות ללקוח על פי תפיסתו ולנטרל בכך את תפיסת גורם הסיכון של בעל הרישיון.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שאלון לאפיון צרכי לקוח
חלק א'- פרופיל אישי
 
  1. שם פרטי ומשפחה: _____________________.
  2. שנת לידה: ___________________________.
  3. מצב משפחתי: רווק/ נשוי/ אלמן/ גרוש (הקף בעיגול את הנתון המתאים).
  4. שנת לידת בן/בת זוג: __________________.
  5. מספר ילדים: _____________; גילאי הילדים: ____, ____,____ , ____ , ____ , ____.
  6. מצב תעסוקתי:
  בעל החשבון בן/ בת הזוג
עובד /לא עובד    
עיסוק    
מקצוע    
השכלה    
מצב תעסוקתי (עצמאי, שכיר, לא עובד)    
שם המעסיק/מקום העבודה    
קביעות- כן/לא    
 
 
חלק ב' - הבנה וידע פיננסי קודם:
  1. תאר את רמת הניסיון שלך בתחום ההשקעות ושוק ההון:
  • גבוהה, בעל ידע וניסיון רב.
  • מעל הממוצע.
  • בינונית.
  • נמוכה, ידע וניסיון מועט.
  • נמוכה מאוד, ללא ידע וניסיון.
 
  1. האם נעזרת בשירותי מנהל תיקים בעבר?               ð כן        ð לא.
  2. באיזו תדירות אתה נוהג לבדוק את ביצועי תיק ההשקעות שלך?
  • מדי יום.
  • מדי שבוע.
  • מדי חודש.
  • מדי חצי שנה.
 
  1. באיזו תדירות אתה נוהג לעקוב אחר הנעשה בשוק ההון?
  • לא בודק.
  • מדי יום.
  • מדי שבוע.
  • מדי חודש.
  • מדי חצי שנה.
 
 
חלק ג' - יכולת נזילות
ניקוד
מניות
ניקוד
אג"ח
 
  1. מתי תזדקק לכל תיק ההשקעות שלך?
  1.  
 
ð          
 

תוך שנה.
  1. בין שנה לשנתיים.                                                                                                                      
  2. שנתיים עד ארבע שנים.
  3. מעל ארבע שנים.
 
חלק ד' - מצב כספי והשפעתו על תיק המניות
  1.  
 
ð 

סה"כ תזרים חודשי
  1. בחובה.
  2. מאוזן.
  3. בזכות מעל 2,000 ש"ח.                                                                                             
  4. בזכות מעל 4,000 ש"ח.
 
  1. פירוט השקעות פיננסיות ונכסים נוספים (על פי דרישת הרשות לני"ע):
פיקדונות ותוכניות חסכון: ________________
ניירות ערך וקרנות נאמנות (כולל התיקים המנוהלים): ______________
השקעות בחו"ל: ______________________
ביטוח חיים: _________________________
קופות גמל/ קרנות השתלמות: _______________
קרנות פנסיה- צבירה: ____________________
נכסים נוספים שבבעלותי (דירות נוספות): ____________________
צפי לקבלת תשלומים נוספים (ירושה, פיצויים): ________________
סה"כ נכסים: __________
 
  1. פירוט התחייבויות פיננסיות:
משכנתא: ______________
הלוואות: ______________
חובות אחרים: ___________
סה"כ התחייבויות: _______________

 
ð    ð

 
 
  1. סה"כ נכסים בניכוי התחייבויות
  1. פחות מ- 500,000 ש"ח.
  2. 500,000- ש"ח 1,000,000 ש"ח.                                                                               
  3. 1,000,000- ש"ח 3,000,000 ש"ח.
  4. 3,000,000 ש"ח +.
ניקוד
מניות
ניקוד
אג"ח
 
 
  1. הערכת התיק העובר לניהול:
  1.  
 
ð

למעלה מ-50% מהנכסים.
  1. 26%-50% מהנכסים.                                                                                
  2. 11%-25% מהנכסים.
  3. עד 10% מהנכסים.
חלק ה' - יחס לסיכון
מדידת ביצועים רב-שנתית אמפירית של שוקי ההון, מראה כי, בטווח הבינוני והארוך שוק המניות הניב בדרך כלל תשואה גבוהה יותר, מאשר השקעות באגרות חוב ומכשירים סולידיים. עם זאת השקעות בשוק ההון בכלל (כולל באגרות חוב) ובמניות בפרט, חשופות מעת לעת לתנודתיות וירידות מחירים, שעשויות להיות מהותיות. מלבד ההיגיון הכלכלי והסטטיסטיקה לאורך שנים, אין אפשרות להבטיח תשואות בוודאות ותיק השקעות מעצם טיבו, ואפילו תיק אגרות חוב סולידי, עשוי לסבול מתקופות של ירידות והפסדים.
  1. המושג סיכון מהווה עבור תיק ההשקעות שלי:
  1.  
 
ð
 
  1.  
  2. אי ודאות.
  3. הזדמנות השקעה.                                                                                                       
  4. אפשרות לרווח מהיר.
  1.  
 
ð

מהי עמדתך לגבי אחזקת מניות בתיק:
  1. מעדיף להמעיט באחזקה בהן ככל שניתן.
  2. כדי להשיג תשואה סבירה יש להחזיקן במינון נמוך.
  3. יש להחזיק בהן על מנת להשיג תשואה משמעותית.                                            
  4. על מנת להרוויח יש להכניסן כחלק נכבד בתיק.
  1. אם תיק ההשקעות שלך ירד בתקופה האחרונה ב- 10% בשל ירידות בשווקים איך היית מגיב?
  1.  
 
ð 

אינני מסוגל להתמודד עם הפסד כזה, ולכן הייתי מוכר מיד את
כל אחזקותיי.
  1. הייתי שוקל להקטין את מרכיב המניות בתיק.                                                   
  2. למרות ההפסדים הייתי ממשיך להתמיד במדיניות ההשקעה
 שבה בחרתי.
  1. הייתי שוקל אף להגדיל את מרכיב המניות בתיק.
 
 
ניקוד
מניות
ניקוד
אג"ח
 
  1. קיבלת ירושה בהיקף של 400,000 אלף ₪, באיזה אופן היית משקיע את הכסף?                                                 
  1.  
 
ð     

השקעה בסיכון נמוך אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה  ממוצעת של 4% (לשנה).
  1. השקעה בסיכון בינוני אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של 5%-8% (לשנה).
  2. השקעה בסיכון גבוה אשר עשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת של 10% (לשנה).
  3. השקעה בסיכון גבוה מאוד העשויה להניב בממוצע לאורך שנים תשואה ממוצעת מעל 10% (לשנה).
  1. איזו ירידה בשווקים הפיננסים תגרום לך לשקול למכור את תיק ההשקעות?
  1.  
 
ð   

כאשר שוק המניות יורד 10% מתחת לשיאו.                                                        
  1. כאשר שוק המניות יורד 20% מתחת לשיאו.                                                        
  2. כאשר שוק המניות יורד 30% מתחת לשיאו.                                                        
  3. מניות עולות לאורך זמן ולכן אינני מתרגש מירידות.
  1. להערכתי, תיק ההשקעות שלי יספק לי:
  1. אפיק השקעה בדומה לפיקדונות הבנקאים.
  2.  
 
ð

אפשרות להרוויח תשואה דומה לאורך זמן למדדי שוק האג"ח.
  1. תשואה עודפת מעל שוק המניות והאג"ח.                                                             
  2. אפשרות לרווחים משמעותיים.
 
  1. כאשר השווקים הפיננסיים יורדים, מה סביר לצפות מתיק ההשקעות שלי:
  1.  
 
ð

שווי התיק עלול לרדת באחוזים בודדים.                                                              
  1. סביר לצפות מהתיק לרדת בשיעור דומה לקופות הגמל וקרנות הפנסיה.
  2. אפשר להניח כי כשהשווקים יורדים גם התיק ירד בשיעור דומה.
  3. בתיק השקעות עם סיכונים צריך לצפות לירידות, לעיתים אף משמעותיות.
  1. לפניך שתי אפשרויות השקעה בלבד:
השקעה א- מניבה ריבית בטוחה , אך ללא סיכון.
ניקוד
מניות
ניקוד
אג"ח
 
השקעה ב- אפשרות להרוויח או להפסיד עשרות אחוזים בשנה.

 
ð

כיצד תחלק את השקעתך ביניהן:
  1. לפחות 90% בהשקעה א , השאר בהשקעה ב.
  2. לפחות 70% בהשקעה א , השאר בהשקעה ב.
  3. לפחות 50% בהשקעה א , השאר בהשקעה ב.                                                        
  4. רוב התיק יושקע בהשקעה ב.
  1. בתקופות מסוימות שווי התיק עלול לרדת בשיעור של 10% ובתקופות
 
ð    ð

אחרות הוא עשוי לעלות בשיעור של 10% . מהי גישתך ביחס לתנודתיות?
  1. חשוב לי מאוד שהתיק יהיה כמה שפחות תנודתי, גם אם הדבר
יבוא על חשבון התשואה שאקבל.
  1. אני מעדיף שהתנודתיות תהיה נמוכה.
  2. אני מבין כי על מנת לקבל תשואה גבוהה, עשויה להיות תנודתיות בתיק.
  3. המטרה העיקרית שלי הינה להגדיל את ערך השקעותיי.                                                    
תנודות גבוהות בשווי תיק ההשקעות הן דבר הגיוני.
 
חלק ו' - מטרות פיננסיות ושיקולים פיננסיים
  1. מהי המטרה העיקרית של ההשקעה שלך?
  1.  
 
ð    ð

לחסוך לגיל פרישה מהעבודה.
  1. לחסוך לצורך רכישה גדולה (למשל דירה).                                                            
  2. להגדיל ריאלית את ערך הכסף בתוספת 2%-3%.
  3. להגדיל ריאלית את ערך ההשקעה באופן משמעותי.
 
חתימת לקוח המסרב למסור פרטים
הנני מסרב להשיב על:
מס' שאלה בחלק העוסקת ב -
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
 
אני מודע למלוא ההשלכות של סירובי כאמור לעיל, לרבות פגיעה אפשרית של סירובי ביכולתו של המנהל להתאים את השירות לצרכיי האישיים, השלכות אשר הובהרו לי ע"י המנהל.
         
חתימת הלקוח   חתימת הלקוח   חתימת הלקוח
 
 
חלק ז' - הרכב התיק הרצוי
  1. הנחיות הלקוח - אופן פעילות ניהול תיק ההשקעות
בהתבסס על מידע אותו מסר נציג החברה ללקוח בנוגע לאופן קבלת ההחלטות בחברה (ועדת  השקעות, מודלים וניתוחים כלכליים בחברה ו/או ע"י כלכלי מאקרו ומיקרו מוכרים בשוק ההון) ובמקביל על פי המידע שמסר הלקוח כמפורט בנספח לעיל, הלקוח מורה למנהל התיקים לנהל את תיק ההשקעות לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים בבחירת ניירות הערך והנכסים הפיננסיים הספציפיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורם ביחס לשווי התיק, בכפוף להוראות לגבי מרכיב ניירות הערך בתיק המנוהל.
רמת הסיכון תיקבע בהתאם לרכיבי האפיקים, באילו אפיקי השקעה הינך מעוניין להשקיע:
  מדיניות בתיק
אפיקים מאשר לא מאשר
מניות בארץ    
מניות הנסחרות בשווקים בינלאומיים    
אג"ח ממשלתי    
אג"ח חברות    
אג"ח בשווקים בינלאומיים    
אחזקת מט"ח    
סחורות (יכלל כחלק מהרכיב המנייתי)    
 
 
  1.    מוסכם בין הצדדים כי גם רכישת יחידות השתתפות של קרנות להשקעות משותפות בנאמנות או מוצרי מדדים תעשה בכפוף למדינות ההשקעה המפורטת לעיל.
  2.    מוסכם בזאת בין הצדדים כי במידה והלקוח יבקש שינוי בסוג ני"ע והנכסים הפיננסיים שיכללו בתיק ההשקעות יפעל מנהל התיקים לביצוע שינוי כאמור בתיק ההשקעות תוך 14 יום ממועד קבלת בקשת הלקוח בכתב.
  1. תיק קרנות - מנוהל באמצעות קרנות נאמנות בלבד [אם ברצונך סמן X כאן [__].
  2. הערות, הנחיות ומידע נוסף:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
למנהל התיקים שיקול דעת מוחלט לקביעת שיעור ההשקעה בכל סוג נכס באופן שיהיה עד השיעור שיפורט בכתב הסכמה עם הלקוח. מנהל התיקים לא יהא אחראי בגין סטייה או חריגה שאינה מהותית ממדיניות ההשקעה המפורטת בכתב עם הלקוח. סטייה או חריגה משיעורי המדיניות ההשקעות דלעיל בשיעור העולה על 10% מעבר לכל שיעור שנקבע במסגרת מדיניות ההשקעות תחשב "כסטייה מהותית", אולם, סטייה או חריגה אשר נבעה מחמת עליית שער לא תחשב כסטייה או חריגה כאמור, אלא אם תינתן הוראה אחרת במפורש על ידי הלקוח.
 
מובהר כי מנהל התיקים עשוי להשקיע, בהתאם למדיניות ההשקעה שנקבעה, בין היתר בקרנות נאמנות אשר מדיניות השקעותיהן מתאימה. בהתאם לכותרתן ולסימון למדיניות ההשקעות שנבחרה ללקוח. מובהר כי על פי דין מחוייבת קרנות הנאמנות להשקיע רק 75% מנכסיהן באפיק ההשקעות לו הן התחייבו, לפיכך עשויה קרן הנאמנות להשקיע את יתרת נכסיה גם בניירות ערך ונכסים פיננסים אשר אינם מתאימים למדיניות ההשקעה שנקבעה ללקוח ו/או אשר נדרשת לגביהם הסכמה מפורשת של הלקוח וזאת אף אם לא ניתנה הרשאה כאמור. הלקוח מצהיר כי ידוע לו שההשקעה בקרנות הנאמנות כאמור לא תחשב כחריגה ממדיניות ההשקעה ו/או כהפרת הוראות כלשהן של הסכם זה, זאת בלבד שסיווג הקרן בהתאם לכותרתה וסימונה מתאים למדיניות ההשקעה שנקבעה ללקוח, ומנהל התיקים פעל כמנהל תיקים סביר בבחירת קרנות הנאמנות.
 
 
חלק ח' - ניתוח מדיניות ההשקעה
מדיניות ההשקעה מפורטת להלן נקבע בין מנהל התיקים לבין הלקוח בהתבסס על מידע שמסר הלקוח.
מניות
ניקוד דירוג סיכון מניות רמת סיכון מניות תנודתיות
13-16 1 נמוכה מאוד- 0% נמוכה
17-20 2 נמוכה- עד 10% נמוכה
21-30 3 נמוכה בינונית- עד 20% בינונית
31-40 4 בינונית- עד 30% בינונית
41-46 5 בינונית גבוהה- עד 50% גבוהה
47-52 6 גבוהה- עד 100% גבוהה
 
 
אג"ח
ניקוד דירוג סיכון אג"ח רמת סיכון אג"ח תנודתיות
4-5 A נמוכה- AA ומטה נמוכה מאוד
6-7 B בינונית- BBB ומעלה נמוכה
8-16 C משתנה- כל סוגי האג"ח (מדורג ולא מדורג) בינונית
 
 
הקצאת הנכסים הפנימית בתיק תעשה בכפוף להנחיית הלקוח כמפורט בחלק ז' סעיף 1
 
מדיניות השקעה ורמת הסיכון
מדיניות ההשקעה המפורטת להלן נקבעה בין מנהל התיקים לבין הלקוח בהתבסס על מידע שמסר הלקוח כמפורט בנספח לעיל
 
מדיניות ההשקעות והרכב תיק ההשקעות המבוקשים:
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
 
 
 
 
 
 
                    רמת סיכון באג"ח                                                                                                                                                                                   רמת הסיכון במניות

  
 
 

לאישור בעל הרישיון - קיימת \ לא קיימת - התאמה בין רמת הסיכון שנבחרה לתיק לבין רמת הסיכון המתאימה ללקוח על פי תשובותיו לשאלון זה
הנימוקים במקרה של חוסר התאמה-
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
 
 
אישור לקוח
אני/ו הח"מ ___________________,
מצהיר בזאת כי המידע המופיע לעיל, הינו המידע אותו מסרתי לידיעתו של המנהל וכי כל מידע אחר אשר נתבקשתי למסור לידיעת מנהל התיקים אולם נמנעתי מלמסרו, הינו מידע אשר אין ברצוני שישמש את מנהל התיקים במסגרת הפעלת שיקול דעתו וייפוי כוחו לנהל את תיק השקעותיי, ואני מוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה ו/או זכות כלשהי בדבר ניהול תיק ההשקעות שלי ללא שימוש במידע זה.
מאשר כי קביעת המדיניות נעשתה בתיאום עימי בהסתמך עפ"י המידע המפורט לעיל ככל שהסכמתי למוסרו.
 
         
חתימת הלקוח   חתימת הלקוח   חתימת הלקוח
 
 
אישור בעל רישיון
הלקוח חתם בפני בכל המקומות הנדרשים, והוסברו לו השלכות אי מסירת מלוא המידע הרלוונטי לצורך התאמת שירותי ניהול ההשקעות לצרכיו הייחודיים של הלקוח.
 
שם המאשר: ________________             חתימה: ______________
 
 
 
פרק 11 - טיפול בדגימות ופריטים לבחינה (Handling inspection samples and items )- גוף הבחינה ידאג לכך שדגימות ופריטים המיועדים לבחינה יזוהו על מנת למנוע בלבול. לפני התחלת הבחינה יש לציין ולתעד כל דבר שאינו תקין בפריט. כאשר מתעורר ספק לגבי התאמת המוצר לבחינה או כאשר הפריט אינו מתאים לתיאור שניתן יש להתייעץ עם הלקוח לפני התחלת  הבחינה. גוף הבחינה יציין אם המוצר עבר את ההכנות הדרושות לבחינה או הלקוח דרש שההכנות תבוצענה ע"י גוף הבחינה. יש להכין נהלים ואמצעים מתאימים למניעת נזקים לפריטים הנבחנים אשר נמצאים באחריות גוף הבחינה.
 
הסעיף - ספציפי לגוף בחינה .
פרק 12 - רשומות (Records) - יש לנהל מערך רישום, אשר יכלול מידע מספיק כדי לאפשר הערכה טובה של הבחינה. כל הרישום ישמר בבטחה לתקופה מוגדרת ובצורה אשר תבטיח את סודיות הלקוח, אלא עם נדרש אחרת ע"י חוק.
 
חברה לניהול תיקים:
פרק ה'  לחוק דן ברישום ודיווח
  1. מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
  2. בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
  3. משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
  4. הוראות סעיפים ב' וסעיף ג' יחולו גם אם פעולת הייעוץ אן השיווק לא הסתיימה בעסקה.
  5. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
 
בנוסף לכך ההוראה לתאגידים מורשים בדבר חובת קביעת נהלי עבודה קובעת שחייב להיות נוהל ספציפי בנושא שמירת מסמכים .
 
"נוהל שמירת מסמכים
תאגיד מורשה יסדיר באמצעות נוהל את אופן שמירת המסמכים בתאגיד, בין אם קיים
במסמכים מכל סוג שהוא ובין אם הוא אגור באמצעות מערכות מחשב ו/או ציוד
תקשורת. בנוהל זה ייקבעו כללים בדבר סוגי המסמכים שיישמרו, אופן שמירתם ומשך
שמירתם, בשים לב לחובת שמירת הסודיות כלפי הלקוח ולאפשרות גיבוי המידע,
אחזור המידע בשלמותו ואיתור המסמכים במידת הצורך".
 
 
פרק 13 - דוח בחינה ותעודת בחינה (Inspection reports and inspection certificates ) - כל בחינה שנעשתה ע"י גוף הבחינה תדווח בדוח בחינה ו/או בתעודת בחינה. מסמך זה יכלול את כל תוצאות הבחינה וכל המידע הנדרש לפירושן ידווח בצורה נכונה מדויקת וברורה. אם חלק מהתוצאות סופקו ע"י קבלן משנה, יש לזהותם ככאלו בברור בדוח הבחינה. תעודת הבחינה ודו"ח הבחינה יהיו חתומים או מאושרים רק ע"י מורשה לכך.
 
חברת ניהול תיקים:
החוק מרחיב בנושא דיווחים ללקוח ודיווחים לרשות לניירות ערך בפרק ה' לחוק" רישום ודיווח סעיפים 26-27 .
דיווחים ללקוח
דברי החוק:
א( מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
)ב( דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
)ג( מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
)ג 1( בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
)ד( לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
 בנוסף לכללי הדיווח המפורטים בחוק הוציאה הרשות הוראה גורפת לכל בתי ההשקעות בישראל על נוסח  אחיד של דוח ללקוח [37]. המשמעות היא כי לקוחות כל בתי ההשקעות בארץ מקבלים דוח אחיד אשר מפרט את אופן ניהול התיק, העלויות הכרוכות בניהול התיק, פרוט נכסים המושקעים בתיק הלקוח שלמנהל התיקים יש זיקה אליהם. תנועות, עמלות, תשואה והשוואתה  למדדי יחוס שונים.
גם בנושא חישוב התשואה נקבעה נוסחא אחידה בה מחויבים בתי ההשקעות לחשב את תשואת תיק הלקוח. המטרה ליצור אחידות בין כל בתי ההשקעות בכדי לתת ללקוח את הכלים להשוות את ניהול תיק ההשקעות שלו ביחס לבתי השקעות אחרים.
 
 
נוסחת חישוב התשואה:
 
 

 
פירוט חובות הדיווח לרשות ניירות ערך
תוכן דף
הסבר בדבר חובות הדיווח על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995 [35].
מערכת הדיווחים - מגנא:
מערכת הדיווחים מגנא הינה מערכת קליטה והפצה דרך רשת האינטרנט ובה מכלול הדיווחים הנדרשים מגופים הכפופים לפיקוחה של הרשות.
כל הדיווחים אותם נדרשות החברות לדווח לרשות ישלחו באמצעות מערכת זו בלבד.
דיווחים (לא פומביים) הנדרשים מכלל החברות בעלות רישיון יש לציין כי אי הגשת דוח במועד עלול לגרור הטלת קנס כספי על החברה.
דוח שנתי - (טפסים מ003/י003/ש003 ו-מ004/י004/ש004)
בהתאם לסעיף 27(א) לחוק יחד עם סעיף 27ג לחוק, בהתאם לתקנות הדוחות ובהתאם לתקנות הון עצמי וביטוח, על חברה בעלת רישיון להגיש לרשות פעם בשנה דוח שנתי בצירוף אישור רואה חשבון.
הבהרות למגישי הדוח:
  • על חברה בעלת רישיון להגיש את הדוח השנתי עד ליום 31 במרץ של השנה שלאחר שנת הדוח. חברה שרישיונה בוטל במהלך שנת הדוח, אינה חייבת בהגשת הדוח.
טפסים:
  • חברות בעלות רישיון מנהל תיקים - טופס מ003 וטופס מ004
  • חברות בעלות רישיון יועץ השקעות - טופס י003 וטופס י004
  • חברות בעלות רישיון משווק השקעות - טופס ש003 וטופס ש004
 
שווי נכסים:
  • בפרק שווי הנכסים יש להקפיד לרשום את כל הנכסים המנוהלים, לרבות נכסים המנוהלים בחו"ל או נכסים של קרנות נאמנות שהחברה מנהלת אותם.
הון עצמי:
  • בפרק ההון העצמי יש לרשום רק הון עצמי המבוסס על דוח כספי מבוקר של השנה המדווחת. יש לוודא שבדוח הכספי נכללו נכסים רק על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים.
 
ביטוח:
  • בפרק הביטוח יש לרשום את שם החברה המבטחת ולא את שם סוכן הביטוח.
  • יש לוודא שהחברה המבטחת היא חברה מורשית על-ידי משרד האוצר.
  • אם לחברה יש חברות קשורות ופוליסת הביטוח היא פוליסה משותפת - יש לרשום רק את סכום הביטוח שיועד לחברה בעלת הרישיון ולא את סכום הביטוח של כל הקבוצה.
נוהל צירוף דוח רואה חשבון:
  • לפני שיגור הדוח במגנא יש להדפיס את הטופס ולשלחו לרואה חשבון המבקר אשר יחתימו בחותמת משרדו.
  • דוח רואה החשבון המבקר יינתן רק על סמך הנתונים המופיעים בטופס שהוחתם על ידו.
  • דוח רואה חשבון יוגש בהתאם לנוסח שפורסם ע"י לשכת רואי חשבון בחוזר 2215/7-2000 מיום 6 בפברואר 2000 "הנחייה בדבר דוח רואה חשבון מבקר על דוח המוגש לרשות ניירות ערך על ידי חברה שהיא יועץ השקעות או מנהל תיקים"[54]   הנוסח מופיע באתר האינטרנט של לשכת רואי החשבון בישראל ובאתר הרשות יודגש כי נוסח ההנחיה הינו כללי ויש להתאימו לפעילות החברה.
  • לדוגמא: אם לחברה אין פיקדון יש לציין במפורש בדוח "לא רלוונטי".
  • סטיות מהנוסח יובלטו על ידי רואה החשבון ויינתן להן הסבר בסוף הסקירה.
  • רואה החשבון יעביר לחברה את הסקירה המקורית, חתומה על ידו, והחברה תצרף אותה
  • לטופס 004 כקובץ PDF. על החברה לשמור במשרדיה את סקירת רואה החשבון המקורית.
תיקון דוח שנתי:
  • דוח שנתי מתוקן או סקירה מתוקנת יוגשו באמצעות המגנא על ידי שליחת דו"ח מתקן לטופס 003 או לטופס 004 ובו יפורט מהות התיקון וסיבת התיקון.
דוח על אי עמידה בתנאי הרישיון (טופס מ005/י005 /ש005(
סעיף 27 (ג) לחוק קובע כי על החברה להגיש לרשות דוח מיד כאשר נודע לה שחדל להתקיים בה תנאי מתנאי הרישיון, למשל:
  • אם ההון העצמי שלה ירד מתחת למינימום המותר.
  • אם הביטוח ירד אל מתחת למינימום המותר או ההשתתפות העצמית עלתה אל מעל למותר.
  • אם בחברה לא מועסק לפחות בעל רישיון מתאים אחד.
  • אם החברה הורשעה בעבירה, כמשמעותה בחוק.
  • אם נושא משרה הורשע בעבירה או שרישיונו הותלה או בוטל בשל הליך משמעתי.
  • אם החברה החלה לעסוק בתחומים נוספים, לרבות חיתום.
דוח על בעל שליטה ו/או נושא משרה שנוסף/נגרע בחברה בעלת רישיון (טופס מ006/י006/ש006)
  • על חברה בעלת רישיון לדווח, באמצעות טופס זה, על כל שינוי במצבת בעלי שליטה ו/או נושאי משרה בה.
  • על החברה להגיש את הדוח בתוך שבעה ימים ממועד ההחלטה על הוספה ו/או גריעה של נושא משרה בחברה וממועד שנודע לה על הוספה ו/או גריעה של בעל שליטה בה.

    לגבי בעל שליטה ו/או נושא משרה אשר סיים את תפקידו בחברה, יש למלא רק פרטים אישיים כגון: שם, כתובת, מס' תעודת זהות.
  • לגבי בעל שליטה ו/או נושא משרה אשר נוסף לחברה, מלבד אותם פרטים אישיים יש למלא שאלון כמפורט בטופס.
  • על החברה להגיש טופס נפרד עבור כל בעל שליטה חדש ו/או נושא משרה חדש שנוסף לה וכן עבור כל בעל שליטה ו/או נושא משרה שנגרע ממנה.
במקרים בהם נוסף בעל שליטה ו/או נושא משרה, יחד עם טופס הדיווח על החברה לצרף נספח לדוח על בעל שליטה/נושא משרה שנוסף לחברה בעלת רישיון.
יש לצרף לנספח הידני את המסמכים הבאים:
  1. תצהיר בעל השליטה ו/או נושא המשרה שנוסף לחברה מאומת בידי עו"ד.
  2. ויתור על כל זכות לחסיון או לסודיות כלפי מידע המתייחס אל בעל השליטה ו/או נושא המשרה, או לתאגידים שבשליטתו, והמצוי בידי כל גוף אכיפה ופיקוח בארץ ובחו"ל, ביניהם גם משטרת ישראל, בנק ישראל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ורשות המסים. נוסח הוויתור מופיע לאחר התצהיר.
  3. קורות חיים.
  4. צילום תעודת זהות או דרכון (כולל תמונה).
הנספח הידני והמסמכים הנלווים אליו יצורפו לטופס מ006 או י006 או ש006 (בהתאמה) כקובץ PDF ויוגשו לרשות באמצעות המגנא.
דוח על שינוי במצבת עובדי החברה (טופס מ007/י007 /ש007)
סעיף 27 (ג2) לחוק קובע כי על החברה לדווח לרשות, בלא דיחוי על סיום העסקתו או הצטרפותו של בעל רישיון באמצעות טופס זה.
דוח על שינוי שם החברה (טופס מ008/י008 /ש008) החברה תגיש לרשות דוח על שינוי שמה באופן מידי. על החברה לצרף לדוח זה כקובץ PDF את אישור רשם החברות בדבר שינוי השם.
דוח על שינוי פרטי התקשרות (טופס מ009/י009 /ש009(
סעיף 27 (ג1) לחוק קובע כי על החברה להגיש דוח על כל שינוי שחל בכתובתה תוך 7 ימים ממועד שינוי הכתובת.
בנוסף מתבקשת החברה לעדכן באמצעות טופס זה על כל שינוי באחד מאמצעי ההתקשרות עמה לרבות: טלפון, פקס, דוא"ל או כתובת אתר האינטרנט של החברה (גם אם לא שונתה כתובת).
דוח שנתי על מצבת עובדי החברה (טופס מ010/י010 /ש010)
סעיף 27 (ג3) לחוק קובע כי על החברה להגיש לרשות ב - 21 בינואר,  דוח ובו פרטיהם של כל בעלי הרישיון שהועסקו בה או שהעסקתם הסתיימה ביום האחרון של החודש שלפני מועד הדיווח. הדוח יכלול גם את כתובת הסניף שבו הם מועסקים.
דוח על פי דרישת הרשות - התכתבות עם רשות ניירות ערך (טופס מ013/י011 /ש011(
סעיפים 27 (ד) ו- (ה) לחוק קובעים כי חברה חייבת להגיש לרשות דוח על פי דרישתה המיוחדת (של הרשות)
בקשת רישיון אחר למי שיש בידו רישיון (טופס מ014/י014 /ש014(
טופס זה מיועד לחברה שיש בידה רישיון ומבקשת להמירו לרישיון אחר (לדוגמא: חברה בעלת רישיון יועץ השקעות הרוצה להמיר את רישיונה ולקבל רישיון משווק השקעות.
הדרישות בטופס זה זהות לדרישות בטופס בקשת רישיון לחברה (מ001/י001/ש001), למעט סכום האגרה שאותו יש לשלם, שהינו מחצית מסכום אגרת בקשת רישיון לחברה
דוח על הוצאת ערבות בנקאית (טופס מ016/י016 /ש016)
על פי תקנה 8(א) לתקנות הון עצמי וביטוח, חברה שבנק הוציא עבורה, לבקשתה, ערבות בנקאית על שם עו"ד או רו"ח לטובת לקוחותיה, לדווח לרשות תוך 7 ימים מיום הוצאת הערבות באמצעות טופס זה על דבר הוצאות הערבות, סכום הערבות ופרטי הערב.
דוח רבעוני של חברה אודות מאפייני החברה (טופס מ017/י017 /ש017(
תקנות 31 ו 32 לתקנות הדוחות קובעות את הפרטים אותם יש לדווח במסגרת הדוח הרבעוני. הפרטים הנדרשים בדיווח לפי תקנה 31 ידווחו על ידי כלל התאגידים המורשים ואילו הפרטים הנדרשים בדיווח בהתאם לתקנה 32 ידווחו רק על ידי תאגידים מורשים שהם מנהלי תיקים. על החברות להגיש את הדוח בכל רבעון עד לתאריך 21 לחודשים אפריל, יולי, אוקטובר וינואר
דוח רבעוני של חברה אודות הביטוח ותחליפיו (טופס מ018/י018 /ש018(
על פי תקנה 30 לתקנות הדוחות, יש להגיש דוח רבעוני אודות פרטי הביטוח. הנתונים הנדרשים בדיווח הינם הנתונים גם בחלקים הרלוונטיים בדוח השנתי בהתאם לתקנה 8(ג) לתקנות. על החברות להגיש את הדוח בכל רבעון עד לתאריך 21 לחודשים אפריל, יולי, אוקטובר וינואר.
הודעה בדבר עיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות (טופס מ015)
חברה בעלת רישיון מנהל תיקים תעסוק, בנוסף לניהול התיקים רק באחד מן השניים: ייעוץ השקעות או שיווק השקעות כהגדרתם בחוק. על חברה לניהול תיקים אשר משנה את אופי עיסוקה. לדוגמא על חברה בעלת רישיון מנהל תיקים אשר עסקה גם בייעוץ השקעות המבקשת לשנות את אופי עיסוקה הנוסף לשיווק השקעות לדווח לרשות באמצעות טופס זה על שינוי עיסוקה כאמור.
יודגש - חברה לניהול תיקים העוסקת בשיווק השקעות חייבת לפעול בהתאם לכל דרישות החוק החלות על חברה בעלת רישיון משווק השקעות וחברה העוסקת בייעוץ השקעות חייבת לפעול בהתאם לכל דרישות החוק החלות על חברה בעלת רישיון יועץ השקעות. דוח זה נדרש אך ורק מחברה לניהול תיקים.
 
מס. טופס שם תדירות
טופס 003 דוח שנתי –אודות המבנה הארגוני ובעלי תפקידים פעם בשנה עד ל31.3
טופס 004 דוח שנתי- אודות ההון העצמי והביטוח פעם בשנה עד ל31.3
טופס מ005 דוח על אי עמידה בתנאי הרישיון מיד כאשר נודע לה שחדל להתקיים בה תנאי מתנאי הרישיון
טופס מ006 דוח על בעל שליטה ו/או נושא משרה שנוסף/נגרע בחברה בעלת רישיון תוך 7 ימים
טופס מ007
 
דוח על שינוי במצבת עובדי החברה. מידי
טופס מ009 שינוי פרטי התקשרות תוך 7 ימים
טופס מ010 דוח רבעוני על מצבת עובדי החברה ועל השינויים במצבת. 15 בינואר, אפריל,  יולי ואוקטובר.
(ניתן עד 21 בכל רבעון)
טופס מ011 ו/או – מ012 דו"ח על החזקת 5% ומעלה בהון המניות או כוח ההצבעה של תאגיד ציבורי או על הפסקת החזקה כאמור. מיידי
טופס מ013 דוח על פי דרישת הרשות – התכתבות עם רשות ניירות ערך. עיתי- על פי דרישתה המיוחדת (של הרשות).
טופס מ014 בקשת רישיון אחר למי שיש בידו רישיון עיתי
טופס מ015 הודעה בדבר עיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות עיתי
טופס מ016 דו"ח על הוצאת ערבות בנקאית תוך 7 ימים
טופס 017 דוח רבעוני (חדש) 21 בינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.
טופס 018 דוח רבעוני (חדש) הביטוח ותחליפיו. 21 בינואר, אפריל, יולי ואוקטובר.
טופס מ021 אירוע  או עניין בעל השפעה מהותית מיידי
טופס מ022 חשד למעילה של עובד בתאגיד מורשה או של בעל רישיון מיידי
טופס מ023 אירועים הקשורים ליחידים בעלי רישיון, לנושאי משרה או לבעלי שליטה עיתי
  שינוי שם התאגיד מיידי
טופס מ025 מיזוג מיידי
טופס מ026 הודעה לחברת הביטוח מיידי
טופס מ027 שינוי בפרטי דיווח מיידי
טופס מ028 אירוע העשוי להיות חשוב ללקוח הסביר מיידי
טופס מ209 זיהוי החשבונות המפצלים וחשבון הנוסטרו מיידי
טופס מ300 שינוי פרטי מורשה חתימה אלקטרונית לא יאוחר מיום כניסת השינוי לתוקף
טופס מ301 בקשה להוספת/ גריעת מורשה חתימה אלקטרונית לא יאוחר מיום הוספה/ גריעה לתוקף
טופס מ302 התכתבות עם רשות ניירות ערך בדבר הפקת אישור/ הארכת תוקף לאישור מורשה חתימה עיתי
 
 
טבלה 8 : טבלת מעקב לדיווחים לרשות ניירות ערך.
Table 8: Table Tracking ISA reports.


פרק 14 - קבלני משנה (Sub-contracting )- ברגיל גוף הבחינה חייב לבצע את הבחינה בעצמו. אם גוף הבחינה מסתייע בקבלן משנה לבצע חלק מהבדיקות הוא צריך להבטיח ולהוכיח שקבלן המשנה מתאים לבצע את השירות בהתאם לאמות המידה המופיעות בתקן הרלוונטי לפעולתו (לדוגמא ISO 17025 אם מדובר על קבלן משנה שהוא מעבדת בדיקה) . גוף הבחינה יידע את לקוחותיו לגבי כוונתו לתת חלק מהבחינה לקבלן משנה ויוכל להעסיקו רק לאחר הסכמת הלקוח. גוף הבחינה ינהל רישום על כל קבלן משנה שהוא עובד עימו. כאשר גוף הבחינה מעביר חלק מוגדר מהפעילות לקבלן משנה, עליו להשיג אדם מוסמך ובעל ניסיון אשר יבדוק ויעריך באופן בלתי תלוי את התוצאות של קבלן המשנה. האחריות לקביעת התואמות הנה של גוף הבחינה עצמו.
 
חברה לניהול תיקים:
החוק אינה מתייחס לנושא קבלני מישנה אם כי בהוראה הדנה באפיון צרכי לקוח ישנה התייחסות לקבלן מישנה. ההוראה דנה באפשרות כי הלקוח הופנה על ידי גורם חיצוני לחברת ניהול תיקים וגורם זה הינו בעל רישיון והוא ביצע הליך של אפיון צרכים ללקוח וקובעת את דרך הסתמכותו של מנהל התיקים על האפיון שנעשה ע"י אותו גורם חיצוני.
למרות שאין נושא זה מורחב בחוק וההוראות, נהוג בחברות ניהול תיקים להיעזר בקבלני מישנה כגורמי שיווק אשר במסגרת עיסוקם יש להם את היכולת והקשרים להפנות לקוחות פוטנציאלים לחברת ניהול התיקים. קבלני מישנה אלו בדרך כלל אנשי מפתח כמו רו"ח, סוכני ביטוח וכו' בעלי קשרים עסקיים עם לקוחות ומהווים ערוץ שיווקי לחברת ניהול התיקים. בנוהל עבודה "גיוס לקוח" הכנסתי את אופן העבודה מול גורמי שיווק אלו.
 
פרק 15 - תלונות וערעורים (Complaints and appeals)-  לגוף הבחינה יהיו נהלים מתועד לטיפול בתלונות של לקוחות וגופים אחרים לגבי פעילותו וטיפול בערעורים על תוצאות הבחינה. גוף הבחינה צריך לערוך רישום של כל התלונות והערעורים שקיבל ואופן הטיפול בהן.
 
חברה לניהול תיקים:
בנוסף לכך ההוראה לתאגידים מורשים בדבר חובת קביעת נהלי עבודה קובעת שחייב להיות נוהל ספציפי בנושא טיפול בתלונות לקוחות . עיקרי ההוראה בדבר הכנת נוהל תואם לאופי ושיטות העבודה של הארגון בנושא.
 
 
"נוהל טיפול בתלונות לקוחות
תאגיד מורשה יקבע נוהל לעניין טיפול בתלונות לקוחותיו, ויתייחס בו, בין היתר,
לנושאים הבאים:
א. מינוי הגורם האחראי לטיפול בתלונות לקוחות.
ב. קביעת דרכי הדיווח על תלונת לקוח.
ג. פירוט מנגנון הטיפול בתלונת לקוח, לרבות עריכת תרשומות ותיעוד אופן הטיפול
וההתדיינות מול הלקוח, קביעת לוחות זמנים לשלבי הטיפול"
 
 9. דיון ומסקנות לחלק ב'
בחלק א' של העבודה ניתחתי את התקן .ISO17020  הדברים הבולטים שעלו מניתוח התקן הינו הייחודיות של התקן בשלושה נושאים עיקריים:
  1. הדרישות המקצועיות מהבוחנים המועסקים ע"י גוף הבחינה.
  2.  הסיווג  החדשני של גופי בחינה- אמות מידה חדשניות לנושא אי תלות.
  3. התאמת שיטת הבחינה.
 
שלושת מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בדרישות מחברה לניהול תיקי השקעות.
דרישת המקצועיות הנדרשת מבעלי רישיון- הדורשת הכשרה מקצועית עמידה במבחנים ותקופת התמחות.
נושאים כמו אי תלות ,ניגוד עניינים, גילוי נאות איסור העדפה מהווים נטבח מהותי ומשמעותי בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995.
אופן אפיון צרכי הלקוח והתאמת תיק ההשקעות שלו לצרכיו הינו פעילות אינטגראלית חשובה בארגון העוסק בניהול תיקי השקעות ומהווה מרכיב מהותי בדרישות החוק ומההוראות הנדרשות.
ISO 17020 מהווה מודל מסגרת לגוף בחינה דהינו הוא מגדיר את המעטפת הארגונית והניהולית על פיה הארגון צריך לעבוד ומתייחס לצד המקצועי של הבוחנים בגוף הבחינה, כתנאי הכרחי להסמכה. המודל הוא מודל כללי גנרי מאחר והוא דן ברמת המאקרו של הארגון, גוף בחינה מוסמך פועל על פי המודל הגנרי ובונה לעצמו מערכת איכות כזאת המקיפה את סוג הבחינה אותו הוא מבצע. כמובן שתחומים מסוימים של בחינה כפופים לחוקים ותקנות המחייבות את גוף הבחינה בדרישות נוספות שאינן מופיעות בתקן.
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות והניהול תיקי השקעות חוקק בשנת 1995 מספר שנים לפני שאושר התקן ISO 17020 . החוק הוא חוק מאוד ספציפי המתייחס לפעילות מוגדרת (בניגוד לתקן גנרי) ועל כן הוא רחב יותר מהתקן ונוגע בפעילויות נקודתיות שלפיהן גוף העוסק בניהול השקעות חייב לפעול.
הסמכות שניתנת לרשות לניירות ערך מתוקף חוק זה ומתוקפם של חוקים נוספים הינה לתפקד  כגוף מסמיך, גוף מפקח , גוף חוקר ואפילו הגוף המעניש. סמכויותיה רחבות מאוד כמפורט בסעיף 35 לחוק הכולל, התראה, נזיפה, קנסות, התליית רישיון, ביטול רישיון ולגבי מי שאינו בעל רישיון- פסילה מלקבל רישיון .
בהשוואה שביצעתי בחלק ב' של עבודה זו, עולה כי המבנה של  התקן ודרישות התקן דומות מאוד לדרישות הרגולטוריות הנדרשות מחברת ניהול תיקים. למרות שחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, חוקק בשנת התשנ"ה 1995 הוא עבר שינויים, תיקונים, הוספת הוראות ותקנות לאורך השנים. כך שבמשך האבולוציה של החוק הוא הפך להיות רחב יותר ודומה יותר לתקינה הבינלאומית.
 
דמיון רב אנו רואים בתפיסה של אי תלות וחופש פעולה ללא משוא פנים ע"י  החלוקה לקטגוריות.  ISO17020 קבע אמות מידה לגופי בחינה וקטלג אותן לשלוש קטגוריות מתוך מטרה ליצור הבחנה ברורה ברמת האי תלות של הגוף הבחינה.  נושא זה מיושם באופן דומה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. החוק מחלק את אופי הרישיונות למורשים פרטיים ולארגונים לפי סיווג המאפשר להבין בקלות את זיקתם למוצרים פיננסיים או אי זיקתם למוצרים פיננסיים.
ישנן פעילויות עיקריות שהיום מהוות מערכות ארגוניות רחבות בחברות לניהול תיקים ושלא היו קיימות לפני מספר שנים. הם התווספו בעקבות הדרישות הרגולטוריות במרוצת השנים. בניהם הדרישה הקפדנית לאפיון צרכי לקוח והצורך לבצע שיחת אפיון מחודשת מידי שנה (במרוצת 12 חודשים) , הדבר מצריך מחברות ניהול תיקים, שלהן מספר רב של לקוחות להחזיק מחלקה הכוללת מספר עובדים בעלי רישיון לשם ביצוע שיחות אפיון מחודשות עם לקוחות ותיקים (זה מצריך משלוח השאלון לפני השיחה עם הלקוח, מצריך בדיקה אם הלקוח פנויי ויכול לענות על השאלות הנדרשות. השיחה צריכה להיות מתועדת ומוקלטת וכו').
הוראה נוספת שנדרשת מחברת ניהול תיקים והתווספה כעשור לאחר חקיקת החוק היא הצורך בבניית ספר נהלים לארגון, גם פה הדבר דורש תשומות, ישיבות, ביקורות פנים על מנת לראות שאכן הנהלים מיושמים בהתנהלות השוטפת של הארגון ועוד.
גם כללי מנהל תאגידי הוכנסו לחוק רק לפני מספר שנים,  לחוק נוסף פרק ד'1 העוסק בכללי הממשל התאגידי, ומגדיר מהי חברת ניהול תיקים גדולה, ומהם הכללים החלים עליה. ההוראה הדנה באחידות הדיווח ונוסח אחיד של דיווח בכל חברות ניהול התיקים ואופן חישוב התשואה לתיק השקעות הינה הוראה חדשה שהוכנסה לפני כשנה וחצי בלבד. עד מועד ביצוע ההוראה כל חברת ניהול תיקים נהגה לחשב את התשואה לפי הבנתה ולפי איך שהיה נוח לה להציגה (תשואה לפני מס או אחרי מס, תשואה לפני דמי ניהול או אחרי דמי ניהול וכו').
שינויים אלו הביאו עם השנים את החוק להדמות יותר ויותר לסטנדרטים הבינלאומיים וניראה כי טיב השירות עלה בשל הדרישות.
מנגד ישנה ביקורת הולכת וגוברת בין מנהלי החברות לניהול השקעות במשק, אחת הטענות הינה שדרישות החוק והרשות אינן מידתיות, שעל מנת לעמוד במשימות הרגולטוריות יש להגדיל באופן מהותי את מצבת כוח האדם בארגון. ההגדלה של כוח האדם פוגעת באופן ניכר ברווח התפעולי של החברות ואף פוגע במקצועיות החברה בשל העובדה כי היא שמה דגש על עמידה בדרישות הרגולציה ופחות משקיעה מחשבה ומשאבים בצוות מקצועי לביצוע המשימה העיקרית של החברה- הרי היא ניהול השקעות. טענה נוספת מבוססת על עובדה סטטיסטית פשוטה, כי מספר חברות ניהול התיקים בארץ קטן לאורך השנים בצורה ניכרת חברות רבות נסגרו או מוזגו לחברות גדולות יותר. הדרישות הרגולטוריות שינו את פני תעשיית ניהול ההשקעות, אם בעבר היו חברות ניהול השקעות רבות עם מספר עובדים מצומצם אשר פעלו עבור לקוחותיהם  (בדומה לרו"ח או עו"ד שיכולים לעבוד בפירמה קטנה משלהם), היום המבנה הזה כמעט נעלם והשוק היום מורכב ממספר מצומצם של חברות בינוניות וגדולות, דבר שהקטין את התחרותיות בשוק. טענה נוספת נשמעת לא פעם בקרב הלקוחות, תלונות עולות על משך הזמן שלוקח תהליך ההצטרפות בשל ריבוי המסמכים ושאלון האפיון הארוך, רבים אף טוענים שמנהל התיקים מציק להם בשאלותיו, בטענה כי הם נותנים חלק מכספם לניהול השקעות ובסוף הם עוברים חקירה. תלונות נוספות מתקבלות לגבי הדוח הרבעוני שנשלח ללקוח, שכולל ריבוי מידע אינפורמטיבי ושאינו ברור.
 
  10. סוף דבר
 
המהלך הגלובלי לקראת מערך מאורגן, הרמוני ומקובל על הכל חייב להישען על נתונים שניתן יהיה  להפיק מהם את מירב המידע המקצועי. לשם כך יינתן בעתיד יותר ויותר הדגש לדיווח של הנתונים בצורה תקנית, ואיכות הנתונים תתואר בדוחות אשר יוערכו וינותחו ע"י מקבלי הנתונים. על בסיס הנתונים וההערכה שלהם תבוצענה החלטות הקשורות בסחר, בריאות, סביבה, חוק וסדר ציבורי.
במקביל לפיתוח הגישה של הסמכה והתעדה של הפעילויות השונות, נערכו תיקונים רבים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והאפשרויות החדשות שנפתחו.
הבחינה הנה כלי מרכזי בקבלת נתונים וזהו כלי שבודאי ינוצל בכל תחומי החיים על כל פעילות אנוש והוא יבוצע בכל תחום בצורה אשר תהיה קבילה על המדינות השונות וזאת ע"מ למנוע את הצורך בבחינות רבות על אותה פעילות.
התפתחות תחום הבחינה תלויה בהסכמים בין המדינות ובהרמוניזציה של מושגים, גישות ושיטות, אולם נראה שאין דרך אחרת ולמעשה צועדים כבר כולם בנתיב זה.
עם ההתפתחות צפויות דרישות מעמיקות ורחבות יותר במקצועיות הבוחן ולא אתפלא אם תפתחנה מחלקות למדעי הבחינה או הנדסת הבחינה באוניברסיטאות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ספרות:
 
  1. ISO 9000: Quality management systems. Fundamentals and vocabulary. 2005.
  2. ISO/IEC GUIDE 61: General requirements for assessment and accreditation of certification / registration bodies. 1996.
       EN 45010 : General requirements for assessment and accreditation of certification / registration bodies. 1998.
  1. ISO/IEC GUIDE 62: General requirements for bodies operating assessment and certification / registration of quality systems. 1996.
  2. ISO/IEC GUIDE 25: General requirements for the competence of calibration and testing laboratories. 1990. (ISO/IEC GUIDE 25 was replace with ISO/IEC 17025[5])
  3. ISO/IEC 17025: General requirements for the competence of testing and calibration laboratories. 2005.
  4. ISO/IEC GUIDE 58: Calibration and testing laboratory accreditation systems-General requirements for operation and recognition. 1993.
  5. EN 45004: General criteria for the operation of various types of bodies performing inspection. 1995.
  6. ISO/IEC 17020: specifies requirements for the competence of bodies performing inspection and for the impartiality and consistency of their inspection 2012
  7. ISO/FDIS 17010: General requirements for bodies providing accreditation of inspection bodies. 1998.
  8.  ISO/IEC GUIDE 39: General requirements for the acceptance of inspection bodies. 1988.
  9.  EN 45003: Calibration and testing laboratory accreditation system – General requirements for operation and recognition. 1995.
  10.  ILAC Meeting procedures. Australia, Oct 1998. Report of working group on accreditation.
  11.  ISO/IEC GUIDE 2: General terms and their definitions concerning standardization and related activities. 1991.
14. ת"י 2222 מונחים כלליים הנוגעים לתקינה ולפעילויות קרובות לה והגדרותיהם. נוב' 1996.
  1.  ISO 8402: Quality management and quality assurance vocabulary. 1994.
  2.  NATA: National Association of Testing Authorities Australia, Inspection Accreditation Requirement . 1995.
  3.  EAL-G24: Accreditation of inspection bodies. Guidelines on the application of EN 45004.1996.
  4.  EN 45011: General requirements for bodies operating product certification systems. 1998.
ISO/IEC GUIDE 65: General requirements for bodies operating product certification systems. 1996.
  1.  EUR 16802: Common position of European regulators on qualification of NDT systems for pre – and in service inspection of light water reactor components; Directorate – General XI: Environment, nuclear safety and civil protection. Appendix 3 §3,1997.
  2.  ISO 9001: Quality Management System – Requirements 2008
  3. EOTC/Adv C/34/92, Ascertaining the competence of test laboratories, in the framework of EOTC agreements groups; April 5, 1992.
  4.  ISO/IEC GUIDE 57: Guidelines for presentation of inspection results. 1991.
  5.  EN 45001: General criteria for the operation of testing laboratories. 1989.
  6.  I. Killman, M. Sandford: An approach to certification creditability. Quality world, vol. 22, p. 32-95. Feb 1996.
  7. EN 45012: General requirements for bodies operating assessment and certification/registration of quality systems. 1998.
  8.  EN 45013: General criteria for certification bodies operating certification of personnel. 1989.
  9.  Doc. Certif. 91/7 rev. 3 Annex to TBL/TBT/200/92 Fiche II/b.1992.
  10.  EN 45020: Standardization and related activities – General vocabulary. 1998.
  11.  ISO/IEC 17024: General criteria for certification bodies operating certification of personnel/
  12. Regulation of Investment Advice, Investment Marketing and Investment Portfolio Management Law, 1995
  13. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 14 ), התש"ע-2010
  14. הוראה לבעלי רשיון בדבר הצגת תשואות תיקים מנוהלים למי שאינו בעל התיק המנוהל     ופרסומן של התשואות
  15. הוראה למנהלי תיקים בעניין גילוי נאות בדוח תקופתי ללקוח
  16. הוראות לבעלי רישיון בקשר לחובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה
  17. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דיווחים לרשות), התשע"א-2011
  18. חוק ממשל תאגידי למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011
  19. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"א-2011.
  20. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 .     
  21. חוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968
  22. חוק העונשין, התשל"ז-1977,
  23. חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
  24. פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948
  25. חוק החברות התשנ"ט- 1999
  26. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, עיסוק ביעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני התשס"ה -2005
  27. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
  28. חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2004
  29. הוראה לתאגידים המורשים בדבר חובת קביעת נהלי עבודה בנוגע לדרכי פעולתם וניהולם הוראה לפי סע' 28 ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995
  30. חוזר גופים מוסדיים 2006-9-7 של אגף שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר
  31. חוזר ניהול בנקאי תקין12/95  
  32.    Rule 270.38a-1-The Investment company act 1940  
  33.  Section 417(1) of the Financial Services and Markets Act 2000
  34. תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), תשע"ב-2012
  35. חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב 1992-
  36. הנחייה בדבר דוח רואה חשבון מבקר על דוח המוגש לרשות ניירות ערך על ידי חברה שהיא יועץ השקעות או מנהל תיקים- 2000
  37. http://isia.calcalist.co.il
  38. http://www.isa.gov.i
  39. http://www.israc.gov.il
                         
 
 
האתר הינו אתר אינפורמטיבי הכולל מחקרים ודעות על שוק ההון ושיטות השקעה. האתר אינו אתר ייעוצי, אינו מהווה תחליף ליעוץ מקצועי בהשקעות, ואינו מהווה כל המלצה או שידול לרכישת ני"ע תעודות סל או קרנות מכל סוג שהוא.