S&P במשקל שווה הניב 6% יותר מהמדד רגיל, בלי סיכון עודף רב
05/05/2013 ערן נוטע
מזה שנים ניטש ויכוח סביב שיטת חישוב המדדים בבורסה הישראלית. השיטה הנהוגה כיום במדדי המניות ואגרות החוב, מעניקה משקל שונה לכל חברה, לפי מספר קריטריונים שנקבעו מראש ובהם שווי החזקות ציבור, שווי גודל סדרה מונפק ועוד.
השבוע חגג עשור להשקתו אחד המדדים שהיוו בזמנו היפוך מגמה, ה-RSP האמריקני (S&P 500 Equal Weight), וחגיגת יום ההולדת לא תהיה שלמה בלי לציין את העובדה שהוא השיא למשקיעיו 87% יותר תשואה ממקבילו הוותיק מהמוכר – SPY (SPDR S&P 500 ETF).
ה-RSP נותן למעשה משקל זהה במדד, בשיעור 0.2%, לכל החברות. בחינה של הביצועים של שני המדדים האלה, מראה בבירור כי המדד במשקל זהה הניב תשואה עודפת בגובה 129% לעומת 70% "בלבד" שהשיא מדד 500S&P הרגיל למי שנצמדו אליו.
בדיקה מהירה זו מעלה באופן טבעי שאלות נוספות, ובראש ובראשונה – הסיכון בהשקעה במדד זה והשפעתו על התשואה. הספרות המקצועית מגלה שהנושא לא נעלם גם מעיניהם של חוקרים בתחום.
באחד המחקרים, נמצא כי במדד משקל אחיד (EW) התשואה החודשית הייתה גבוהה יותר ב-0.43% בממוצע מהמדד עצמו ובמונחים שנתיים מדד המשקל האחיד הניב תשואה עודפת בשיעור עד 6% מעל מדד 500 S&P הרגיל, מבלי שנרשמה עליה משמעותית בסטיית התקן.
במאמר אחר שפורסם בנושא, נמצא שהשקעת 10,000 דולר בשנת 1971 במדד הווילשר 5000 הגיע לשווי של 597,899 דולר בסוף שנת 2012 לעומת יותר מ=8.5 מיליון דולר באותן מניות של המדד, בפיזור במשקל שווה.
מאז השקת RSP, הפכה שיטת ההשקעה במדדים במשקל שווה לנפוצה מאוד בארצות הברית. מדיניות זו, שכבר הציגה תוצאות טובות במבחן השוק האמריקני, עדיין לא אומצה, משום מה, על ידי המשקיעים הישראליים או הבורסה עצמה.
כדאי לציין, שבנוסף למבחן התשואה, הרי שישנו גם היגיון פשוט בצורה זו של פיזור הסיכון בין המניות או החברות השונות. כיום, המצב בורסה בתל אביב הוא שבחלק ניכר מהמדדים, נוצר עיוות שבו מעט חברות מחזיקות יחד משקל גדול ביותר במדד. לשם הדוגמא, במדד ת"א 25, חמש מניות מהוות כ=56% מהמדד בזמן ש=20 המניות הנותרות יחדיו מהוות כ=44% בלבד.
בימים שבהם איש אינו חסין מתספורות או הסדרי חוב, ייתכן שעל הבורסה והמשקיעים הישראלים להתפכח ולשקול מחדש את מדיניות ההשקעה במדדים המובילים.
על חד גדיא ושוק ההון: האם תיווצר בישראל בועת נדל"ן? משבר הסאב פריים הינו סיפור חד גדיא מודרני ועכשווי ? כולנו תיקווה שסיפור חד גדיא מוכר טוב למוליכי המדיניות הכלכלית בארץ, לבל תיווצר גם פה בועת נדל"ן ערן נוטע | 28/03/2013
הפיוט חד גדיא המופיע בהגדה של פסח, מתאר השתלשלות של אירועים, כל פעולה של אחד גוררת אחריה פעולה של אחר ומעל כל אחד יש אחד חזק יותר שמגיב לפעולה של החלש ממנו.
בעולם הפיננסי אנחנו רואים כי סיפור חד גדיא חוזר על עצמו כל פעם מחדש בווריאציות שונות. פעולה פיננסית של אחד גוררת התנהגות פיננסית של האחר שלעיתים פוגעת בחלש ממנו.
משבר הסאב פריים הינו סיפור חד גדיא מודרני ועכשווי. בשנת 2000, לאחר משבר ההיי טק, החל שוק הדיור בארה"ב לשגשג, בעיקר בשל ההלוואות והריביות הנמוכות שסיפקה המערכת הבנקאית.
משכנתאות ניתנו כמעט לכל דורש ובאחוזים גבוהים משווי הנכס הנרכש גם לרוכשי דירות בעלי יכולת החזר נמוכה ובעייתית, הלוואות אשר קיבלו את הכינוי הלוואות "סאב פריים". הלוואות אלו ניתנו כנגד שיעבוד של הנכס הנרכש לעיתים ללא כל צורך בהון עצמי, כשהסיכון אותו נוטל הרוכש הוא אובדן הנכס במידה של אי עמידה בהתחייבויות השוטפות.
חלון הזדמנויות זה, שאיפשר רכישת נדל"ן ללא צורך בהון עצמי, העצימה את הדרישה לרכישת נדל"ן וגרמה לעלייה מתמדת במחירים אשר גרמה לרכישה נוספת של נדל"ן מצד הציבור לשם יצירת רווחי הון.
הריבית הנמוכה על פקדונות הביאה את מישקי הבית לשיעור חסכון שלילי ולעליה בביקוש להלוואות גם לצורך מימון רכישת נכסים ברי קימא וייצרה אפקט עושר אשר גרמה לעלייה בצריכה הפרטית.
הביקוש ההולך וגובר להלוואות הוביל לגיוס נרחב של כספים ע"י הבנקים למשכנתאות באמצעות אגרות חוב (ניירות ערך מגובי משכנתאות), עד כה סיפור חד גדיא ניראה חיובי: פעולה של רוכשי הנדל"ן הביאה לשגשוג של ענף זה ושל כל השרשרת הניזונה ממנו, כמו הבנקים למשכנתאות, רוכשי אגרות החוב וכו'.
בשנת 2006 סיפור חד גדיא קיבל תפנית שונה, הדומה יותר להגדה של פסח. ענף משכנתאות ה"סאב פריים" נכנס למשבר בארצות הברית, והחלה עליה משמעותית במספר הלווים אשר לא יכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא. בתגובה, הדבר הביא לעליה בפרמיית הסיכון של ההלוואות, שתורגמה באופן מיידי לריבית בה לוו הבנקים למשכנתאות והביאה לגל פשיטות רגל של גופים שהלוו בשוק ה"סאב פריים". כדור השלג החל להתגלגל וגרם לנפילה במחירי הנדל"ן וקריסה של שוק אגרות החוב ושוק המניות, ובסופו של דבר למשבר נזיל?ת חמור של כל המערכת הבנקאית בשל אי היכולת בגיוס כספים. התוצאה - הידרדרות כלכלית של ארה"ב ושל העולם כולו.
רק היום, לאחר שבע שנים של פעולות מאומצות של הממשל בארה"ב שבאו לידי ביטוי בהזרמת כספים והורדת ריבית, רואים סימנים להתייצבות הכלכלית של המדינה.
סיפור חד גדיא העכשווי ממחיש את המבנה ההיררכי של הכלכלה העולמית ואת התלות של הכלכלות השונות אחת בשנייה.
כולנו תיקווה שסיפור חד גדיא מוכר טוב למוליכי המדיניות הכלכלית בארץ, לבל תיווצר גם פה בועת נדל"ן. מאמר שפורסם באתר גלובס בתאריך 28.3.2013 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000832923
האם אבד הכלח על מדיניות השקעה במניות לטווח ארוך? ערן נוטע, מנכ"ל אלפא פלטינום ניהול השקעות: "מחקר של הבורסה מעמיד בסימן שאלה את ההנחה המקובלת שהשקעה במניות נעשית בדרך כלל לטווח ארוך"
17/04/2013, גיא קצוביץ'
לאחר שבשבוע שעבר התפרסם מחקר של הבורסה לפיו 100 חברות נמחקו מהמסחר באחד-העם במהלך השנתיים האחרונות ואף לא אחת חדשה הצטרפה - יוצאים היום (ד') באלפא פלטיניום בתחזית קודרת לשוק המקומי, לאור הרגולציה המתגברת בשוק המקומי והסביבה הכלכלית העולמית.
"הדוח המטריד הזה מעמיד בסימן שאלה את ההנחה המקובלת שהשקעה במניות נעשית בדרך כלל לטווח ארוך", מציין ערן נוטע, מנכ"ל אלפא פלטינום ניהול השקעות.
עוד מציין נוטע כי "לצערם של המשקיעים הישראליים, חוקי המשחק השתנו בשנים האחרונות ולא בגלל טיב החברות אלא בגלל שינויים רגולטורים שנכפו עליהן". כך למשל, מציין נוטע כי חברה שהחזקת הציבור בה נמוכה מחמישה מיליון שקלים, כאשר אחזקות הציבור נמוכות מ-15% מהון המניות או כאשר ההון העצמי נמוך מ-2 מליון שקל בחברה בה החזקות הציבור נמוכות מ-24 מליון שקל - עוברת לשימור.
"המשמעות היא שהחברה יכולה להימחק מהמסחר לאחר שנתיים בהן היא מוגדרת כנייר בשימור", מדגיש נוטע. "תופעה זו גורמת למשקיעים להתרחק ממניות קטנות ומורידה באופן משמעותי את העניין בהן. וכך, הבורסה מתמלאת עם הזמן בכמות עצומה של מניות הנמצאות ברשימת דלי סחירות ומניות הנמצאות בשימור הנסחרות רק בשלב הפתיחה עם סכנה ממשית למחיקתן מהמסחר, למרות שהחברות עצמן הן חברות מתפקדות וחלקן אף מרוויחות". לאור מצב זה, ייתכן שהגיע הזמן לפקוח עניים ולהבין שהמצב הכלכלי העולמי הקשה שהשפיע לרעה על הסביבה העסקית של חלק נכבד מהחברות, לצד עודף רגולציה אשר מגדיל את הוצאותיהן ומקשה על גיוס כספים, פוגע אנושות בהתנהלות החברות ויכולת הישרדותן", מסכמם נוטע.
"מכאן שאולי יש מקום גם לשקול מחדש את עיקרון ההשקעה המקובל, שנלמד על ידי אלפי סטודנטים בכל קורס מימון בסיסי - שהשקעה במניות הינה בדרך כלל השקעה לטווח ארוך". כתבה שפורסמה בגלובס בתאריך 17.4.2013 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000836882
האם "המודל הדינמי" הוא הפתרון למי שלא מסוגל להשקיע לטווח ארוך?
26/10/2008
ערן נוטע וסונסינו דניאל
תעודות הסל שנכנסו לבורסה בת"א לפני מספר שנים, קיבלו לאחרונה תאוצה רבה הבאה לידי ביטוי בעליה במחזורי המסחר הנובעת בין היתר ממגוון שימושים העושים בהן בתי ההשקעות והמשקיעים הפרטיים.
אחד השימושים המעניינים להשקעה בתעודות הסל נמצא ע"י חברת פלטינום מ.ט.נ ניהול השקעות בע"מ, כמכשיר המושלם לצורך ניהול תיק מודל דינאמי.
תיק מודל דינאמי הינו מוצר ייחודי לחברת פלטינום מ.ט.נ ניהול השקעות בע"מ והוא פרי מחקר של שנים הבא בעצם לפתור ללקוח את הבעיה המרכזית והמכשול הגדול מכולם בשוק ההון שבא לידי ביטוי במיוחד השנה שהייתה שנת מפולת- חוסר היכולת לדבוק בגישת ההשקעה ארוכת הטווח גישה הדורשת סבלנות רבה ויכולת נפשית לספוג הפסדים גדולים בטווחי זמן קצרים ובינוניים.
מחקרים רבים הוכיחו שתיאורית הכלכלה המודרנית המבוססת על כך שהצרכן מקבל תמיד החלטות רציונאליות-אינה עומדת במבחן המציאות.
מתברר שרוב המשקיעים יעדיפו לקנות מניות בשוק עולה ויקר ולמכור אותן בתקופות שפל ו"מצב רוח" רע בשווקים.
בעיה זו מסתמנת כבעיה המרכזית של המשקיע הממוצע- מסתבר שלא כולם יכולים להתנהג כמו גורו ההשקעות וורן באפט.
לאותם משקיעים פיתחנו את המודל הדינאמי, אותו תיק השקעות המבוסס על השקעה ישירה בתעודות סל על מדדים ומסוגל להרוויח גם תנאי שוק יורדים.
המודל הדינאמי- מהו?
המודל הדינאמי הינו ניתוח המבוסס על הטמעת מודל סטטיסטי שנלקח מעולם אבטחת איכות ואמינות ומשמש בתעשייה לניתוח ובקרת תהליכי ייצור וזיהוי מוקדם של התפתחות מגמת סטיות בקווי ייצור.
הטמעת מודל זה על מדד המעוף התגלה כיעילה ובעלת רמת מובהקות סטטיסטית גבוהה לזיהוי מגמות שוק, יישום מודל זה בשילוב של ניתוחים נוספים השימושיים בעולם הניתוח הטכני הביאו לשיפור התוצאה הסופית.
בפועל ברגע שהמודל מזהה תחילתה של מגמה חיובית או שלילית באחד ממדדי העולם נכנסות לתיק המודל תעודות הסל הרלוונטיות על מנת לנצל את התנועה במדד לרווח.
היתרונות בשימוש בתעודות הסל ככלי השקעה:
" תעודת סל הינה נייר ערך המקנה למחזיק בה תשואה על פי מדד כלשהו. מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיק לו את כספו בתום תקופה מסוימת, בתוספת אחוזיי העלייה במדד אחריו התעודה עוקבת, או בניכוי הירידה במדד זה ".
* היצמדות למדדים- תעודת הסל מאפשרת לנו להיצמד באופן מושלם למדד אחריו היא עוקבת ובכך
מאפשרת לנו פיזור הסיכונים (השקעה המבוססת על מניות ספציפיות מסוכנת יותר).
* סחירות- העובדה שתעודת הסל נסחרת לאורך כל שעות המסחר פותרת לנו את המגבלות שנוצרות באלטרנטיבות ההשקעה האחרות דוגמת קרנות נאמנות שלא ניתן לקנות או למכור אותן לאורך כל שעות המסחר (רובן נסחרות עד השעה 16:00 ).
דוגמא שנייה הוא מסחר בחוזים סינטטיים המגביל אותנו בגובה החשיפה ומצריך מאיתנו לעיתים לגלגל את הפוזיציה מפקיעה לפקיעה עניין הדורש ביטחונות.
בנוסף מגביל אותנו המסחר בחוזים במגוון המדדים בהם ניתן לסחור (אין אופציות על מדד 100 יתר וכו`)
* השקעה בחסר- ניתן להרוויח גם בשוק יורד ע"י השקעה בתעודות סל בחסר.
* מינוף- ניתן למנף את ההשקעה ע"י השקעה בתעודות סל ממונפות.
שיטת ההשקעה:
אחת האסטרטגיות הנפוצות בעולם קרנות הגידור הינה אסטרטגיית Long/Short - רכישת נכס מסוים לו אנו צופים עליית ערך ובמקביל ביצוע Short על נכס לו אנו צופים ירידת ערך.
היכולת של המשקיע הרגיל להשקיע בקרנות אלו מוגבלת, הקרנות מנוהלת בדרך כלל בחו"ל והן מגבילות את המשקיע בסכומי השקעה גבוהים ודורשות תקופת ניהול מינימאלית.
הקרנות גובות דמי ניהול בסיסיים ובנוסף כ-20% מהרווחים המצטברים, בדרך כלל ממנפות את עצמם במינוף גבוהה מאוד וחסרה שקיפות בסיסית לגבי מה שנעשה בקרן.
ניהול תיק על פי שיטת במודל הדינאמי באמצעות תעודות סל, מאפשרת לבצע פעולות דומות וללא כל המגבלות שכרוכות בניהול ע"י קרן גידור.
גרף :
הדגמה על גבי גרף של מדד המעוף את אופן הפעולה של תיקי המודל בניהולנו.
תקופות ההתגבשות וההמתנה לתנועה מתוארות על גבי הגרף בצורת משולשים, בתקופות אלה מושקעים תיקי המודל במקמי"ם, ביתר הזמן תיקי המודל מושקעים בתעודות סל עם כיוון התנועה של המדד.
לסיכום
כניסתן של תעודות הסל לארץ מאפשרת לנו כגוף המנהל תיקים עבור לקוחותיו ניהול ייחודי ומתוחכם שמוכיח עצמו כריווחי גם בתקופות קשות וכל זאת באופן ביצוע קל פשוט וחסכוני.
או או או... איך שגלגל מיסתובב לו
24.4.2009 מאת: ערן נוטע
המודלים הכלכליים והמימוניים מתבססים על הנחת יסוד הטוענת שהאנשים מקבלים החלטות רציונאליות בסוגיות כלכליות. תיאורית השוק המשוכלל לפיה המחירים בשוק משקפים את כל המידע הציבורי ולכן הם מהווים את האינדיקציה האופטימאלית, מבוססת על מספר הנחות:
השחקנים בשוק הם רציונליים, מטרתם היא למקסם את פונקצית התועלת שלהם, והם מסוגלים לעבד את כל המידע הקיים. האם הנחות אלו מציאותיות? הפסיכו-פיננסים קובעים דברים אחרים. לטענתם המשקיעים בדרך כלל אינם רציונאליים! שורה של מחקרים (בעיקר של כהנמן וטברסקי) הוכיחה כי המשקיע הממוצע רחוק מלהיות לוגי. השוק מושפע מ"אפקט העדר" ומתופעת ה"עיגון" של המשקיעים השונים. משקלה של שמועה, פעמים רבות, אינו קטן ממשקלה של עובדה. קיים גורם של "התאהבות בפוזיציה" כמו גם חוסר הבנה לסיכונים. כך, המשקיעים, מגלים התייחסות לא סימטרית להפסדים מול רווחים. פוטנציאל רווח שלא מומש מותיר את המשקיע אדיש, בעוד שהוא נרעש מאד מהפסד באותו סדר גודל בדיוק. המשקיע גם לא עקבי במערכת קבלת ההחלטות שלו.המשקיע הממוצע לוקה באופטימיות יתר, הוא מאמין שהוא יצליח להכות את השוק והוא גם מאמין שהוא "יספיק לצאת בזמן".
רוב בני האדם אינם מסוגלים "לחתוך הפסדים". הם מסוגלים למכור מניות שיש להם רווח עליהן, אך אינם מסוגלים למכור מניות שבהן צברו הפסדים. חוסר רציונאליות מתבטא ב"אומץ" שתוקף משקיעים פרטיים להשקיע שיעורים גבוהים יותר במניות ככל ששעריהן בבורסה עולים ולהפחית שיעורים אלה ככל שהשערים יורדים, בעוד שרציונאלית צריך דווקא למכור ככל שהשערים עולים ולקנות ככל שהשערים יורדים.
במצבי משבר קשים (תוך שימת דגש על המילה "קשים"), בהם המשקיעים מצויים בהפסדים כתוצאה מפוזיציה פיננסית לא מוצלחת, קיימת נטייה מוגזמת לראות בשחור את עתיד הפוזיציה, בטווח הזמן המיידי. פעמים רבות נוצרות הערכות אצל המשקיע הפרטיש"זה עוד לא נגמר" ו"הולך להיות הרבה יותר גרוע" וכו'. להערכות אלה אין בדרך כלל בסיס מעבר להרהורי לב של הנוגעים בדבר והרקע להן עשוי להיות תהליך של הקטנת ציפיות. עצם השחרת העתיד יש בו לעתים כדי לתרץ את היותנו במצב שכבר עתה הינו קשה, והוא עונה על צורך פסיכולוגי של "אמרתי לכם". במידה שאכן תתממש התחזית הקודרת, המשקיע יכול לפחות להתנחם בעובדה שהוא חזה זאת ויצא צודק. במקרה והפוזיציה השתפרה, טעינו בהערכות שלנו, אך אנו שמחים על כך, כי נחלצנו מן המשבר.בחצי השנה האחרונה שחווינו בשוק המניות ובמיוחד בשוק אגרות החוב הוכח לנו עד כמה הפסיכו-פיננסים צודקים בגישתם, לפחות בהסתכלות קצרת הטווח.
בארבעת החודשים האחרונים של שנת 2008 ראינו צניחה חופשית במניות ובאג"ח במיוחד באג"ח הקונצרני, הנפילה הייתה חזקה מאוד ואופיינה בפאניקה של הציבור אשר רץ ומכר כמעט כל נייר ערך שנסחר בשוק.האם היה ניתן לזהות ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו בשוק בעקבות התנהגות לא רציונאלית מסוג זה ?
בחברת פלטינום מ.ט.נ ניהול השקעות בע"מ ביצענו בדיקה מעמיקה של אגרות החוב והערכנו את יכולת ההחזר שלהם וסיכויי הישרדותם של אותן חברות.
מאחר ותנאי השוק משתנים ומקריאת הדוחות הכספיים של החברות, קשה לחזות תמיד את מה שיקרה בעתיד, בנינו מודל אשר מקטין את הסיכון לאג"ח בודד באמצעות קריטריונים של פיזור גדול על מגוון רחב של איגרות חוב. הנחת העבודה הייתה, שהשוק נמצא בפחד ובפאניקה מוגזמת ושעורי התשואות לפדיון של אגרות החוב אינם הגיוניים ובעצם מהווים הזדמנות קניה, אך לשם הקטנת הסיכון והקטנת התלות בחברה בודדת ביצענו פיזור גדול באגרות חוב כך שגם אם מספר חברות היו נקלעות לאי יכולת החזר התיק לא היה מפסיד נומינלית ואף מרוויח.
דוגמא לכך ניתן לראות בהמשך בתיק המצורף, בתיק המצורף רכשנו אג"ח מדורגות בדירוג גבוה בעלות תשואה לפדיון של מעל 6% נטו במח"ם של כ- 6 שנים
בבניית התיק הגענו לתשואה ממוצעת לפדיון של כ-8.5%, אותו לקוח שימתין לפדיון האג"ח ירוויח כ 50% בתקופה של כ- 6 שנים. כלומר גם אם 30% מאגרות חוב לא יעמדו בהתחייבותן התיק נומינלית לא יפסיד לאורך זמן, כמובן שקריסה של 30% מהחברות הגדולות במשק הינו תרחיש שנראה אפוקליפטי לחלוטין.
אחד הדברים היפים לפעמים בשוק, זה כשיש רגיעה וכשהשפיות וההיגיון חוזרים לשוק דברים מתקנים מהר. תיק כזה מחודש דצמבר עד כה הרוויחכ- 17.5% .
תיקים מסוג זה נבנו ללקוחות רבים של פלטינום תוך פגישה עימם והבנת טווח ההשקעה והסיכונים שהם מוכנים להיות חשופים אליהם, לאחר הבנת צרכים אלו סוכם עם הלקוחות על האג"חים השונים שרכשנו עבורם, לקוחות נועזים יותר ששילבו בתיק מינון של אג"ח מסוכן יותר (גם פה נשמר עיקרון הפיזור) השיגו תשואות אף גבוהות מזה.
לסיכום: ההבנה שהשוק אינו רציונאלי תמיד, לפעמים מהווה הזדמנות לעשיית רווחים עצומים.
פורסם בדהמרקר קפה ביום 24.4.2009
טור אביבי לאחרי החגים: על הקשר בין זיתים, וורן באפט והשקעות ערך
ערן נוטע, מערכת טלנירי | 4/4/13
באחד מימות החופשה האחרונים, החלטנו אני ומשפחתי לנצל את מזג האוויר הנעים ולצאת לטיול בחיק הטבע. כשהגיעה שעת הצהריים, מצאנו מטע זיתים ציורי ויפה בו החלטנו לפרוס מחצלת גדולה ולהתארגן לפיקניק ומנוחה בצל עצי הזית.
לפתע הגיח אדם בשנות השמונים לחייו מבין אחד השיחים ושאל אותנו "מה אתם עושים פה?" , קמתי מהמחצלת והסברתי לו שאנחנו מנצלים את החופש לטיול משפחתי ושאלתי אותו "מה הוא עושה במטע הזיתים השומם והמרוחק הזה?". הקשיש אמר שקוראים לו נביל, הוא מתגורר בכפר הדרוזי הסמוך והוא עצמו בעל מטע הזיתים. הצגתי את עצמי והתפתחה בינינו שיחה נעימה. כששאלתי אותו מה הסוד לגידול זיתים מוצלח, זכיתי להסבר מפתיע ואוטנטי שעסק אמנם בזיתים, אבל הביא אותי לכמה תובנות מעניינות דווקא על שוק ההון:
1.בחירת סוג הזית, יש לבחור זן משובח- כזה שתמיד יהיה ביקוש לפרי ולשמן שיופק מימנו.
2.לשתול מספר רב של עצים מתוך הבנה שחלק לא יתפתח כמו שצריך. אבל לא יותר מדיי, כיוון שצפיפות רבה מדי תפגע בהתפתחותם.
3.לעקוב אחרי התפתחות העץ. עץ שאינו מתפתח כמו שצריך יש לגדוע ולנטוע חדש במקום. (חבל על המקום במטע שתופס עץ לא טוב).
4.להמתין בסבלנות רבה מאוד, לוקח שנים עד שהעץ ייתן לנו פרות.
5.לאהוב את התחום.
"אם תעשה את כל הדברים נכון, יהיה לך עץ זיתים טוב שייתן לך פרי ופרנסה לך ולמשפחתך למשך שנים רבות".
בדרכי חזרה הביתה, הבנתי לפתע - וורן באפט, משקיע הערך האגדי ואחד מהאנשים העשירים בעולם שגילו די קרוב לגילו של נביל, פועל על פי אותם עקרונות. וורן באפט מחפש חברות משובחות, מפזר את השקעותיו במספר חברות אך לא בפיזור רב מידי, תמיד עוקב אחר התפתחות והתנהלות החברה ובמידה ואינה עומדת בקריטריון של חברה משובחת הוא מוכר אותה. הוא ידוע כבעל סבלנות והסתכלות ארוכת טווח וברור שוורן באפט עושה את אשר עושה בהמון חדווה ואהבה.
בסופו של דבר, גם וורן באפט נהנה במפרות השקעותיו ומהדיבידנדים המשולמים על ידי החברות בהן השקיע. וכך פגשתי משקיע ערך, שאינני יודע אם אי פעם קנה מניה וסביר שאפילו אינו יודע שבשוק ההון היו מכנים אותו "משקיע ערך" אמיתי. פורסם באתר טלנירי בתאריך 4.4.2013 http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=54038
זה הזמן לדה־רגולציה בבורסה ההתפטרות המנכ"לית והיו"ר מגיעה אחרי תקופה ארוכה של התייבשות מחזורי המסחר עד לשפל שלא ראינו כמוהו בשבע השנים האחרונות
מאת: ערן נוטע
התפטרותם של מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, ויו"ר הבורסה, סם ברונפלד, מביאה לשיאו את המשבר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ההתפטרות מגיעה אחרי תקופה ארוכה של התייבשות מחזורי המסחר עד לשפל שלא ראינו כמוהו בשבע השנים האחרונות, כאשר המחזור היומי צנח לכ–930 מיליון שקל בממוצע בלבד. באחרונה אף התבשרנו כי הבורסה הישראלית לא תיכנס למדד MSCI הבינלאומי - מכה נוספת לניסיונות לאושש את מחזורי המסחר המידלדלים. מבלי להיכנס אפוא למחלוקות האישיות שליוו את פרישתם של לבנון וברונפלד ולביקורת על תפקודם, דבר אחד בטוח: מהנקודה שבה אנו מצויים כיום אפשר, וצריך, רק לעלות.
הסיבה המרכזית להתייבשות המסחר ידועה לכל. הנה, יום אחרי התפטרותה של לבנון הכריז גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינט, כי הוא ממליץ לחברות טכנולוגיה השוקלות להנפיק שלא להתקרב לבורסה הישראלית. האמת העגומה היא שכדי להבין עד כמה סר חינה של הבורסה הישראלית בעיני המשקיעים, אין צורך בשוויד - מספיק לדבר כמעט עם כל משקיע בשוק. אלה יעידו מניסיונם כי המחיקות האחרונות של חברות כמו מלאנוקס מהמסחר, יחד עם הכבדת הנטל הביורוקרטי בכל הנוגע לרישום חברה למסחר, לחובות הדיווח ולגיוסי הון שוטפים - כל אלה מבריחים את המשקיעים מישראל.
למי שעדיין לא השתכנע כי הגיע הזמן לבלום את שטף הרגולציה, כדאי לזכור שרק בחמש השנים האחרונות נאלץ השוק ליישר קו עם ועדת חמדני, שחייבה את המוסדיים להשתתף בהצבעות באסיפה הכללית; עם ועדת חודק, שנכנסה לשיטות האנליזה ולפרטים בשטרות החוב שרוכשים המוסדיים בהנפקות אג"ח; עם תיקון 16 לחוק החברות, שהחמיר את התנאים לאישור עסקות עם בעלי עניין; עם תיקון 17, שהחיל כללי ממשל תאגידי על חברות פרטיות המנפיקות אג"ח; עם תיקון 18, שהחמיר את ההליכים לניהול הסדר חוב; עם תיקון 20, שהטיל הגבלות על שכר הבכירים; ועם חוק הריכוזיות, הנדון בימים אלה בכנסת וקובע הגבלות חדשות בשוק ההון.
נכון שלרגולציה היתה גם השפעה חיובית מסוימת על מחזורי המסחר. כך למשל, לתקופה מוגבלת נרשמה גאות במדדי מניות היתר, הכוללים חברות שאינן במדד ת"א 100 ושמראש היו כפופות לפחות רגולציה. אך גם ההדים החיוביים לא נמשכו לאורך זמן, ומה שנותר הן העלויות המאמירות של חברות הנאלצות להעסיק יותר ויותר כוח אדם כדי לתת מענה לדרישות הרגולטוריות. התוצאה היא שחברות ישראליות מעדיפות להירשם למסחר בארה"ב ובאירופה, וחברות זרות מעדיפות לגייס הון בשווקים בינלאומיים. אלה וגם אלה פשוט חוסכות מעצמן את כאב הראש של הבורסה בישראל.
אז מה ניתן לעשות? החדשות הטובות הן שבמוקדם או במאוחר האבק ישקע. ההשפעה ארוכת הטווח של העומס הביורוקרטי תכביד על השוק עד כדי כך, שהשחקנים יבינו את המחיר שגובה מכולנו רגולציה מוגזמת. וכשזה יקרה, רסן הרגולציה ישוחרר ונזכה לראות שוב עלייה במחזורי המסחר - כמו גם עלייה בעניין מצד משקיעים זרים, שישובו ויסמנו את תל אביב כיעד להנפקות. פורסם באתר דהמרקר בתאריך 30.7.2013 http://www.themarker.com/opinion/1.2084319
